"תהיה חתלתול", ביקשת. "השתגעת? אריה אולי? נשר?... שחף לבן... לכל הפחות לוויתן... ומה עם האביר על הסוס הלבן?... אבל חתלתול?... איכסססססססססססס" צחקתי. נפלת על הראש כנראה.
"תהיה חתלתול?" שבת וביקשת. "את מתחילה לעצבן", עניתי לך.
"תהיה חתלתול?..."
אחרי זה במשך שבועיים רדפת אחרי. לא חדלת להציק לי בטלפון. שלחת לי עשר בונבוניירות של שוקולד. "מצטערת... סליחה...".
"תהיה חתלתול..." זה מה שהיא רוצה ממני, חשבתי לעצמי... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
כבר חשבתי לעזוב אותך. לתמיד. פגעת בי.
מצד שני, לא יכולתי בלעדיך. ספרתי את הימים. הרגשתי שאני מתפוצץ. רוצה אותך. כמהה אליך. וווווווווווואאאווווווווווווווווווווו
מה עשית לי? איך חלחלת לתוכי? האם אי פעם אוכל ל"היפרד" ממך? האם אוכל שלא לקרוא כל יום בשמך?...
אחרי שבוע נוסף של כאב. לך ולי. נשברתי. חזרתי.
ביחד עם זה יש לי בקשה אחת ממך. אל תנסי אותי שוב. אל תבקשי ממני, אפילו לא בהיתול... "תהיה חתלתול..."
נוגע בך?
נ.ב. לא רוצה משחקים. רוצה אהבה! מה את רוצה?...
|