כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    Nobles Oblig

    35 תגובות   יום שלישי, 21/8/07, 21:45

    לגרוב גרביונים גם כשחם בחוץ

    להשיב בנימוס

    לא לאכול ברחוב

    לא להתפרץ כשמישהו מדבר

    לאכול בפה סגור

    לא לצחוק חזק מדי

    ללבוש מחוך תמיד

    לשמור על יציבה זקופה



    אני בבית עכשיו. נפטרתי מהג'קט, מהחצאית ומהחולצה המכופתרת.

    שיחררתי את השיער מהקליפס ששמר עליו ארוז בצורה מהודקת.

    השלכתי את נעלי העקב והתקלפתי מהגרביונים.

    הורדתי את המחוך! אוי, אלוהים, איזה כיף זה לנשום שוב. לא נשימות קצובות, מדודות, שמספיקות כמעט בדיוק, אלא נשימות עמוקות, שממלאות את הריאות  שמרגישות שהן עומדות להתפקע מחוסר תרגול. 

    הטרנינג המהוהה שלי עטף אותי בחום.

    כפפות האגרוף עטפו את הידיים.

    עכשיו אני מוכנה.

    Ready for my Knockout, Mr. DeMill

     

     

    "אני נורא מבולבל" הוא אומר לי כשמסביבנו התנועה סוערת בחום של אחר הצהריים.אני מושכת את היד שלי מתוך שלו. גם ככה לא התחשק לי להחזיק ידיים.

    הוא מנסה לחבק אותי ואני חומקת מהחיבוק. הוא מתרגז, כעס בלתי מוצדק של מי שיודע שעשה משהו לא בסדר.

    "קיוויתי שאני אפגש אתה והיא לא תראה לי יפה. זה אומר המון בעיני" הוא אומר לי כשאנחנו יושבים בבית קפה.

    כמה ילדותי, הראש שלי מדבר ללב. הוא חושב שהיופי תלוי ברגש ושרגש לאשה אחת חוסם רגשות לאחרת. איזה נאיבי. כמה טיפש.

    "אוקיי" הפה שלי אומר

    "וזה לא מה שקרה" הוא ממשיך בעיני כלבלב אבוד. הראש שלי אומר ברשעות ללב שהוא נהנה מההתייסרות, מהבלבול, שאם הוא היה מוצא את עצמו הוא היה מאבד את הייחוד שלו בעיני עצמו. אולי זה קשור אצלו להתבגרות. פיטר פן מגודל.

    "אהה" אני מפטירה ורואה אותו מתפתל בפנים מרוב שאין לו מושג מה לעשות. צילי וגילי זו וזו.

    "בוא אני אפתור לך את הסיבוך הזה" הפה שלי מחליט שהגיע הזמן להפסיק להיות פסיבית "ואחסוך לך פעולה שאתה מתקשה בה במיוחד"

    "כן? ומה זה?" הוא שואל. כמה שאתה לא מכיר אותי אם אתה צריך לשאול את השאלה הזאת, העיניים שלי מרצדות אליו.

    "להחליט"הוא צוחק. כמה טוב שאני מכירה אותו. ואז הוא מרצין.

    "אז הגעת להחלטה?" הוא שואל אותי בפעם המי יודע כמה בקשר שאורכו חודשיים

    "כן" אני עונה והראש שלי מהנהן לאישור "ואני לא רוצה להמשיך"

     

     

    "זהו?" הוא מסתכל עלי בהפתעה כאילו הופיע לפתע ציור של צלב קרס על חולצתי.

    "אתה מופתע?" כי אני בהחלט מופתעת מהפליאה שלך.

    "כן. וגם עצוב. אני לא רוצה לאבד אותך" הוא מסתכל לי בעיניים ועושה העוויה חמודה עם הפה. זה בטח עבד לו המון פעמים בעבר, אני חושבת לעצמי.

