המדבר כמו עוף טורף

דואה תועה טועה

במרחבי הזמן והמקום

בלי גבול או תנאי או חפץ.

עננות המחשבה פורחות

כמו נוצות פלומה

לרגע באויר,

מזדווגות בחטף עם רוח

זכר או נקבה,

וצונחות

בחבלי לידתן את השקט.

 *

הסלעים ודיונות החול

עוקבים בדממה אין סופית

אחר מעופן החרישי

של השמש והלבנה

הנעות במסילותיהן,

כמו מחכים לרחש הקל

שייתן אות לטרוף

 שמיים וארץ,

ולשווא...