לא פעם ולא פעמיים מגיעות אלי לקליניקה צעירות להתייעצות לגבי ניתוח פלסטי כזה או אחר שהן רוצות לעשות. הן נכנסות למשרד, נבוכות, סמוקות, לא יודעות אם לשבת, או לעמוד, או איפה לשים את התיק, ובכל זאת לדבר ככה על החזה שלך עם גבר זר, ועוד רופא, ועוד כזה שיכול היה להיות אבא שלך, זה לא כל כך נעים.

הן מתרגלות לאט לאט, פתאום כבר קצת צוחקים, קצת נפתחים, הן מתלוצצות על השקלים שצרפו זה לזה בעמל רב כדי להגשים את חלומן. ולכולן אותן שאלות. יש סיבוכים? תופעות לוואי? האם יהיו לי כאבים? האם אקבל את התוצאה שאני כה מצפה לה? ושאלת השאלות - האם אנשים ירגישו ויראו שעשיתי ניתוח?...

אני מנסה להפיג את החששות. מסביר את הסיבוכים האפשריים וכיצד ניתן להמנע מהם. מראה תמונות של ניתוחים דומים. אומר, בפנים, מה אני מסוגל לעשות ומה אי אפשר לשנות. אין כאן קסמים. אני מפרט את התחושות שמרגישים לאחר ניתוח ומתאם ציפיות עם המטופלת לגבי רצונה בשינוי מתון וטבעי או בשינוי מובחן. לא משאיר קצוות פתוחים.

אני מביט בהן. נשים צעירות, נעימות, ביישניות לעיתים. כולן רוצות מה שאין וכולן יודעות שזה ישנה את חייהן. וזה משנה. ועוד איך משנה. כי כשאת יודעת שהשגת משהו שתמיד רצית, ועמלת קשה כדי להשיגו - זה כבר יותר שווה מהניתוח עצמו. זה לא האף החדש או החזה שגדל פתאום - זה מה שנמצא בתוכך ויודע שעברת את המשוכה, שאין יותר ממה לפחד, שאין יותר מה להסתיר.

שאת שלמה עם עצמך עכשיו יותר מתמיד. שניצחת.