כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    לזוז מהר יותר מהמחשבות והפחדים בדרך האינטואיציה

    31 תגובות   יום ראשון, 30/8/09, 06:55

    יש בנו צד גבוה, ששואף להתפתחות מתוך שמחה, אהבה ואמונה, וצד נמוך, שפועל מתוך צרכים השרדותיים ודפוסים קדומים.

    בכדי לנוע בשבילי החיים מכוונים על ידי המזל הטוב וצירופי המקרים, יש לפעול מהר, כמעט מבלי לחשוב, ועוד לפני שמספיקים לפחד.

     


     

     

     

    הדברים הכי טובים שקרו לי בחיים, היו כאלה שלא תכננתי, אפילו לא ידעתי שאני רוצה בהם. הם הגיעו אלי באמצעות מתנות, שהוצבו בדרכים בהן צעדתי. לקחתי אותן, גם מבלי להבין באותו זמן איך הן משתלבות בסיפור חיי.

     

    במודע עוד לא ידעתי מה השלבים הבאים שמחכים לי, אבל החלק הלא מודע בי, שיודע דברים הרבה לפני, כבר תכנן את ההתחדשות הבאה, ופיזר לי מתנות מנצנצות בצבעים זוהרים ומזמינים כדי להאיר לי את הדרכים שנכונות לי. 

     

    סימן הזיהוי שלי למתנות, הוא ההתרגשות. כשפרפרי ההתרגשות מרחפים אצלי בבטן, זה רמז ברור שמאותת לי להגיד כן לחיים, ולקחת את האוצרות שמוצעים לי. 

    כך הגיעו לחיי רוב העבודות בהן עסקתי, קריירות חדשות שנפתחו עוד לפני שבכלל ידעתי שאני חולמת עליהן, אנשים נפלאים שפגשתי לאורך הדרך, תחביבים, הכל.

     

    הדברים שאינם נכונים או מתאימים עבורי הם אלה שפחות זוהרים אלי, פחות  קורצים לי. ובמילים אחרות, אין צורך לזהות ולחפש את מה שלא, הוא כל מה שלא נופל בקטגוריה של כן, כך שאין צורך להשקיע בו אנרגיה. הוא יישאר מאחור מאליו. 

    אימנתי את הגוף לזהות את הסימנים החיוביים, חידדתי את ההקשבה להתרגשות הראשונית, זו שמסמנת לי את מה שכן. כך, אין לי צורך לברור בין כן ללא. 

     

    מעולם לא היה משהו שריגש אותי ולקחתי שהתגלה כאכזבה. הטעויות היחידות היו בפעמים בהן זיהיתי הזדמנות, ולא לקחתי, מתוך פחדים והיסוסים. גם אז, לרוב קיבלתי הזדמנות חוזרת בהמשך הדרך, לעיתים אחרי קצת יותר מידי זמן. 

     

    הזמנים בהם אני פחות מחודדת וקשובה להזדמנויות, הם דווקא כאלה שבהם מאד רוצה משהו, נצמדת לתוכנית ועושה צעדים ופעולות בכדי לממש.

    כשאני נאחזת במטרה, אני מאבדת את ההתרגשות ואת המזל הטוב שלי.  כך אני לא רואה את המתנות שבצידי הדרך, ומפספסת את ההזדמנויות הנפלאות, שהן לרוב טובות יותר מאלה שיכולתי לרצות ולתכנן בעצמי.

     

    מתייחסת לעצמי כאל מגנט גדול שממגנט אליו אוצרות מהעולם.

    העבודה היחידה בעיני היא לנקות כל הזמן את המגנט הזה מפחדים וחסימות שמפריעים לפעולתו. זהו. כל השאר קורה מעצמו, כל הזמן. התפקיד שלי הוא רק לזהות ולקחת.

     

    ***

     

    אני מאמינה שהנשמה שלנו מכוונת אותנו למה שהכי טוב בשבילנו, באמצעות איתותים תמידיים מהלא מודע. השאיפה הבסיסית שלה היא התפתחות מתוך שמחה, אמונה, ואהבה.

