כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שם טוב ושמן טוב

    אני מאמינה שיש הבדל בין עיסוי טוב לעיסוי שגם עושה חשק לעוד.
    הסוד הוא בדברים הקטנים שעושים את ההבדל הגדול...
    החל מבניית האווירה, איך אנחנו מכסים איך אנחנו מסיימים, הזרימה, ההקשבה והתמודדויות עם כל מיני מצבים ועוד.
    אני מזמינה אתכם לגדלות את הסודות הקטנים שעושים את ההבדל הגדול.

    מראות שחקנים ושטויות

    5 תגובות   יום שבת, 29/8/09, 21:09

    אנחנו לעולם לא נדע מי אנחנו בלי "המראות" או השחקנים האחרים.

    טוב לא יהיה טוב אם הרע לא היה קיים. רזה לא יהיה "רזה" אם לא יהיה שמן גם.

    אנא ... קבלו את השונה

    ובמיוחד בקטע של משקל... רבים מידי הם הרי עם משקל עודף במוח וצריכים פסיכולוג...

    שני קילו "מיותרים" ... זו לא בעייה! 20... 30... ויותר משקל עודף .. שם צריך לעשות משהו ורק אם בוחרים.

    ולא בגלל שבחנות הגינסים מידת ברביות ובנות 12 מקסימום...

    להתחיל להסתכל על עצמך ביחס לעצמך ולא לאחרים.

    אין פה תחרות. לא כולם צריכים להיות יפים רזים חכמים מוכשרים ספורטאים ומי יודע מה...

    ובעינייני תרבות... אנא הבינו אין נכון לא נכון... לא כולם גדלו במזרח התיכון.

    ומה שנורמטיבי בישראל נראה אחרת באירופה או אוסטרליה.

    (באפריקה לא ישלחו אף אחד לפסיכיאטר כי ראה גמד ביער... הרי זה ברור שזה יתכן בעיניהם)

    יש נורמה ויש אופנה ויש דתות שמלמדות אותנו כך או אחרת. 

    שימו את הכל בפרופורציות. יש ביננו גדלים שונים. לרוחב לאורך. גילאים צעירים ומבוגרים. אחד מחייך יותר שני פחות.

    אחד מאמין בעובדות השני בפיות. 

    אבל כולנו "ילדים של החיים"... ואין שום פגם באף אחד! הכל כמו שצריך להיות.

    אז במקום לקנות את הבגדים הכי "שווים" - תנסו לראות מה לכם מתאים! מה נעים ומה נחמד מה נח וכו.

     ומה בהישג יד....

     

    אז אל "תקנאו" באיך נראית הרקדנית... היא נראית כמו שנראית כי היא רקדנית. 

     

    מי שמתעסק בספורט מקבל את הגוף המתאים לעיסוקו.

    רקדנית בלט מקבלת גוף אחר מאשר מחליקה על קרח. ושחקן כדורגל שוב אחרת.

    אבל הם מקבלים את הגוף כי זה עיסוקם -או תחביבם וזה  "תוצר נילווה" 

    הם לא חושבים: יו אני רוצה "לשרוף קלוריות" אז אני ארקוד או אשחה... 

    מי שעצלן או לחלופין מי שעיסוקו הוא לשבת ולהקשיב לאנשים או מחשב- יקבל מה שיקבל מישיבה.

     

    מי שהולך לעסוק בספורט על מנת לקבל איזון - יצליח לו.

    מי שמחפש לשנות את עצמו - מוציא אנרגיות לא נכון ומעמד זה לא מחזיק...

    (גם אני מתמידה בעיקר בתשלום למכון כושר) חחח

     

    הכל שטויות במיץ עגבניות

    להיות שלם עם עצמך זו המשימה

    כשתקבל את עצמך יהיה לך קל לקבל את האחר.

     

     

      

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      מה גם שאני טוענת שאני די כוסית בשביל שמנה מלאה מה שתגידו חחח...

       

      תסתכלו על הנמלים כולם נראות לנו אותו הדבר...

      ואם נתקרב כל אחת בגודל שונה.... לנו זה נראה אותו דבר.

      שמעתם פעם נמלה אומרת... אוייי השמנתי נורא... אני אלך עוד סיבוב מסביב לבלוק???

      טוב אנחנו לא מדברים נמלית.... חחחח

      אבל תאורתית... מי שמסתכל עלינו מלמעלה לא רואה הבדלים כאלה.

       

      ואני הולכת להליכון עכשיו.... למה? כי חוסר תזוזה מוביל לדיכאון.... ולא בא לי, טוב? 

      חן חן.

       

      אבלל ל.... כמו שכתבתי בכותרת... ושטויות...

       

      מה נראה לך שאני לא חושבת על המשקל שלי????

