סיפורים מהאי הפרטי שלי
פוסטים פופולאריים
-
רק הפחד מת
1/10/09 | 982 צפיות
-
אלוהי המונדיאל
14/6/10 | 922 צפיות
-
בדיוק בזמן ש...
24/8/09 | 812 צפיות
-
"הוד מלכותו, יורשה לי לפקפק? "
13/6/09 | 659 צפיות
-
שוּפְרֳא דֵשוּפְרֳא
15/6/09 | 554 צפיות
-
"אף פעם לא היה לי 0.45 "
4/9/09 | 2224 צפיות
פוסטים אחרונים
- תלוי איך מסתכלים 29/6/11
- קעקוע של סיפור 20/7/10
- שלוש מחשבות 13/7/10
- אלוהי המונדיאל 14/6/10
- הרהורים סביב השולחן 26/3/10
- עושה ריסטרט 15/11/09
Take Your Time
| לא ברור לי לכמה זמן, חודשיים, שנה פחות או יותר. הרבה תאוות ומחשבות על חיפוש משמעות, סגירת קצוות ומעט זיכרונות. אני רגועה קצת מעצם המחשבה שאני עושה ומעיזה. כל זה קורה כשאתה חי את הדבר מרגע לרגע בלי לספור את הזמן. אני אסירת תודה על כל מה שקרה לי גם כשהיה קשה ונורא זה קירב אותי לרצונות האמיתיים שלי. בשלושת החודשים האחרונים הבנתי שאחרי 12 שנים על טייס אוטומטי בלי לעצור לרגע אגרתי המון כוח ואין סוף אפשרויות שבסופו של דבר רק בלבל אותי.יש לא מעט סיבות שיכולות להסביר מה גורם לאדם לקנות כרטיס טיסה לכיוון אחד. מרד החיים או האומץ לעזוב את האורווה אחרי שניסה לטוות מערמות קש חוטי זהב. שבוע שעבר קבלתי תגובה מעניינת מאחד החברים בהקשר לפוסט שכתבתי כשבהתחלה לא ממש הבנתי את "כוונת המשורר" ובנימה פרטית הוא הסביר,שאנחנו כל כך סלקטיביים מטבענו ואם נפעיל גמישות מחשבתית נוכל לראות את הפרטים החשובים של החיים בזווית אחרת. הכול עניין של הפרשנויות שלנו שמרכיבים את המציאות .
בתקופות זמן מסוימות של החיים אני אוהבת לבדוק את הגבולות שלי כשרוב הפעמים חציתי אותם גם כשידעתי שאני צריכה לקום וללכת. אם פעם ציירתי לעצמי טיוטת סקיצה של החיים ביד חופשית, לפתע אני מוצאת את עצמי בתוך תמונה של מערכת יחסים מעל שנה ויותר. כנראה "שיש לי עוד הרבה טעויות לעשות, אבל כולן יהיו חדשות עבורי" (אברהם לינקולן) הכל פתוח, הכל יכול לקרות. הלא צפוי בהחלט ממלא אצלי מומנטום של מסתוריות ועניין. גם אם אני נפגעת לפעמים- כנראה זהו גורלי. ובזמן שרוב הציבור מתייחס לכל הטרנדים התרבותיים כבמה אחת כדי להוכיח שהוא יכול לכתוב דרמה שתסחוף את קהל הצופים. אני מעדיפה את הדרמות האישיות שלי לשמור לעצמי לא להסביר כל הזמן. כדי "שלא יהיה בטל בשישים" .תמיד יש מקום להוסיף ולשנות את הסיפור האישי גם אם מסתכלים על החיים בצורה איוולת.
בשישי האחרון לפניי כניסת השבת, נסעתי לנתב"ג לאסוף חבר טוב שלי שזנח אותי לטובת חודש מלא בהודו. הגעתי קצת באיחור ב-17:15 כשהוא ממתין לי בין צפיפות תיירים איטלקים וצרפתיים עמוסי מזוודות נוהרים במרדף איתור מוניות כדי להגיע ליעדם. כולם מחויכים ושמחים כאחד או שמא בעצם זה רק מומנט זמני ואוטוטו חוזרים לעליבות החיים?! פתאום ראיתי אותו עומד באמצע האי- תנועה עם תרמיל גדול על הגב ותיק צד ביד כשהוא,מחייך לעברי כאילו זו הפעם הראשונה שראה אותי מימיו. זה היה החיבוק הכי ארוך שאני זוכרת מהתקופה האחרונה. עד כדי כך שאמר לי: " חכי, אל תזוזי, עוד קצת ..את מריחה טוב, אני לא מאמין שאני מריח משהו טוב ולא סירחונות בלתי נסבלים, אני מרגיש מוזר"..נכנסנו לסוזוקי שלי תוך כדי שאני סופגת את תחושת הריחוף שלו באוויר. שהרי,לפני 48 שעות קודם לכן הוא היה במדינה זרה בין קבוצות הינדים וכאלה מוטציות מחוסרי רגליים שישנים על חרא של פרות מאושרים,לבין נופים עוצרי נשימה כשבקצה ההרים אתה כאילו נוגע בקרחונים וריחות מצחינים שאת זה הוא בטוח לא ישכח. הוא סיפר לי שההודים גילו את השוקולד נוטלה ,בכל אוכל הם דוחפים את "התבלין" הזה..צחקתי והופתעתי שעל ציר הזמן שלנו הכל שונה,שם הם עוד מגלים את קידמת העולם ופה מחפשים טכנולוגיות חדשות עם ריגושים ופטנטים מעולם אחר.