    "זה בסדר, מתישהו בטח נחזור לקשר ונהיה ידידים" אני עונה לו. המתאגרפת שלי מוסיפה שזה יקרה כשהגיהנום יקפא. שקט, אני עוצרת אותה. תשמרי על דקורום. תמיד דקורום.

    "אבל אני לא רוצה להיות ידיד שלך!" הוא מתמרד. האגרופנית מכניסה לו שמאלית חזקה וצורחת עליו שהוא היה צריך לחשוב על זה כשהתמזמז על מחצלת עם בחורה אחרת.

    "אם לא תרצה אז לא. אין חובה, אתה יודע" עונה הבריטית הקפוצה.

    "זה מה שהלב שלך אומר?" הוא חושב שיצליח להפשיר אותי.

    "הלב שלי מקשיב כרגע לראש" אני עונה בקול אחד. 

    הלב שלי מרחף כרגע שני מטרים מעל השולחן אחרי שהאגרוף ששלחת פגע בעוצמה בחזה. מלמעלה הוא מתבונן במחזה המוזר בעניין. הוא מכווץ אבל יודע ששומרים עליו היטב. הוא לא מפחד. 

     

     

    "אני אוהב אותך" הוא יורק מילים חסרות משמעות. אף פעם לא התרשמתי מהשילוש המאוס הזה. במיוחד אם הוא נאמר מדי חמש דקות, כאילו אומרו מנסה לשכנע מישהו. או את עצמו.

    "אוקיי" אני לא מוצאת לנכון לבזבז יותר מילים. כמו "תהילה" של עגנון. שומרת אותם לשעת צורך.

    "ואת לא מרגישה כלום? את יכולה להגיד שאת לא אוהבת אותי?" הוא חופר שלא בטובתו.

    "כרגע? לא, אני ממש לא אוהבת אותך כרגע" אני עונה בפסקנות. אין שאלה בעניין. "מצד שני אתה מכיר אותי, גם כשהכל טוב אני לא אוהבת כל הזמן".

    "אולי זה ההבדל ביני ובינך" הוא משיב כמעט בלחש אחרי שהוא הבין שהמערכה אבודה "שאני אוהב אותך כל הזמן. גם עכשיו."

    "אולי" עונה לו הבריטית המושחזת בנוק-אאוט "אבל גם כשאני אוהבת פחות אני לא מזדיינת עם אחרים".

    המתאגרפת מרוצה.

    גיים.

    אובר.
    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/10/09 18:56:

      צטט: פסיכית על 2009-10-25 11:45:15

      "אני לא רוצה לאבד אותכ."

       

      המשפט הזה, יכול להוציא אותי מדעתי.

      לא שזה קשה להוציא אותי מדעתי.

      אבל זה, מטריפ אותי ברמות שאני לא מסוגלת לתאר במילימ.

      כאילו מה, המ יוצאימ מנקודת הנחה, שמה?

      שזו סיבה ממש מצוינת לזה שהמ יכולימ לעשות מה שהמ רוצימ?

       

      זהו. עכשיו אני ממש עצבנית.

      לא. פשוט שאנחנו מספיק מטופשות ושהמשפט הזה הוא סוג של טיפקס כל יכול.

       

        25/10/09 18:54:

      צטט: אחת שיודעת1 2009-10-25 11:31:34

      מילים זה אוברייטד. יש כאלו שמצליחים להוכיח את זה.

       

      אז איך זה שאנחנו נופלות בפח הזה, פעם אחר פעם?

       

        25/10/09 11:45:

      "אני לא רוצה לאבד אותכ."

       

      המשפט הזה, יכול להוציא אותי מדעתי.

      לא שזה קשה להוציא אותי מדעתי.

      אבל זה, מטריפ אותי ברמות שאני לא מסוגלת לתאר במילימ.

      כאילו מה, המ יוצאימ מנקודת הנחה, שמה?

      שזו סיבה ממש מצוינת לזה שהמ יכולימ לעשות מה שהמ רוצימ?

       

      זהו. עכשיו אני ממש עצבנית.

