ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
בשבוע שעבר ביקרתי בהיפודרום של ג'רש...הוא השתמר יפה. מומלץ לבקר בו. אבל השתמרו כאלה לא מעט ברחבי האימפריה הרומית. מה המיוחד בהיפודרום של ג'רש?... זה לא ההיפודרום, אלא מה הוא מיצג. כל דור ושעשועיו. החיים משעממים בלי שעשועים. זה מה שהקהל רוצה ואוהב. גם אם זה קצת אכזרי. והקהל קפריזי - היום אוהב מחר לא.
באמצעות היפודרום התבהר לי שאונות במוח בן האנוש ממשיכות להשפיע באותו אופן...אז והיום...
היפודרומים - איזו מנגינה יש לאומץ
היפודרומים הרשימו אותי כבר משחר ילדותי. שם התנהלו מירוצי מרכבות שהיו אחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר ביוון וברומא העתיקה. ענף ספורט זה, שנחשב מסוכן ואפילו קטלני לרוכבים ולסוסיהם, עורר תמיכה עצומה מצד הקהל. הסכנה וההסתכנות הם שחיבבו את הענף על הקהל. החלקים "המעניינים ביותר במירוץ", היו העיקולים, והפניות בסוף המסלול, שכן שם התנגשו רוב המרכבות זו בזו או התהפכו יחד עם רוכביהם. הקהל בא לראות "אקשן", אהב את האמיצים הלוקחים סיכונים, רצה לראות דם...
בן חור - בשר מבשרינו מופיע בשמינו בהיפודרום. (מתוך הסרט בן חור 1959)
תוחלת החיים של רוכב המרכבות הייתה קצרה למדי. אחד מאותם נהגים מפורסמים היה סקורפוס, שניצח ביותר מ-2000 מירוצים לפני שנהרג בתאונה ב"מטא" בגיל 27.
אני נזכר ב-Ayrton Senna נהג פומולה 1 הברזילאי שנהרג בגרנד פרי של סאן מרינו ב-1994. בן 34 במותו...ניצח ב-6 מירוצי גרנד פרי, ונודע במומחיותו לקחת סיכונים מסמרי שיער על מסלול רטוב בימי גשם...
מי שחשב שהימורים מאפיינים רק את מירוצי הסוסים של ימינו, טעה.
המירוצים ברומא נערכו עשרות פעמים ביום במשך מאות ימים בשנה. ביוון הן כללו 12 סיבובים, ברומא הן התקצצו ל-7, ומאוחר יותר ל-5 סיבובים, כדי לאפשר יותר מירוצים ביום. מבחינה כלכלית המירוצים ברומא היו דומים למירוצים כיום. הרוכבים היו מקצוענים, ובין הצופים נערכו התערבויות.
יותר מירוצים - יותר הימורים...
הנה עוד תכונה אנושית - לא רק דם רוצים לראות. גם להרוויח מזה כסף...
ההיפודרום היה אחד המקומות היחידים שם יכלו אזרחים לראות ולהראות עם המנהיג. הקהל התענג מלהתחכך עם שועי הארץ...והקיסר שישב קרוב לזירה במושב מוצל, היה מקרין את סמכותו ומנהיגותו קבל עם ועולם...כאילו נטמע בקהל...ומבקש למדוד באופן בלתי אמצעי את חיבתו של הקהל...
הנה עוד תכונה אנושית - לראות בעיניים את המנהיג...לגעת, ללחוץ יד, להתרשם אישית. ואם לא געת בו פיזית אז לפחות לחזות בו בטלוויזיה...
ויש גם נהלים. ועל נהלים יש להקפיד כידוע, גם כשפוסעים מעדנות אל המות. "היה שלום הקיסר, אנחנו ההולכים למות מברכים אותך" Ave Caesar, morituri te salutant. כך פנו הגלידיאטורים אל הקיסר...
נהלים ישנים מתים לאט. ויש כאלו נשמרים. אז וגם היום האישיות הבכירה היא שחוסה על האירוע. הקיסר של פעם היה מחליט האם לקבל את המלצת הקהל (בוהן למטה - להרוג, בוהן למעלה - להשאיר חיי) ולחון גליאטור שנפצע או להוציאו מייד להורג קבל עם ועולם.
