לצורך העניין נקרא להם שרונה ואמיר הכל בסדר איתם אבל משהו במערכת שלהם היה מאוד צעיר וילדותי הכל שם היה ''אחלה וסבבוש'' בקיצור...עוד לא התבגרו. גם נראה שהעצלות והסבבה הפילו אותם לא פעם בבורות קטנים של החיים.
בראש השנה האחרון אמא של אמיר הביאה להם מתנה...קומקום חשמלי באריזת מתנה מהודרת באמת מתנה נחמדה לכל הדיעות שמחו השניים ויום אחרי החג פתחו את הקופסא ולהפתעתם...אין ''כבל'' לקומקום מה עושים?...שרונה עשתה פרצוף ושלחה את אמיר לקנות ''כבל חשמלי '' לקומקום לאחר דקות ספורות הגיע אמיר עם חוט חשמל בידו ועם חיוך של ניצחון חיבר את הקומקום לחשמל ו..קדימה ''עושים קפה''. שתו מהקפה וגם טרחו והתקשרו לאמא של אמיר להודות לה על המתנה הנחמדה.
יום אחד אחרי כחודש ימים החליטה שרונה לנקות את הקומקום מהאבנית הסירה את מכסה הקומקום וצעקה נפלטה מגרונה....א - מ- י -ר במקרה גם אני הייתי בביתם ושנינו אמיר ואני קפצנו בבהלה ורצנו למטבח שרונה עמדה במטבח עם פרצוף חמוץ עם הקומקום בידה ''מה קרה'''? שאלנו במקהלה... ''החוט של הקומקום'' ענתה בגועל ''בא לי להקיא'' התקרבתי בזהירות לקומקום ומה רואות עיניי...''החוט של הקומקום'' מגולגל יפה ....בתוך הקומקום. וזוג העצלנים הללו פשוט לא טרחו לפתוח את הקומקום אף פעם...תמיד מילאו מים מה''זרבובית''
בקיצור במשך חודש שלם הם הרתיחו מיים עם ה''חוט של הקומקום'' בתוך הקומקום. כמובן שמייד החלה מלחמה קטנה בין השניים מי לא הוציא את החוט ומי היה יותר עצלן מביניהם ומה איתי? עליי הם לא חשבו?...שתיתי אצלם קפה לפחות חמש פעמים .... |