
| מאז ומתמיד הייתי הכי יפה מכולן. אני לא מכירה משהו אחר. הייתי התינוקת הכי חמודה בחצר המשחקים, הילדה הכי יפה בכיתה, הנערה הכי פופלרית בשכבה, והחיילת הכי מחוזרת בצהל. אני יודעת שזה נשמע מוגזם, אבל ככה זה היה, אתם יכולים לשאול כל אחד. זה היה נראה כאילו הכל אצלי מושלם כי אני יפה ופופלרית, אבל אני אך פעם לא הרגשתי ככה.
לא יודעת איך לומר את זה בדיוק, אבל משהו בי תמיד היה רקוב מהיסוד, כך לפחות אני חוויתי את עצמי. מאז שאני זוכרת את עצמי הרגשתי שמשהו שונה בי. כשהייתי עם חברות הרגשתי משונה, כאילו רובץ עליי איזה סוד שגם אני לא מכירה. בצבא גיליתי שאני לסבית או לפחות דו מינית , כי הבנתי שהתחושה המוזרה כלפי בחורות היתה למעשה משיכה. הגדרת ה לסביות מאוד מאיימת עליי עד היום. לקח לי שלוש שנים כדי לאזור אומץ ולהכנס ל אתר הכרויות . לאיש לא סיפרתי שאני נכנסת ל אתר הכרויות לנשים . התביישתי בעצמי. ללכת למועדנים של גייז היה בכלל בלתי נסבל עבורי.
כך חייתי, חנוטה בשמלת המושלמת, בתווית היפהפיה, אבל הייתי כל כך בודדה. אמא שלי כל הזמן שידכה לי בחורים, ואני לא רציתי לצאת איתם, נגעלתי, אבל לא העזתי לומר כלום.'פשוט אף אחד לא היה מספיק טוב בשבילי' - זה מה שהייתי חוזרת ואומרת, אבל בתוך תוכי ידעתי כי אני לא טובה בשביל אף אחד.
כיום אני עובדת במשרד של ייעוץ תקשורתי ואני אחראית על תחומים של יחסי ציבור ו ניהול משברים . עבודתי כוללת פיקוח על מחלקת יחסי ציבור באינטרנט ועבודה עם גופים פסיכולוגיים ועסקיים. עדיין כולם בטוחים שאני נהדרת. אני באמת מתפקדת היטב בעבודה. אני אסרטיבית ומניעה תהליכים, ויודעת לתקשר היטב עם אנשים, וכמובן אני יפה עד בלי די, אז איש לא מעלה בדעתו שמשהו לא בסדר. "היא בררנית" הם אומרים כשאני מספרת שאני רווקה.
בא לי שינוי, אבל אני לא יודעת איך להתחיל. בא לי להיות מכוערת, ורק מתוך זה אולי אצליח ליצור קשר עם חלקים אחרים בתוכי שאינן מושלמים. פשוט, החזות הזאת הנהדרת מקשה עליי לעשות משהו שלא נתפס על ידי החברה כמושלם. אני יודעת שזה טפשי, ולהיות לסבית בימינו זה בסדר, אבל אני מרגישה כאילו אצלי זה לא בסדר.
אפילו חשבתי להתאבד. אבל אני מפחדת שלא אצליח ואז כולם יידעו שהכל בעצם לא בסדר. אולי זו הדרך להתחיל. |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה לא עצוב יקירה, למרות הכל. חייך טובים, אפילו טובים מאוד - אין לי ספק. דווקא בגלל שהם כל כך טובים קשה לך להתמודד עם מכשול שכזה, אוסיף ואספר שאני לא מבין למה ומדוע אנחנו חייבים תגיות לעצמנו - "אני נמשכת לגברים\נשים\משהו אחר", שכן אישיותו של האדם היא המושכת - לא שום דבר אחר. אני לפחות מתאהב באישיותו של האדם וזה לא באמת משנה אם מדובר באישה או גבר.
זו אמונה שסיגלת לעצמך, ורק את יכולה לשנות אותה.
מקריאת ההודעה שלך, את מספרת שאת מצליחה, והצלחת במהלך כל החיים, עם בנים, בצבא, בעבודה ובכלל. בתוך כל ההצלחה שלך את מרגישה שמשהו לא ממש בסדר, אולי תחושה של חוסר בטחון. כלפי חוץ הכל נראה כל כך טוב, ומוצלח, ובפנים אולי יש לך תחושה שזה לא זה... שיש שם דברים שאחרים לא ממש רואים. נשמע לי, שאת מפחדת מאוד ממה הסביבה תגיד, ואיך היא תגיב אליך אם היא תכיר בך, את מה שאת מכירה בעצמך. התחושה שלך כזו חזקה, עד כדי כך, שאת אפילו חשבת להתאבד, אבל את מפחדת שאם לא תצליחי יחשבו שמשהו לא תקין אצלך, ואולי את לא כל מצליחה.
אני מזמינה אותך לסה"ר, סיוע והקשבה ברשת (www.sahar.org.il), איתנו תוכלי לדבר על מי שאת, ועל איך את מרגישה בכל זמן, כולל בזמן שאת לא בטוחה בעצמך. אנחנו נהיה כאן כדי לקבל אותך כמו שאת, בלי לשפוט אותך.
מתנדבת סה"ר
את צודקת, אבל קשה לי. כל כך התרגלתי להסתתר מאחורי היופי.
עצוב.
מספיק להסתתר מאחורי האמירות האלו, מתוקה. "אני יפה מבחוץ אבל מכוערת מבפנים" זו רפלקציה של הכתבי סביבה, לא מציאות. האם היופי החיצוני שלך הוא זה שהביא אותך לעבודה שלך? להצלחה בעבודה? לאסרטיביות? להישגים?
לימדו אותך שאי אפשר להיות מושלמת, אז את צריכה הסבר ליופי החיצוני ומוצאת אותו בפחד להתבטא?
את עוצרת את עצמך, מפחדת מדברים שאינם אמיתיים. תפסיקי.