        25/10/09 11:31:

      מילים זה אוברייטד. יש כאלו שמצליחים להוכיח את זה.

       

        29/6/09 08:24:

      שימי לב שאני עיקבית בתגובות שלי
        28/6/09 19:17:

      צטט: bronte 2009-06-28 13:08:22


      אנלא מבינה, איך היא יצאה הביץ' בסופו של דבר?

       

       הכוונה הייתה שבגידה/זיון של גבר עם מישהי שהיא לא את ,בעתיד הרחוק תיראה כמו reset למעגל חשמלי של איזו סייבר ביץ'.

       

        28/6/09 13:08:

      אנלא מבינה, איך היא יצאה הביץ' בסופו של דבר?
        27/6/09 21:44:

       מדהים.

      אם יכניסו את הפוסט הזה לקפסולת זמן, ומישהו/י ימצא אותו עוד 3000 שנה במאדים,

      גם אז הוא יהיה רלוונטי בדיוק כמו בדקה זו.

      רק סביר להניח שיהיה מדובר בחייזר שיעשה איזה reset למעגל חשמלי של איזה סייבר ביץ'.

      :(

        8/9/07 19:04:
      הוא נשמע ממש, אבל ממש אדיוט
        22/8/07 15:37:

      רייב - נבוך וואו, איזה כיף!

       

      עדי - הממ... שאלה טובה. אולי אתה צודק. אולי זה לא מספיק שבחור מעיד על עצמו שהוא "נאמן כמו כלב" כשבסופו של יום הדימוי רק משליך בוץ על הכלבים. מסכנים כאלה... אם אני יכולה לבגוד? לא יודעת, שאלה מסובכת, אני מניחה. אולי, אחרי שנים של נישואים, הצטננות קשר, ריחוק, עניין חדש שניצת כאלה... אם הייתי אומרת קטגורית "לא" זה היה רק מחוסר דימיון. אני לא נוטה לזה, אם זאת הכוונה ואף פעם לא עשיתי את זה בינתיים, ונראה לי אידיוטי ביותר לעשות את זה אחרי פחות מחודשיים של קשר. מה, הריגוש הסתיים? לא עדיף לחתוך?

      מה יקרה, הילדים ייפגעו?

      But that's just me

       

      ולגבי אמא שלו - אשה מקסימה ובמקרה הזה, המישהו הזה שאמר משהו מאוד טריוויאלי,כביכול, ופתח לי את העיניים לראות דפוס חוזר ולא מוצלח. כי כשזה קורה, אני חושבת על זה בתור סיכוי נוסף לקשר ספציפי, לא כחלק ממכלול או דפוס או... ולפעמים דווקא ההכללה עוזרת לפשט את התמונה ולקבל את ההחלטה הנכונה. זה למה.

        22/8/07 14:46:

       

      צטט: bronte 2007-08-22 07:51:44

      Adi,

       

      At the risk of appearing extremely crass, two different sets of behavioral codes my ass....

      He has the same behavioral codes as me though for some odd reason he assumed that I would wait for him until he settled his confusion.

      And he got more than one chance from me.

       

      The funny anecdote is that his mom told me, regardless, obviously, that she never went back once she seperated from someone, no matter what the reason was, no matter how much he pleeded with her to return.

       

      I told her that I wish I was built the same way, but then it hit me: the splitting, and getting back together and then separating again... it never worked out in the end anyway.

       

      And I stand by what I said about dating from the Cafe.

      I'm not saying that this is the choice the suits everyone, but it certainly suits me.

      There are other medias, ones in which I don't pour my heart out and geoparadise my heart being trampled on.

      But that's just me.

      אם קסומה,

      את בעצמך אומרת - על בסיס חוויותייך את - שאין טעם לתת יותר מהזדמנות אחת.

      נדמה לי שבכל זאת, אותו כאילו-חבר שלך, בעצם הבגידה שלו בך הצביע על כך שהוא אינו אוחז באותו סט נורמות שאת אוחזת (אלא אם כן גם את מוכנה לבגוד בו, ואז אין לך על מה להלין, נכון?).