    הדברים שאינם נופלים בקטגוריה של צמיחה מאושרת, הם רק שיבושים שנוצרו מתוך פחדים, דפוסים ואמונות מגבילות. הם לא הרצון האמיתי של הנשמה, אלא צרכים השרדותיים, שפועלים מתוך חלקים אחרים בנו.  

     

    ושני הצדדים האלה בנו, הגבוה ששואף להתפתחות, והנמוך שפועל מתוך פחדים ודפוסי הגנה, חיים בתוכנו כל הזמן. ההבדל ביניהם הוא בקצב.

    החלק הגבוה, הוא זה שמזהה את ההזדמנויות, הוא רואה את הדברים ממעוף הציפור, ונכנס ראשון לפעולה מהירה.

    מיד אחריו מגיע החלק הפוחד, האיטי יותר, אם עוד לא נעשתה פעולה, הוא משתקע באזור ההזדמנויות, משתלט עליו, ומתחיל לשלוח זרועות לכל הכיוונים. וכשהוא שם, קשה לזהות את ההתרגשות והשמחה, הם נשארים גבוה למעלה, ובמקום הנמוך שאנחנו בו, קשה להרגיש אותם ולפעול מתוכם.  

     

    לעיתים אפשר לחזור לרגע שלפני הפחדים ולזהות מה היתה התחושה הראשונית, ואם היא היתה טובה ומרגשת, לחזור כמה צעדים לאחור, למקום שבו חיכו לנו מתנות, ולשוב ולקחת.

    אם הפחדים חסמו את דרכי החזרה, עד כדי שלא ניתן לשחזר את התחושות, העניין הוא להמשיך הלאה, ולחפש שוב את נקודת המזל המרגשת הבאה, לרוב יחכו לנו בה מתנות דומות, גם אם בתחפושת שונה.

     

    לפחדים יש נטייה לקבע ולעצור. לאינטואיציה הטובה והממוזלת יש נטייה להתגלות תוך כדי תנועה. כשאנחנו זזים מהר יותר מהמחשבות והפחדים, כל מה שמוליך ומכוון אותנו הוא המזל הטוב.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/9/12 17:05:
      "אל תיתן לפחד לשתק אותך, תן לו לחדד אותך" , אחד המשפטים הכי חזקים שאיש יקר פעם אמר לי. מלווה אותי. קחו גם אתם, מתנה ממני :) ועכשיו אקבע פגישה לגבי "ניצוץ" שהוצע לי לפני מספר ימים והפחד לא נתן לו לבעור. ניראה מה ייצא מזה :) תודה מיכל. תודה גדולה!
        17/1/11 20:14:
      אם כל הפרדוקסים : יכולת להבחין בין - פחד לאינטואיציה
      אני חושבת שהצלחתי לפגוג מעט מן הערפל סביב העניין הזה, על ידי קריאה ועבודה עצמית רבת שנים
      הסוד בעיני הוא, המיקום של התחושה הראשונית שעולה באיזור הבטן.
      התחושה שאצלי על כל פנים מיוחסת לאינטואיציה שמובילה אותי נכון שוב רק בדיעבד (שהרי אנחנו לא יכולים למציאות המקבילה :-) נמצאת בחלק העליון של הבטן
      ואילו כאשר אני נדרשת לקחת החלטות והבטן התחתונה יותר "מרעישה" ונותנת הוראות, מחשבות וכיוצא בזה. זהו ללא ספק הפחד.
      עם התרגול ההבחנה נעשית קלה יותר מהירה יותר ומדוייקת יותר עם כמה שפחות נזקים התמהמהות וכו'
      ממליצה בחום לקרוא ספר שעזר לי רבות, מצחיק דווקא בספריה במהלך לימודי משפטים. "אינטואיציה בפעולה"
      יום יפה, מיכל ובהצלחה בכל פועלך
        10/1/11 21:56:
      ההתייחסות שלך כבר בנויה וחיובית.
      לאלה שעדיין לא ,קצת זהירות בבליעת תענוג מיידי או בריחה מסבל מיידי.
        11/2/10 15:36:


      תודה

      אני אקרא זאת עוד הרבה פעמים

        7/2/10 19:58:


      ברשותך - תרגמתי את חלק הארי של הפוסט לאנגלית והוא ישמש אותי בסדנא הראשונה שלי שאני מעבירה כאן במקסיקו בנושא ריפוי אינטואיטיבי וסינכרוניזציה.. :)

       

       

      הקרדיט כולו שלך ..

        7/10/09 18:24:


      לגמרי. לגמרי. לגמרי.

       

      אצלי תמיד יש המון תוכניות ומפורטות, ובסוף - רגע לפני אני מבצעת פניה חדה ועושה משהו אחר. רעיון או הזדמנות שהגיעו לאי-שם ופשוט מנצנצים לי לקחת.. :)

       

      אני עדיין כל פעם מופתעת מחדש.

       

       

      התגעגעתי.

      ומזמן לא אמרתי לך כמה אני אוהבת אותך.

        7/10/09 17:34:


      תבורכי

      חיבוק

        9/9/09 00:22:

      כשאני מנתחת לאחור את נקודת המפנה בהחלטה מהותית שלקחתי לפני כמה שבועות, זה היה בדיוק זה.

      נתתי לאינטואיציה להוביל, אפילו שהשכל הדליק ניאון מהבהב "זהירות מטורפת" עם קולות של סירנה. בסוף נמאס לו כי המשכתי לשמוח :))

        8/9/09 16:33:

      העובדה ששני אנשים יכולים אינטואיטיבית להגיב על אותו מצב באופן מנוגד

      ומכאן שאחד מיהם בוודאות יטעה, מוכיחה שאינטואיציה יכולה להטעות.

       

      אינטואיציה היא סוג של הפרעת קשב, לדעתי

      לא שאני לא עושה דברים אינטואיטיביים

       

      אדם מושלם הוא אדם נטול אינטואיציה כלל, לדעתי (שוב)

      אחד שמשתמש בתבונה בלבד

       

        6/9/09 23:26:

      אני צריכה הרבה מזל עכשיו ...
        6/9/09 22:58:

      *

      בהחלט,

      עוד מזמן הגעתי למסקנה דומה, אך דווקא בעזרת השיר.....

      והפוסט הזה שלך ממש הזכיר לי אותו, את המצב הזה, וכאילו דחף זאת חזרה למודעות...

      השלושרים

      "לכל אדם קטר הבא מבלי לצפור, ומי שלא עולה, נשאר עם הציפור..."


      האינטואיצה שלי אומרת שיום אחד את תהיי גורו

      וההגיון שלי אומר, כשיש אהבה, יש אינטואיציות טובות

      ואהבתי את מה שכתבת.

        1/9/09 08:51:

      מיכל בשעה טובה ומבורכת עברתי סדנת מדיטציה

               ועכשיו אני מגרש את המודע...זורק אותו...
      ונותן לתת מודע להיות נוכח קיים ונמצא .............

       תודה לך על האור שיש בך ובתובנות היקרות שאת נותנת לנו.....

       שושוארז

        31/8/09 16:09:


      נפלא!! מזדהה עם הכל, רק עם האמונה שתוכניות למימוש מה שרצית מבאסות בהכרח את המזל הטוב פחות הסתדרתי... אולי בגלל כל האדמה, אבל רוח הדברים עושה חשק לעוף לדרך ופשוט להיות :)

      מדהימה את, ימבה נשיקות

        31/8/09 07:29:


      ואחרי כל המלים הנפלאות והמאירות האלה על הבוקר

      כל שנותר לומר -

      שיהיה רק במזל!

      נשיקה

      רק עם הבטןחיוך
        31/8/09 04:40:


      לנקות את המגנט מדי פעם מהפחדים....

      עצה מעולה... תודה רבה*

        31/8/09 00:28:

      כן !

      נשיקה

        31/8/09 00:09:

      תודה לך על הרוח ועל האופטימיות שאת מפיחה בבריות :))
        30/8/09 23:48:

      יופי של הסבר

      ממש על מגש של כסף..

      *

      תודה.

      נויה

       

        30/8/09 19:49:


      את נפלאה

      ואני אוהבת איך שאת מביאה את עצמך צעד צעד בשביל

      את מדויקת

       

      תודה אהובה

      תודה על

      שאת עושה את הדרך

        30/8/09 19:24:
      vתובנות שלך והדרך בה את מציגה את הדברים, הם מתנה :)
        30/8/09 19:16:
      אכן נכון מאוד
        30/8/09 19:08:


      נפעמת אני..

      המסר פשוט (ומאוד אימוני)...

      בונה ובד בבד מאוד מאפשר...

      בטוחני שאת מהנהנות מהצעות החיים.

      מאחלת לך המשך פוריות בדרכך.

        30/8/09 18:44:


      בדיוק כך

      כל פעם שאנו חווים חוסר עוצמה בחיים שלנו

      זה בדיוק הפחדים האלה שמערימים על האינטואיציה.

      ובמילים פשוטות: היצר הרע גבר עלינו.

        30/8/09 16:49:


      יקירתי,

      כרגיל הכתיבה שלך נוגעת ב ד י ו ק במקום הרגיש,

      לצערי אני מהמשתהות,

      והמגנט שלי מאובק משהו 

      שילוב מהממם

      נתראה ביום רביעי?

       

      אוהבת המון

      יפעת

        30/8/09 09:09:

      בזמן, בדיוק בזמן באו המילים שלך.

       

      את יודעת..

       

        30/8/09 07:50:


      יאללה מיכל, אני מזמין אותך לכתוב איתי איזה מחקר מדעי אימפרי על יסוד התיזה המרתקת שהעלת כאן. גם אני לא אחת חשבתי שהאויב הכי גדול של האינטואציה זה הפחד. אני דוקא סבור שיש אפילו איזה התנגשות פנימית חריפה בין האינטואציה ובין הפחדים. אומרים על הנשים שיש להן אינטואציה חזקה ובכל זאת הן גם מאד חוששות ופוחדות (אולי מסיבות טובות ומובנות ואולי שלא). כך שלא הכל ברור לחלוטין ונעלה מספקות.

       

      אני קונה את הרעיון המרכזי שלך, שאם אנחנו אומרים כן לאינטואציות שלנו, הסיכוי שלנו להתאכזב פוחת בהתאם. אבל צריך להבין שגם בתוך מערכות קימות אחרי שהאינטואציה אמרה את דברה, מתחילים לכרסם בנו כל מיני חששות ובסופו של דבר במאבקים האלה בין האינטואציות ובין הפחדים, הסבירות שהפחדים ישתלטו עלינו גדלים והולכים. הרבה משום שהאינטואציה היא "הארה" רגעית.  איזה משהו שמקביל לניצוץ, וכמו כל ניצוץ, התכונה הזו נכבית מהר יותר מהפחדים שהם תהליכים שנבנים לאט בהתמדה ומתוך מלחמה לכבות את הניצוץ ולהכריע את אש התמיד.

       

       

      וחוץ מזה, אני מלקק את האצבעות כשאני קורא אותך....

       

       

        30/8/09 07:23:


      אני סומכת על האינטואיציות שלי במאת האחוזים.

      פעמים רבות כשנדרשתי לקבל החלטות - גם אם השטח אותת "לא" ענק

      אם האינטואיציה אמרה כן. הלכתי עם כן.

      תודה מיכל.

      בוקר טוב ושבוע נהדר

      אלמה.

       

        30/8/09 07:23:

      ואת..מיכל...מתנה כל כך טובה ויפה,

      שאפילו לא צריך לעטוף אותה.

      ככה, איך שאת,

      לכל יום, לכל חג, לכל עונה,

      תמיד מלאה, תמיד ממלאה.

        30/8/09 07:06:


      רציתי לקרוא בשקט הכל אבל... האינטואיציה שלי אמרה לי קודם לבוא פה. לתת לך נשיקה ותודה.