0
| נתפס לי הגב. מה שהכריח אותי להדבק למיטה לכמה שעות טובות, לבית לכמה ימים טובים, ללפ טופ שסיפק לי תקשורת לעולם שבחוץ ולעצמי כי מזגן לא עושה טוב. כשאי אפשר לצאת, נכנסים אליך. ביקורים חביבים וחביבים פחות. ראשונה נכנסה רופאת החירום שהוזעקה לתת זריקה אחרת לא הייתי קמה מהמיטה. ראוי לציין שהיא לא היתה נחמדה. השאירה מזרק על השולחן וסימן כחול. לא מפרטת היכן. הצלחתי לזוז. חברים טובים זרמו דרך המחשב ובלייב אליי הביתה. ראינו סרטים, עשינו סרטים ופתחתי מחלקה גריאטרית. המסגי'סט שבא להעריך את הנזק אמר שאחיה בקושי. קבענו לראשון. חביבה ביותר היתה חברתי החדשה, תותחית במיוחד, שבנוסף לקניות, לסרטים ולחברה חרפה נפשה והתאבדה על אורח לא רצוי, חום,רבה רגליים וענק במיוחד, שהחליט להגיע למרות ואולי בגלל המצב. כשראיתי אותו כמעט פרצתי רשמית את הדיסק אבל הוא חוסל בשניות. כך מתגלה שבמשבר של מישהו אחר אתה שוכח את הפחדים שלך ובמשבר שלך כל שנותר הוא לחכות שיעבור ולשמוח שיש איתך אנשים טובים. |