החיים הם לא רק שחור ולבן....אבל השילוב בינהם יוצר קסמים....
כותבת את עצמי אוהבת
כותבת את עצמי מרגישה
כותבת את עצמי כואבת
כותבת את עצמי עצובה
כותבת את עצמי מעודדת
כותבת את עצמי מזדהה
כותבת את עצמי וזו הבמה
מעדיפה תגובות על כוכבים
ומודה לכל מי שמשתתף בהגיגיי
איריס
פוסטים אחרונים
- חווייה סוערת 18/2/15
- המלצה חמה לחנוכה - פסטיבל "טעם כנרת" ( פוסט מצלום ) 6/12/12
- שייטים צעירים יוצאים להרפתקה ונהנים יותר 30/7/12
- משוחררת מהחוטים 18/2/12
- אהבה מאוחרת - מחזה מאת דוד אשוח ז"ל 21/1/12
- שלוש מילים שהן המון 20/9/11
ארכיון
0
והלב מסרב לשחרר
מילים שטרם נאמרו תלויות באוויר קפואות, מסרבות לצאת, עמוק בפנים שנינו יודעים שאין יותר טעם. עברנו דרך יפה, גדלנו יחד, שזרנו עצמנו בלילות אהבה וימים של שיחות ארוכות ודממה. האמון שלנו בנו הלך ונבנה אך המרחק הפיזי שנוצר לא הותיר לנו ברירה... שני קצוות החבל עדיין מחברים לבבות אך החבל נמתח ונמתח ובאמצעו מתחילה קריעה. חוט אחר חוט נפרמים להם לאט ועוד מעט ניפול לאחור המומים. כבר אין כמעט מה שיחזיק, כרוניקה של סוף ידוע מראש... דמעה שתלויה בקצה העין כבר כמה ימים מסרבת ליפול, השכל יודע ומכין את עצמו אבל הלב כואב ומסרב לשחרר.
|
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קדימה להווה ועתיד חדש איריס.
נשמה יפה
יש מקומות שבהם צריך להרפות
ומי כמוני יודע
כאן בשבילך
מחבק
הלב נולד לאהוב ולכאוב ..
עננים יכולים להסתיר את השמש
אך לא את הנוף .
כאילו מתלכלכים השמים
ואבד היופי והכחול,
והשמש,
לא מסנוורת עיניים
יקירתי תני לאור לחדור .
והלב ישחרר
(different)
One day in your life....you will find true love, hopefully an everlasting love
וואו, איזה שיר רגיש ונוגע - פשוט יופי של שיר....של מייקל.... - ראבאקקקק, איפה הוא עכשיו ??? :)
חיבוק
שתהיי לי בריאה לאיפה שזרקת אותי ובהקשר 'מוגז'
בכלל יש לך יכולת פנומינאלית לשלוח אותי לטייל במנהרת הזמן :)
'קסם' של סייפא
מזדהה, מחבקת, ואוהבת
}{
איריס
הכאב שלך נוגע כל כך עמוק
והוא כל כך מוכר
ואני יודעת שאין נחמה בכך שגם אחרים חוו ויודעים
בסופו של דבר כל אחד נשארעם הכאב שלו ועם עצמו
דבר אחד אני יכולה לנסות ורק לנסות לאמר לך ושיכול להקל
אל תשאירי מילים קפואות באויר
אם הוא רחוק תתקשרי
אם הוא קרוב יותר
תזמי מפגש
ופשוט תוציאי את הכאב את האהבה את התסכול ואת הזכרונות הטובים
זה שורף זה כואב
בסופו של תהליך
זה משחרר ומקל
אין דבר יותר איום משתיקה
ממילים קפואות
כל הזרימה נעצרת
והדבר היחידי שזורם אלו הדמעות בעינייך
לי זה עזר
מאד
מאחלת לך שלווה
ופחות כאב
שבת שלום
לשמחתנו , הלב הוא איבר בלתי רצוני
הכוונה שהוא איבר שאין לנו שליטה עליו.
אנחנו יכולים לכופף , לחייך ,לבכות ,לבעוט
אבל הוא בשלו.
והוא גם כואב כשאוהבים וכואב כשניפרדים
והשליטה על זה קשה
ויפה כתבת....
אומנם כבר לא קרובים והחוטים נפרמים
אך הרגשות עדיין קיימים והזמן יעשה את שלו,
קלישאה, אבל בהחלט זו התרופה,
ככל שעובר הזמן ואין קשר, יש מקום לשיחרור
אמיתי ולקבלת דבר חדש בחיים.
מעגל החיים, בכל פעם שמשהו מת, משהו אחר נולד.
איריסקה
אוהבת אותך...
לא נעים לראות לב שבור...שחררי..שחררי..ותפני מקום לאהבה חדשה
יופי של דימוי מניה.
אבל כמה גברים את מכירה שיודעים לסרוג?