      דבר אחד נוסף: מה עניין אימו של הנ"ל? מה לך להכניס אותה לסיפור או להתחשב בדעתה? יש לך דעות מאד מגובשות משלך ואת באמת שאינך נזקקת להיתלות בדעותיה של אימו של החבר.

        22/8/07 14:30:

       

      צטט: bronte 2007-08-22 07:30:24

       

      צטט: rayv 2007-08-21 22:26:45

      good on you, girl

      את כותבת נהדר לטעמי.

      תודה, תודה, תודה.

      זה יישמע קצת חנפני, אבל זה הבלוג שלי אז זכותי להגיד (נו, תפסיקו להתקטנן, לכתוב) מה שבא לי. איכשהו ברור לי מהתמונה שלך שאת סבבה של בן אדם. מן ווייב כזה, ואני לא בדיוק הטיפוס ה"מתקשר" בדרך כלל.

      תמיד שמחה שאת מבקרת אותי והפעם אינה יוצאת מן הכלל.

       

      מחמאה רצינית זאת.נבוך

      שימחת אותי :)

      בלי כל קשר ולפני שראיתי תגובה זו,

      עשיתי לך כבוד בבלוג שלי, לא משנה כמה אנשים מבקרים שם [חוץ ממני]

      כבר כתבו קודם לפני, זה שלי אז זכותי 

       

       

        22/8/07 07:52:
      את מוזמנת (תמיד). את יודעת איך להשיג אותי...
        22/8/07 07:51:

      Adi,

       

      At the risk of appearing extremely crass, two different sets of behavioral codes my ass....

      He has the same behavioral codes as me though for some odd reason he assumed that I would wait for him until he settled his confusion.

      And he got more than one chance from me.

       

      The funny anecdote is that his mom told me, regardless, obviously, that she never went back once she seperated from someone, no matter what the reason was, no matter how much he pleeded with her to return.

       

      I told her that I wish I was built the same way, but then it hit me: the splitting, and getting back together and then separating again... it never worked out in the end anyway.

       

      And I stand by what I said about dating from the Cafe.

      I'm not saying that this is the choice the suits everyone, but it certainly suits me.

      There are other medias, ones in which I don't pour my heart out and geoparadise my heart being trampled on.

      But that's just me.

        22/8/07 07:46:

       

      אוף!!

      יש לי כל כך הרבה מה לכתוב, אבל ניראה לי שאני אחסוך

      את הכתיבה ופשוט אגיד אותם.

       

      לי תמיד יש כוכבים בשבילך וגם את הירח אני מוכנה להביא אם את רוצה

        22/8/07 07:40:

       

      צטט: qanunji 2007-08-22 00:49:19

      שיחנק

      אין לי ספק שהוא נחנק. קשה לבלוע הרהורי חרטה, עצב, תחושת נבלות, ובעיקר מחניקה הידיעה שעשית טעות איומה.

      ואני לא מאחלת לו שיחנק, אבל אני מודה שיש בזה סיפוק מסוים.

      אני חושבת שהתגובה שלך היא הכי אמפתית שיכולה להיות.

      תודה.

        22/8/07 07:37:

       

      צטט: cg91 2007-08-21 23:26:21

      שני סוגיות יש פה

      אחד הכתיבה ההורסת שלך אני לא מבינה לפעמים איך כותבת מוכשרת כמוך לא מפוצצת אותנו עם רבי מכר

      אבל גם בלוג אני לוקחת

      כל מה שתתני לי אני אוכל

      גם בשביתה!!!

      ולגבי הבחור

      יצאת כלה (ואני מתכוונת הנקבה של כלי) לא שזה עוזר ללב הכואב אבל לפחות יצאת עם כבוד

      ולא כי הנחתת מכה אחרונה (מה שעשית) אלא כי אמרת מה שהיה על הלב שלך

      ועל זה אני מעריצה אותך עוד יותר

      קבלי אהבה (אמנם לא גברית אבל...)