העיתוי המושלם בדיעבד בלבד יצר תמונה או מצב ששלמותו גבוהה מהמתוכנן ובכלל בלתי נצפית כך,הוא חשב. זה כמו גנדי באוטו-ריקשה, כמו המזכירה שלי בפלאפון שכבר שנים מעצבנת אנשים במושלמותה הקיומית. איפשהו בנבכי הרגשתי כמתבוננת מהצד,מעגל הזמן קיבל עבורי יותר תוקף חזק. עד כמה זמן הוא המרכיב המהותי בחיינו.יום אחד אתה מתעורר למציאות שבחרת במסלול שלך ולעיתים אם שינית אותו אתה יכול ליפול לקרשים או להיות האדם המאושר על "הירח".
אני בטוחה שגם למצוא בן זוג לחיים זה סוג של אומנות המקרה ובעיקר -הזמן. אתה מתכנן, משאיר כוונה פתוחה ומתישהו ברגע שרק בדיעבד תדע שהוא הנכון ביותר, אתה לוחץ על הכפתור. התוצאה הרבה יותר מושלמת ממה שיכולת לדמיין ואתה יושב, מסתכל וחושב לעצמך...... what a wonderful world וגם אם יד הגורל בעיתו והזמן לא מצטלבים,לעולם לא נדע. כי זה לא קרה ! |
תגובות אחרונות
-
gil gol
בתגובה על יצירת המופת שלי
-
נקודה ירוקה
בתגובה על ירושלים 11.7.11
-
נקודה ירוקה
בתגובה על תלוי איך מסתכלים
-
DramaQueen
בתגובה על קעקוע של סיפור
-
behind blue eyes
בתגובה על בשמלה אדומה בלי צמות
-
rangil
בתגובה על שלוש מחשבות
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"כל דבר אני צריך להגיד לך? את לא מבינה לבד?
"
א. לוהים. שותף בכיר
עולם ומלואו בע"מ
נכון מאוד!
רק חבל שהוא לא משתף אותי בהם?
אני בטוחה שגם למצוא בן זוג לחיים זה סוג של אומנות המקרה ובעיקר -הזמן.
זה לא רק אומנות,
זה גם עניין של מזל,
והרבה מאוד השגחה עליונה...
לא משנה כמה תתכנן,
לקב"ה יש תוכניות משלו והן יתוו ויקבעו את מהלך חייך...
זמן הוא בעצם סרגל אחד ארוך המכמת לנו את חווית החיים לשנים , חודשים, ימים וכו'.
אם ניקח עבר הווה ועתיד, ונתייחס אליהם כהווה אחד ארוך ומתמשך, ונסיר מעליהם את סרגל הזמן, תישאר רק החוויה, לנצח.
איש אחד פגש את אלוהים, ושאל אותו -
"אלוהים, איך תגדיר את תקופת הזמן, מבריאת העולם, עד קץ הימים?"
"שניה אחת" ענה אלוהים
המשיך האיש-
"אלוהים, מה הם בעינייך כל אוצרות הזהב, הכסף היהלומים שעל פני היקום שלנו"?
"אגורה" ענה אלוהים
חשב האיש רגע, ושאל את אלוהים-
"אלוהים , תוכל לתת לי אגורה אחת?"
"כן" ענה אלוהים "חכה שנייה"
דווקא לי תמיד יצא להכיר נשים שכל הזמן קר להן ...
קודם כל "ברוך הבא"
לאי- הפרטי שלי
תודה שקפצת לביקור ....
שמחה שאהבת!
אוי זה מתחיל להיות לוחץ ..אאוצ'
:)
זמן הוא מרכיב חשוב. כך שבכל מקרה אנחנו מקבלים אותו....אם נרצה או לא נרצה.