בינינו, היום גם נשים לא ממש מבינות בזה...
בדיוק כמו שסורגים סוודר...
שורה אחר שורה.
לאחר זמן מה שהצטברו השורות
אתה שם לב שנפלה "עין"
ואם מתעלמים מזה,
לאט לאט הכל יפרם.
אז לפעמים, רק לפעמים,
אנחנו פורמים בעצמנו
מגיעים לעין שנפלה
ומתקנים אותה.
לפעמים כבר מאוחר מדי
וצריך לסרוג סוודר חדש.
היי איריס אלמונית אני לך.
אך הגעתי, ובקוראי מילותייך.
התחברתי והזדהיתי.
מבקשת לשלוח לך חיבוק חם.
לימים מוארים, ועטופי אהבה שיגיעו במהרה..
כואב ומוכר..*
לשחרר איריס,ומהר.
כל יום נוסף שעובר,מגביר את הכאב
ורק משאיר אותך במקום מדומה של קשר.
כואב כואב אני יודעת
אבל כואב יותר המצב הנוכחי.
והדמעה איריס,שחררי אותה
פתחי את שק הדמעות,תני להן לזלוג כמו סכר שנפתח,זה ירגיע אותך.
ובימים קשים אלו,התעטפי בחברים תומכים ומחזקים.
מאחלת לך להתרומם מהר ולהרגיש טוב.
כמה יפה כתבת
היטבת לתאר את
תחושת חוסר האונים
שבידיעה... שאין ברירה
החבל כבר לא מקשר
בין הלבבות...
הוא רק נקרע לאיטו ובהיקרעו
חותך את בשר הלב.
(זו הפרשנות האישית שלי לשכתבת)
הישארי חזקה.
חיבוק,
ליאת
סיטואציה כה מוכרת... כתבת כל כך יפה. שבת שלום לך.
חלק מהחיים יקירה...
עם כל הקושי
הכי חשוב לשחרר ולהשתחרר...♥*
איריס מקסימה
כמה יפה ועצוב כתבת
שולחת לך חיבוק חזק וגדול
ממרחקי סן דיאגו
מתגעגעת
אני
****
מה יש להוסיף על מה שנאמר ?
אולי רק שתיפול הדמעה הזו כבר
ותשטוף ולא במעט את הכאב.
מחבקת
אסתי
אבל רק אחרי השחרור מרגישים את היופי שהיה ואת היופי שיהיה
כי רק אז העתיד שחיובי מגיע
כולנו מביטים בתמונתך המחייכת תמיד
ובהחבא את כה עצובה.....
מאחלת לך ימים טובים!
ואפילו שצינת שאת מעדיפה תגובות על כוכבים
זה לא בגלל שאני מאמינה בזה
זה כדי ולו לרגע לשכוח
פרידות זה כואב ולא יעזרו כל העצות
אין דרך אחרת חוץ מאשר לעבור את הדרך הזו בתוך הכאב
לאסוף את הכוחות הפנימיים ואנשים שאוהבים אותך
ולהמשיך
אולי אני כותבת מתוך הזדהות משהו
אבל אכן אני מזדהה בהיותי במקום דומה .. אולי כמה צעדים קדימה
יוסי בנאי ז"ל אמר : אין אהבות שמחות "
להגיד לך שהזמן יעשה את שלו ? בולשיט !! רק כואב יותר
הפתרון :" חברי את הראש ללב ואז...ההיגיון יעשה את העבודה בישבילך
ואולי לא ....כוסית לא תעזור כי זה לא עזר גם ל ג'ו עמר ...
שבת שלום ושלווה
אך אך הכרוניקה מוכרת
גם לי
מזדהה עם כל מילה שכתבת
חיבוק ענק
מירית
יודעת ומבינה...
מחבקת
מרגש ועצוב
בחזרה...
החוטים האלה שנפרמים לאט לאט......
כמה שהם מכאיבים.
שני קצוות החבל עדיין מחברים לבבות
אך החבל נמתח ונמתח
ובאמצעו מתחילה קריעה.
לנתק! כאן ועכשיו!
פן תחת החבל, יקרעו הלבבות...
ויפה שעה קודם.
איריס יקרה
לראות אותך במציאות היום יומית, מבורכת בשימחת חיים כה גדולה
ולדעת שבהחבא ליבך כואב ושותת דם.........
כאבתי לדעת.
חיבוק חזק חזק ממני חברה יקרה.
אבל מחר יהיה יום חדש וצריך לזכור שבכדי
לגלות אוקיינוסים חדשים, צריך קודם לנתק קשר עין עם החוף.
אם התהליך מתבקש אין טעם להאריכו.
-
נראה לי שיהיו המון תומכים בכדי לשים לך מזרון,
שלא תקבלי מכה כשאת נופלת לאחור... :-)
שולחת חיבוק.
*