      אני כן... אבל למה??? בגלל שהמשפחה שלי רזה... וכל אחד (רק מהצד של אבא) מתלונן על כל חצי קילו מיותר...

      וכל הזמן מסתכלים איך כולם נראים... ומה לובשים ומי ירד ומי עלה.... ובנוסף החליטו להציק לי....

      אולי כי זוכרים אותי די רזה וספורטאית. 

      ועכשיו..כשאני שמנה במידה סבירה. אין שום קשר לבריאות. 

      אז כן.. פעם בשנה... זה מציק והציק.

      וזו למרות שאני יודעת שאין מה להשוות בין איכות החיים שלי לשלהם (שאין ארוחה אחת בלי שיהיו להם רגשות אשם או ידברו על קלוריות וכאלה)... אבל נעזוב אותם. הם רק הטריגר... 

       

      אבל לא עוד!

       

      היום כשאני רוצה לרדת במשקל זה כי אני זוכרת מה זה ל"סחוב" 10 או 20 קילו פחות....  פשוטו כמשמעו.

      אני יותר ויותר שמה לב מה אני מכניסה לגוף שלי. בכל זאת זו ה"מכונה" שלוקחת אותי לכל מקום ונפש בריאה בגוף בריא... 

       

       ואני לא אגיד שאין מעידות במיוחד שאני רואה את עצמי בתמונה או מראה...

      אבל אז אני מזכירה לעצמי שמה שקרה זה בגלל ששיניתי אורח חיים...

      מילדה פעילה מאד לאשה שיושבת ומקשיבה הרבה. בודקת קוראת... 

      אז היום אירובי כבר לא עושה לי כייף... ולשחות זה נחמד רק 20 דקות ולא יותר (הייתי בנבחרת בילדותי)

      וזה בסדר !!!  ואני לא צריכה להרזות או לשנות כלום. זה ישתנה מעצמו ברגע שהחיים שלי והנפש שלי

      יהיו מאוזנים יותר...... ועל זה !! אני עובדת.

      וזה מה שקורה.... אני בדרך :) 

       

        31/8/09 08:11:

      פנינים. פשוט ונכון.

      צטט: liatlev1 2009-08-29 23:30:11


      יש לך אידיאולוגיה יפה, לצערנו רובה לא תופסת במציאות. רוב האנשים אובססיביים לגבי משקל גופם בפרט ומראם החיצוני בכלל. עם הזמן וההתבגרות הפיזית והנפשית, הלחץ למושלמות יורדים אבל אף פעם לא לגמרי. ואיכשהו אנשים תמיד ישארו ביקורתיים כלפי אחרים והפעם הגיל לא משנה.

       

      כל פסימי אומר על האופטימי שהוא נחמד והיה רוצה להיות כמוהו אך זה לא אפשרי.

      מה זה אומר?

      שהפסימי פסימי.

      אפקט הפרפר.. הכל משפיע. אם אני אתחיל להתייחס אל עצמי ואל ההערות שמסביב בדרך שבה אני רואה לנכון...

      עם הזמן הסביבה שלי תתרגל שזו אני. והם ירגישו גם יותר טוב עם עצמם. הרבה יותר טוב מאשר להגיד לכל שמנה שהיא דווקא סקסית. אם אומרים לה: יש אנשים שימצאו אותך סקסית ואחרים שמנה, יש אנשים שימשכו אלייך בזכות הצחוק שלך ואחרים בגלל הדקולטה או ההומור. ואת נפלאה כמו שאת!  

       

      אני חושבת שיש הרבה אנשים שמתחילים לקבל את עצמם... ושמעבירים הלאה דרך מפגשים אישיים או קבוצתיים את עיניין הקבלה והאהבה...

      ויש הרבה אנשים שתמיד לא יהיו מרוצים מעצמם.. ותמיד יומצאו מכשירים להצרת הקפים, טיפול בצלוליט והרזייה...

      (ולמה? כי ההתעסקות בשטויות גורמת להתמקדות בשטויות ולחיים מלאי שטויות ובזבוז זמן)...מדברת מנסיון. 

       

      מה יש יותר??? ----תלוי מי מסתכל ומאיזו זווית...

       

       

       

       

      לתת להם לראות כמה פעמים את הפרסומת של דאב...  

      כל אשה יפה
        29/8/09 23:30:

      יש לך אידיאולוגיה יפה, לצערנו רובה לא תופסת במציאות. רוב האנשים אובססיביים לגבי משקל גופם בפרט ומראם החיצוני בכלל. עם הזמן וההתבגרות הפיזית והנפשית, הלחץ למושלמות יורדים אבל אף פעם לא לגמרי. ואיכשהו אנשים תמיד ישארו ביקורתיים כלפי אחרים והפעם הגיל לא משנה.

      ארכיון

      פרופיל

      שם טוב & שמן טוב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין