אנחנו לעולם לא נדע מי אנחנו בלי "המראות" או השחקנים האחרים.

טוב לא יהיה טוב אם הרע לא היה קיים. רזה לא יהיה "רזה" אם לא יהיה שמן גם.

אנא ... קבלו את השונה

ובמיוחד בקטע של משקל... רבים מידי הם הרי עם משקל עודף במוח וצריכים פסיכולוג...

שני קילו "מיותרים" ... זו לא בעייה! 20... 30... ויותר משקל עודף .. שם צריך לעשות משהו ורק אם בוחרים.

ולא בגלל שבחנות הגינסים מידת ברביות ובנות 12 מקסימום...

להתחיל להסתכל על עצמך ביחס לעצמך ולא לאחרים.

אין פה תחרות. לא כולם צריכים להיות יפים רזים חכמים מוכשרים ספורטאים ומי יודע מה...

ובעינייני תרבות... אנא הבינו אין נכון לא נכון... לא כולם גדלו במזרח התיכון.

ומה שנורמטיבי בישראל נראה אחרת באירופה או אוסטרליה.

(באפריקה לא ישלחו אף אחד לפסיכיאטר כי ראה גמד ביער... הרי זה ברור שזה יתכן בעיניהם)

יש נורמה ויש אופנה ויש דתות שמלמדות אותנו כך או אחרת. 

שימו את הכל בפרופורציות. יש ביננו גדלים שונים. לרוחב לאורך. גילאים צעירים ומבוגרים. אחד מחייך יותר שני פחות.

אחד מאמין בעובדות השני בפיות. 

אבל כולנו "ילדים של החיים"... ואין שום פגם באף אחד! הכל כמו שצריך להיות.

אז במקום לקנות את הבגדים הכי "שווים" - תנסו לראות מה לכם מתאים! מה נעים ומה נחמד מה נח וכו.

 ומה בהישג יד....

אז אל "תקנאו" באיך נראית הרקדנית... היא נראית כמו שנראית כי היא רקדנית. 

מי שמתעסק בספורט מקבל את הגוף המתאים לעיסוקו.

רקדנית בלט מקבלת גוף אחר מאשר מחליקה על קרח. ושחקן כדורגל שוב אחרת.

אבל הם מקבלים את הגוף כי זה עיסוקם -או תחביבם וזה  "תוצר נילווה" 

הם לא חושבים: יו אני רוצה "לשרוף קלוריות" אז אני ארקוד או אשחה... 

מי שעצלן או לחלופין מי שעיסוקו הוא לשבת ולהקשיב לאנשים או מחשב- יקבל מה שיקבל מישיבה.

מי שהולך לעסוק בספורט על מנת לקבל איזון - יצליח לו.

מי שמחפש לשנות את עצמו - מוציא אנרגיות לא נכון ומעמד זה לא מחזיק...

(גם אני מתמידה בעיקר בתשלום למכון כושר) חחח

הכל שטויות במיץ עגבניות

להיות שלם עם עצמך זו המשימה

כשתקבל את עצמך יהיה לך קל לקבל את האחר.