משום מה נשמע לי מוכר...

אני חושב שזה פוסט יפה.

ומדוייק.

מלבד שורה אחת: "אין אנשים דגולים".

לדעתי יש, וכשהם דגולים הם מגלמים אידיאל נשגב בצירוף נדיר של זמן ומקום. את הרגע הקוסמי הזה, בו אדם הופך מאדם לאישיות דגולה הם בדרך כלל מצפים בצניעות - כזו שמרחיקה את הרגע בו דגולתם הופכת מוכרת.

יפה מאוד כתבת, מאוד נכון ומתבטא בהרבה מאוד הבנות, תרגומים ופרושים שלנו לחיים...

כתבת יפה

אשה קטנה - פילוסופית דגולה

מועדים לשמחה

שלמה

כשמישהו אומר שהוא מעריץ אותי או רואה בי משהו מיוחד אני יכולה להבין דבר אחד.הוא מתאהב בסיפור שהוא מספר לעצמו עלי

 

חזק ,יפה ונכון(:*!

 

  אבל כנראה לא ממש נכון במקרה שלך(:

 

אישית אני נגד שני הצדדים...הערצה וגם אנטי -הערצה...

אלו שני צדדים של אותו מטבע ,  ושניהם שואבים מאותו כוח שלילי...

 

אפשר  וזה בסדר,להעריץ תכונות מסויימות אצל אנשים,זה בסדר,כמו שאמרת,כשאתה לגמרי מודע לזה שזו בועה שיכולה להתפוצץ בשנייה...

הצורה החיובית של הערצה,או אולי נקרא לה: הערכה גדולה באופן קיצוני לאנשים(: מקובלת עלי מאוד, כאשר, משהו באנשים האלו,מספק לנו באופן אישי השראה,או פתרון חכם,או זווית ראיה חדשה ורעננה...(:

 

אבל בגדול מסכים מאוד עם מה שכתבת.