מישהו היה פעם בקורידה?...עד היום פונה המטאדור ומבקש מהאישיות הבכירה אישור שהשור שבזירה - ראוי ותוקפן כדבעי...רק אז הוא מתפנה לסכן את עצמו עבור כסף ותהילה...
כסף לא גדל על העצים -יש מחיר לתהילה
כל דור ושעשועיו. החיים משעממים בלי שעשועים. זה מה שהקהל רוצה ואוהב. גם אם זה קצת אכזרי...והקהל קפריזי - היום הוא אוהב מחר לא. ואיך יודעים אם מופע קצת אכזרי? אהא - זה תלוי בעין המתבונן. כשאתה הצופה - זה שעשוע. כשאתה מציג - זה יכול להיות גם אכזרי...
ומיהו הקהל?...זה לא הוא, היא והם - זה את, אתה ואני...
אז מה למדנו בגן היום?
הקולוסיאום ומה שהוא מסמל זה סיפור האתמול...נכון? לא בדיוק...רק לפני כמה שנים הוא נבחר לאחד משבעת פלאי עולם...יחד עם טאג' מאהל, החומה הסינית, פטרה, מאצ'ו פיצ'ו, פסל ישו בריאו דה ז'נרו, ועוד... למה נבחר הקולוסיאום? בשל הארכיטקטורה המיוחדת שלו? בגלל מה שהציגו בו בעבר? בגלל שניהם? או בגלל שהמוח האנושי מסנן ומעוות דברים עם הזמן?
כסף ותהילה הולכים יד ביד דורות יחד. לא המצאנו כלום. רק שהיום דרך נוסחת Rating מתרגמים את התהילה לכסף. וסופרים אותו במדרגות בדרך אל הבנק...
פעם היו הורגים ממש, היום הורגים גם במילים.
לרוב רוכבי המרכבות והגלדיטורים של פעם, לא היית ברירה. לרוע מזלם הם נלקחו כעבדים או כשבויי מלחמה ואולצו להופיע בפני קהל. הפרפורמרים של היום עושים זאת מרצון. בשביל תהילה חולפת הם מוכנים שיסרקו אותם במסרקות פלדה,...הם מוכנים להיות אלימים מילולית, מבזים, נוקבים, כך זה מצטלם יותר, כך זה אמיץ יותר, אמיתי יותר, פתוח יותר...
בוז לגליאטורים של פעם אשרינו שיש לנו חדשים!!!
ג'רש - מרוצי מרכבות לתיירים - תמורת מחיר סמלי הולם
|
parole.
בתגובה על מינדו - פרפר ענק
אביאן
בתגובה על מלחמה רדיקלית בתאונות דרכים האם זו הדרך? יש כלים שטרם מוצו
אחד האדם
בתגובה על הבדואים בסיני - הם לא רק בעיה של מצריים
אחד האדם
בתגובה על אסוף דגימות ביומטריות - המיתוס והמציאות
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הדברים שלך מעניינים מאד. תודה.
תודה. התגובה חמודה. ועוד יותר מרשים הכינוי שלך...
מקורי מאוד...
נפלא ומרתק לקרא.....
תודה לך
זה מה שיפה בכתיבה.
אתה כותב, וכל אחד לוקח את זה למקום שלו...
ואם הרבה לוקחים את זה - כל אחד למקום שלו,
סימן שבכתיבה היה משהו רב מימדי...
תגובתך מיוחדת.
סקרנות של ילד קטן...?
אהה, לא חשבתי על זה...
יש בה נפעמות - שמעידה על רגישות,
נקודה שבלב...איך לא?
תודה לך אילת.
כפליים כשזה ממך...
אכן מזעזע. תודה על התגובה...
אנא שמרי מקום לדסיקה...
שמחתי (-:
שעשוע כשההנאה בו היא חד צדדית - גובלת בהתעללות...
ולך יש מקום של כבוד בהיפודרום של הדה מרקר...
תודה ציונה...
תמיד טוב שיש איזה אל לצידך שיעזור למזל...
ראשית מתנצל על התגובה המאוחרת...כתמיד אתה איכותי...מעניין מאוד – תודה על התרומה במידע.אין חדש תחת השמש ...
שום תכונה אנושית לא השתנתה - רק המעטפת נהיתה יותר חדישה.
פעם היו סובבים סביב ה"קורסוס" והיום לוקחים קורס..
אבל כולם מסתובבים סביב - ה.....................ז.
את ההיפודרום הראשון והיחיד בחיי פגשתי בבולוניה. גרתי מעבר לכביש החגורה שעטף אותו
מידי בקר צעדתי לאוטובוס שלקח אותי לתערוכה שלשמה הגעת לשם, ולא יכולתי להסיר את עיני
מהמרכבות הקלילות שהיו רתומות לסוסים שכנראה אומנו לקראת המרוצים שהיו אמורים להתקיים שם
דמה בנפשך את ההיפודרום, מוקדם בבקר, רסיסי הטל המאוחרים נשארים באויר, סוג של ברושים
מפריד בין ההיפודרום לכביש העוקף, ואני על המדרכה עוצרת ממוגנטת למרכבות שעורכות ניסוי כלים.
התמונות כמובן נצורות במוחי, ואני מודה לך שעזרת לזכרון שלי להתמתח ולהביא אותי שוב אל החוויה החלומית ההיא
תמי כתבת שנון ומקסים!
השתדלתי לכבד כל אחד. לא להיות נוקב יתר על המידה...
יבין כל אחד מה שיבין...
ועם רייטינג לא מתווכחים, איש וטעמו...
מה שבטוח שהצלחה אף פעם לא נותרת יתומה...
בילדות קיבלנו את: קופיקו "האורח", "הצנחן", "בצבא", "בתל אביב", "בקיבוץ"...לאן שהלכנו הוא היה שם (50 כותרים). אם לא הוא, אז קרוב משפחתו צ'יפופו (מהוצאת ספרים מתחרה).
היום קוראים פחות ספרים. Long live Television. ואת היטבת לתאר את "קופיקו" של תקופתינו. זו סידרת טלוויזיה. ריאליטי היא מכונה...שעל הקשר בינה לבין המציאות אפשר להתווכח...
וכך העם מחולק בין שוחרי ההישרדויות (1,2,3) לסוגיהם, לבין אותם שהם בהישרדות מהריאליטי...
מאלף..
נהנתי מכל מילה.
אבל חיימון,
שכחת את כוכב נולד ואת
נולד לרקוד
ואת נולדו לתהילה ואת רצים לדירה ואת בנג'י לחיים.....
מעניין ומחכים
ואני תמיד תוהה ונפעמת
איך ילד קטן
מוצא עניין
במשהו כל כך מיוחד.
תודה
ואני - אשוב ל*
אני רואה עכשיו את הסרט "גלדיאטור".
מזעזע.
תודה על תנופת המבט והפרטים
גם אני בדרך להיפודרום................
נשמע מעניין ומסקרן
פוסט מעניין.
נראה לי שכל אותם מוחות תאבי שעשועים
וגירויים למיניהם, לא יביאו שמחה רבה לבעליהם,
שאיבדו את הרסן עליהם.
*אחרי הפוסט המרשים, אני חייבת להגיע להיפודרומים.
שבוע טוב.
לפי האגדה האולימפיאדה היוונית כולה מבוססת על מירוצי המרכבות. אגדה אחת לדוגמה מספרת על המלך אוינומאוס שנתן למחזריה של בתו אתגר - עליהם לנצח אותו במירוץ מרכבות. בסופו של דבר היה זה פלופס שניצח את המלך בעזרת סוסיו של פוסידון והמשחקים האולימפיים הוקמו לכבודו.
ציונה
האמפיתאטרון וההיפודרום משכו קהלי ענק ברומא של פעם, צודק בהבחנתך, אחרי תקופת הרפובליקה שנשללה זכות הבחירה מהמוני העם, הפלבאים. הנוכחות המשותפת במתקנים שסיפקו "לחם ושעשועים" של ההמון עם שליטיו הייתה הדרך להשפעות וקבלת פרבילגיות...
כדי להבין את עוצמת הפופולריות, הקולוסיאום ( אמפיתאטרון ) כלל כ 50 אלף מקומות וההיפדרום שהיה אפילו יותר פופולרי כלל כ 200 אלף מושבים. הארועים היו כל כך פופולריים, שבשנים מסוימות נערכן בין 150 ל 170 ימי שעשועים בשנה.
אז ברומא חוקקו חוקים נגד מניפולציות של יזמים ומשקיעים, רק מי שהיה לו מינימום של כסף יכול היה לארגן מופע.
החוק הזה היה תוצאה של אסון - התמוטטות אמפיתאטרון.