כבר הרבה שנים עובר מפה לאוזן,

מאם לבתה,

מחברה לרעותה,

סיפור על נשיקה, נסיך ונסיכה או אולי שמא זו רק אגדה?!

בידיכם קוראים יקרים, נתונה ההחלטה, 

וכמו בכל סיפור/אגדה,

גם סיפורנו מתחיל מילים "היו היה", 

אז היו הייתה נסיכה זהובת תלתלים ויפה,

שחיפשה נסיך שיתאים בדיוק בשבילה,

   יצאו שליחים בפקודתה,

להפיץ כרוזים בכל רחבי הממלכה,

 ועל כל אתר (היכרויות)

נתלו תמונות ומודעות,

המספרים על מעלותיה,

כישוריה והשכלתה,

של נסיכתנו היפה

וכך, מכל קצוות הממלכה,

המוני בחורים, הגיעו לארמון, לבקש את ידה,

אך מה רבה הייתה אכזבתה,

אף אחד מהם לא ממש היה לטעמה...

ואז ביום בהיר אחד,

בעודה מסתובבת להנאתה,

ניגשה אליה אישה זקנה, (שנראתה לה מאוד חכמה),

ואמרה: "הרשי נא לי נסיכה, להעניק לך מניסיוני, עיצה",

ופתחה הזקנה ואמרה באלו המילים (נשבעת, לא ערכתי שינויים),

"סבלנות יקירה, עוד תאלצי לנשק הרבה צפרדעים, עד שתפגשי בנסיך שרק לך מתאים", 

לא הלה אתכם במילים,

רק אומר, כי מאז אותה פגישה עם הזקנה,

חלפו להם הרבה ימים,

חודשים,

ויש אומרים, אפילו שנים...

אשר במהלכם אכן נאלצה הנסיכה,

לנשק לא מעט צפרדעים

שחלקם היו ממש, אבל ממש, מגעילים, 

ולעיתים נראה לה לנסיכה,

שזו הייתה למעשה קללה – ולא עיצה של זקנה חכמה.

  היא כבר הייתה ממש עצובה

אך חלילה, שלא תבינו לא נכון,

היא לא התייאשה,

ועדיין קיוותה !!! 

וכך ממשיכה לספר האגדה,

יום אחד, 

בעודה עומדת בחלון חדרה,

סורקת שערה וחושבת על האהובה שעוד טרם פגשה,

נראה אבק דרכים מחוץ לטירה

ומתוכו הופיע,

ממש בהפתעה,

 רכוב בדהרה על סוסו הלבן,

נסיך אמיתי,

עם כתר,

גלימה

 וחרב שלופה, 

פנה הנסיך לנסיכה היפה,

והציע לה פגישה בבית-הקפה השכונתי

שהיה סמוך לביתה, 

ועוד ממשיכה לספר האגדה,

כי בתחילה  לא כל-כך נשא חן הנסיך בעיני הנסיכה... 

אבל זה בדיוק הזמן להזכיר,

כי המדובר בנסיך דיי עקשן ועם ניסיון למכביר... 

הוא כבש ארצות,

ביקר בממלכות רחוקות,

נלחם עם דרקונים זועמים,

והכיר לא מעט נשים...

 הוא חיזר אחריה בהתמדה,

התקשר אליה לטירה לפחות פעמיים/שלוש ביממה

כדי לשאול לשלומה,

ולספר לה עד כמה בעיניו היא נפלאה,

וכשהיו ביחד, הוא נהג בה ברוך וסבלנות גדולה,

ובמלוא הנימוס וההליכות של בן אצולה,

וכך אט אט וללא התראה, את לב נסיכתנו היפה הוא שבה.

הוא הבטיח לה עד חצי הממלכה, (אה, כן, הוא היה נסיך מארץ זרה),

דיבר על חתונה והקמת משפחה,

נסיך קטן ואולי אפילו נסיכה קטנטנה,

שיתרוצצו להם בהנאה ברחבי הטירה,

שאותה יבנו יחדיו עם הרבה האהבה. 

ובקיצור אמר :

"אתן לך נסיכתי היפה - חיים מהאגדה", 

היו רגעים, שהנסיכה היססה,

התלבטה,

"איך יכול להיות שהכל כל כך מושלם" בליבה חשבה,

אך מהר הניחה למחשבה המטרידה,

ונסחפה באהבה

זוכרת ששמעה על חוקי "הסוד" "והמשיכה"... 

 ואז נתנה לו   נ ש י ק ה 

אך אוי, מה קרה אחרי כשנעתרה הנסיכה ??? 

הפך נסיכנו,

לצפרדע

  י ר ו ק ה …  

שרונה בן-ארצי 

כל הזכויות שמורות