      אבל מכל הלב

      וואו. I'm not worthy....

      האמת היא, שאני מרגישה את זה לגבי רוב התגובות פה, אז אולי הגיע הזמן להגיד את זה באמת.

      תודה על ה- Vote of confidence ויש מחשבה על ספר, חבל שהכותבת תקועה בעמוד 12 כבר שנתיים (או במילים אחרות, זנחה את פועלה לאנחות). מבטיחה שאתם תהיו הראשונים לדעת וגם לקבל עותק חתום עם הקדשה אישית.

       

      תודה על האהבה. התקבלה בשמחה רבה ומוחזרת אליך מחוזקת.

      ובאשר ל"כלות" - את מעריכה אותי יתר על המידה... אמרתי חלק מהדברים אבל לבטח לא אמרתי את כל מה שיש לי על הלב. אולי בפוסט הבא...

        22/8/07 07:34:

       

      צטט: michal_he 2007-08-21 23:22:56

      לא נמאס לי לומר לך בכל פעם מחדש עד כמה אני נהנית מהכתיבה שלך.

      אני מאוד מקווה שמדובר באותו אידיוט שכבר כתבת עליו. (שאת לא פוגשת יותר מדי מהסוג הזה)

       

      אין לי כוכבים.

      ולי אף פעם לא נמאס לשמוע, אז אני חושבת שיש לנו הסדר מצוין!

      לא שאני איזו נרקסיסטית מטורפת פשוט תמיד יש תהיות אם זה מספיק טוב כדי יום אחד להיות, באמת... והמחמאות שלך, שמרגישות אמיתיות לגמרי מחזקות כל פעם.

      אמרתי לך כבר שאת הדבר הקבוע בחיי בימים אלה, נכון? חשוב שיהיה משהו קבוע...

      וכן, מדובר באותו בחור.

      ואני ממש, אבל ממש מעריכה את זה שהצלחת לא להגיד לי "אמרתי לך" (אפילו שקצת הגיע לי). מצד שני, אני חושבת שאת לא מהסוג הזה...

       

      מה לנו ולכוכבים? נחמד לראות שהמפלס עולה ותו לא. התגובה חשובה בהרבה.

        22/8/07 07:31:

       

      צטט: א.ב 2007-08-21 22:30:26

      היי... אני לא חובב פוסטים מהסוג הזה בדר"כ

      אבל לפעמים הקנקן חשוב, והפוסט שלך נהדר כי הוא כתוב כמו סיפור

      בידיוני.. וכיף לקרוא אותו בלי קשר להתרחשות האמיתית

       

      לבטח  אשוב  

      שמחה שהצליח לי איתך למרות הז'אנר... קורץ

      ואתה מוזמן. הדלת הוירטואלית פתוחה.

        22/8/07 07:30:

       

      צטט: rayv 2007-08-21 22:26:45

      good on you, girl

      את כותבת נהדר לטעמי.

      תודה, תודה, תודה.

      זה יישמע קצת חנפני, אבל זה הבלוג שלי אז זכותי להגיד (נו, תפסיקו להתקטנן, לכתוב) מה שבא לי. איכשהו ברור לי מהתמונה שלך שאת סבבה של בן אדם. מן ווייב כזה, ואני לא בדיוק הטיפוס ה"מתקשר" בדרך כלל.

      תמיד שמחה שאת מבקרת אותי והפעם אינה יוצאת מן הכלל.

        22/8/07 07:28:

       

      צטט: או שכן או שלא 2007-08-21 22:07:25

      אני אוהבת אותך.

       

      כתוב נהדר!

      איזה כיף לי. סתם ככה, אאוט אוף דה בלו, אהבה בלי תנאים... על אף הנטייה המוקדמת, אני לא צינית. תודה. כל טיפת אהבה ממלאת מקום חשוב בימים אלה.

        22/8/07 07:26:

       

      צטט: יריב גוטליב 2007-08-21 22:02:49

      את כותבת כל כך טוב שזה מרגיז.

      תענוג. באמת תענוג

      (התוכן זה כבר עניין שלך. אני מסתכל מהצד. מציצן)

      תודה 

      אני חושבת שזאת אחת המחמאות הכי כיפיות שקיבלתי אי פעם.

      תודה. באמת.

      באה בזמן כשמן טוב בעצמותי.

        22/8/07 07:25:

       

      צטט: מרטיני 2007-08-21 21:58:23

      אין ספק ,לקחת בנוק-אאוט את הפוסט.

      נכנסתי רק לרגע ועכשיו ממתין בקוצר רוח להמשך.

       

      תודה רבה! שמחה לשמוע שהכתיבה דיברה אליך.

      אשתדל לעמוד בציפיות...

        22/8/07 07:24:

       

      צטט: nymiria 2007-08-21 21:57:43

       

      Game over. You win dear נשיקה

      Tha fat lady sang and you didnt stay for the encore.

      Way to go girl!

      את יודעת, לפעמים אני חושבת שעוד נצחון כזה ואבדנו, אבל,

      מזל שיש בכל זאת 20% של אלסטיות בנפש שלנו.

      תודה על העידוד! את עושה גם פונפונים וכאלה? אם כן, אני שוכרת אותך לבטח!

        22/8/07 06:28:
      מה יש כאן להוסיף,
      מעילה באמון
      (בעדינות אירונית: שני סטים שונים של קודי התנהגות).
      אני נותן לכל אחד הזדמנות אחת.
      ועוד הערה קטנה,
      לענין ההכללה שעשית (לא לצאת עם מישהו מהקפה):
      ככלל, אני נגד הכללות.
        22/8/07 00:49:
      שיחנק
        21/8/07 23:26:

      שני סוגיות יש פה

      אחד הכתיבה ההורסת שלך אני לא מבינה לפעמים איך כותבת מוכשרת כמוך לא מפוצצת אותנו עם רבי מכר

      אבל גם בלוג אני לוקחת

      כל מה שתתני לי אני אוכל

      גם בשביתה!!!

      ולגבי הבחור

      יצאת כלה (ואני מתכוונת הנקבה של כלי) לא שזה עוזר ללב הכואב אבל לפחות יצאת עם כבוד

      ולא כי הנחתת מכה אחרונה (מה שעשית) אלא כי אמרת מה שהיה על הלב שלך

      ועל זה אני מעריצה אותך עוד יותר

      קבלי אהבה (אמנם לא גברית אבל...)

      אבל מכל הלב

        21/8/07 23:22:

      לא נמאס לי לומר לך בכל פעם מחדש עד כמה אני נהנית מהכתיבה שלך.

      אני מאוד מקווה שמדובר באותו אידיוט שכבר כתבת עליו. (שאת לא פוגשת יותר מדי מהסוג הזה)

       

      אין לי כוכבים.

        21/8/07 22:30:

      היי... אני לא חובב פוסטים מהסוג הזה בדר"כ

      אבל לפעמים הקנקן חשוב, והפוסט שלך נהדר כי הוא כתוב כמו סיפור

      בידיוני.. וכיף לקרוא אותו בלי קשר להתרחשות האמיתית

       

      לבטח  אשוב  

        21/8/07 22:26:

      good on you, girl

      את כותבת נהדר לטעמי.

        21/8/07 22:07:

      אני אוהבת אותך.

       

      כתוב נהדר!

        21/8/07 22:02:

      את כותבת כל כך טוב שזה מרגיז.

      תענוג. באמת תענוג

      (התוכן זה כבר עניין שלך. אני מסתכל מהצד. מציצן)

      תודה 

        21/8/07 21:58:

      אין ספק ,לקחת בנוק-אאוט את הפוסט.

      נכנסתי רק לרגע ועכשיו ממתין בקוצר רוח להמשך.

       

        21/8/07 21:57:

       

      Game over. You win dear נשיקה

      Tha fat lady sang and you didnt stay for the encore.

      Way to go girl!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין