Ye elves of hills, brooks, standing lakes and groves,
And ye that on the sands with printless foot
Do chase the ebbing Neptune and do fly him
When he comes back; you demi-puppets that
By moonshine do the green sour ringlets make,
Whereof the ewe not bites, and you whose pastime
Is to make midnight mushrooms, that rejoice
To hear the solemn curfew; by whose aid,
Weak masters though ye be, I have bedimm’d
The noontide sun, call’d forth the mutinous winds,
And ‘twixt the green sea and the azured vault
Set roaring war: to the dread rattling thunder
Have I given fire and rifted Jove’s stout oak
With his own bolt; the strong-based promontory
Have I made shake and by the spurs pluck’d up
The pine and cedar: graves at my command
Have waked their sleepers, oped, and let ‘em forth
By my so potent art. But this rough magic
I here abjure, and, when I have required
Some heavenly music, which even now I do,
To work mine end upon their senses that
This airy charm is for, I’ll break my staff,
Bury it certain fathoms in the earth,
And deeper than did ever plummet sound
I’ll drown my book. והמשכיל יבין |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ככה למדת באמת אנגלית ? אם היה לי כובע הייתי מוריד ברגע זה!
אני קורא בו לא פעם, הרבה יותר מעמוד (בדרך כלל לא בקול רם, זה רק בבית), מידי פעם אני מצלם מחזה שלם ושם בתיק ובכל רגע פנוי אני קורא (חוץ מאותלו איתו לא הצליח לי לא יודע למה). לפעמים כששואלים אותי מה אני קורא בהמתנה לדיון, אני נסחף ומנסה להסביר לאנשים את ההומור השנון החבוי בטרגדיות של שייקספיר.
נראה לי שאשמע לעצתך ואעביר את הספר הביתה לקריאה בקול רם.
אפשר להשתמש בזה בעוד כמה צורות הראשונה זה יכול להיות משקולת לא רעה לדלת. אבל יעוד יותר טוב זה לעשות מנהג קטן וקשה מאד וזה לקרא בכל בוקר בקול רם עמוד אחד. לא יותר לא פחות , לרשום את כל המילים שאתה לא מבין או לא בטוח בהגיה שלהן וללמוד אותן. זה אף פעם לא יותר מאשר שתים שלוש מילים גג. ככה באמת למדתי אנגלית אחרי שכבר היית יותר מ10 שנים באמריקה וחשבתי שאני כבר יודע אנגלית....עדי כבר אמרתי ששיקספיר זאת שריטת חיים אצלי. יש לי כאן במשרד מאחורי את ה blue book .
the complete works of William Shakespeare
מידי פעם אני משתמש בו לניקוי ראש. אני מכור לטקסט.
הטרגדיה כבר נולדה LONG TIME AGO אבל המונולוג הז ההוא אל רק רומנטי (אם כי סיום רומנטיי גם הוא ו אפשרי פה לא רומנטיקה רומטיקה (רק כי אני מפחד מאישתי..) אבל נשיקות וחיבוקים? זה כן) המונלוג הזה הוא גם על גירוש מגן עדן....
והמשכילה?
או ליתר דיוק-
הלא-משכילה-בתחום?
(פוסט סנובי)
אז במקום סערה תהיה רומנטיקה שתסתיים בטרגדיה ?
There is no world without Verona walls,
18 But purgatory, torture, hell itself.
19 Hence "banished" is banish'd from the world,
21 Is death mis-term'd: calling death "banished,"
22 Thou cutt'st my head off with a golden axe,
23 And smilest upon the stroke that murders me
29 'Tis torture, and not mercy: heaven is here,
30 Where Juliet lives; and every cat and dog
31 And little mouse, every unworthy thing,
32 Live here in heaven and may look on her;
36 On the white wonder of dear Juliet's hand
37 And steal immortal blessing from her lips,
38 Who even in pure and vestal modesty,
40 But Romeo may not; he is banished:
41 Flies may do this, but I from this must fly:
42 They are free men, but I am banished.
43 And say'st thou yet that exile is not death?
44 Hadst thou no poison mix'd, no sharp-ground knife,
46 But "banished" to kill me? "Banished"?
47 O friar, the damned use that word in hell;
48 Howlings attend it: how hast thou the heart,
50 A sin-absolver, and my friend profess'd,
51 To mangle me with that word "banished"?
אפשר רמז?
אות אהוי?
תשכיל אותי...