והעבר מבחיניתי זה שייך להיסטוריה , ההווה זה התכלית הקיומי כדי לייצר את העתיד ..זו "אבן דרך "
מזמן הפסקתי למדוד את הזמן חשוב לי יותר המהות ועשייה, להעיז..... :)
כך שיש יש לי הרבה עבודה לשנה הקרובה.." עוד הרבה טעויות לעשות, אבל כולן יהיו חדשות עבורי"
טוב, נו אתה חייב לי אחת *
:-))
אני ירוץ ואת תסעי מהר על אוטו-ריקשה.... ;)
(לא הבנתי ת'קשר לפוסט, נמקי)
קליפורניה, מזמן הבנתי שמה שתלוי בי מתייבש ונופל ;))
אולי אני יעבור למיטת מים אשנה את התנאים האופטימליים!!
ואם יתמזל מזלי ....אולי אפגוש בדג זהב....
תגיד לי, איפה אתה חי. מי לובשת פיג'אמה?
זה פאסה.
מקנא בו !
"ומתישהו ברגע שרק בדיעבד תדע שהוא הנכון ביותר"
בדיוק ככה, התובנה הזאת שנדע בדיעבד עוזרת בלחיצה :)
ובקשר לפסקה האחרונה - אני מסכים איתך לגמרי.
למצוא בן/בת-זוג זה קצת כמו לנסות ללכת לישון:
את יכולה ללבוש פיג'אמה, לכבות את האור, להתכרבל במצעים מפנקים - אבל אם השינה תגיע או לא - זה כבר לא תלוי בך...
את רק יכולה לדאוג שהתנאים יהיו אופטימליים :)
"תחושת הריחוף שלו באוויר"
אצלי לקח כמעט 3 חודשים לתחושה הזו להתפוגג - אחרי הטיול הראשון בהודו...
:)
בטח מחכים !
עומדים בטור ...
:)
שבוע נהדר גם לך
בובה, עמ הכושר שלכ, את לוקחת אותי בהליכה גמ אמ אני ארוצ.
כן, קחי את הזמן. כלומר קחי את אשליית הזמן, כי כל
עוד נאמין בשעון הפסיכולוגי הזה שהכתיבו לנו, לעולם
לא נצליח באמת להשתחרר. יש שתי נקודות וודאיות:
לידה ומוות, כל השאר, עבר עתיד הכל בזכרון (כן, יש
זכרון לעתיד, אנחנו פשוט מדביקים את העבר אליו.)
לפי עומק הכתיבה שלך, את יודעת להתבונן טוב באשלייה,
אז קחי את האשלייה, כלומר את הזמן.
כיכבתי אותך היום על זה שאת יפה (יותר חשוב, כן?)
מחר אככב אותך על זה שאת גם חכמה.
מצחיקולה.... עוד לא קלטת שאני "צינית"?!
כדי לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון - עליך לשתוק רוב הזמן...אני עכשיו שותקת..עדיף ;)))
את ממש ממש לא טיפשה, טיפשים לא יכולים לכתוב כמוך... (-:
זה שאנחנו עושים טעויות לא עושה אותנו טיפשים, הרי מטעויות לומדים... (-:
לחיות על אוטומט זה -לא לחיות!
בלי לשים לב הופכים להיות מנותקים מהלב ומעצמך...(הייתי שם בלי כוונה ומחוסר מודעות).
תיכנונים תמיד יוצא איכשהו "על הפנים"
ספונטניות עובד מעולה! ;))
רגע, אז מה שאת רומזת ,אם כך ש.. אז הייתי טיפשה והיום יותר חכמה ?!
שבוע משובח :)
אני מעדיפה במצב סטנדרטי להשאר תמיד, על ניוטרל ובהתאם למצב-זמן-מקום אני מעבירה הילוכים
(אנלוגיה יפה כתבת!)
ייתכן ששתינו חוות את אותם דברים בזמן הזה רק במקום אחר ;)
הרי לא נולדתי אתמול וכל התכנים שאני מביעה על הכתב תמיד היו שם. כש"הנאיביות" כאילו מתפרצת בשלב זה של החיים
מצחיק לא?! לפעמים בגלל הלך הזמן בדיוק כשחשבתי שאני יודעת הכל הבנתי -שלא.
בזמן העבר..אז...לא חשבתי יותר מידיי נתתי לעצמי רק להיות.
היום זה שילוב של שניהם כדי שזה לא יחמוק לי בין האצבעות.
שמחה שנגעתי ותרמתי עוד ממשהו ממני
שבוע מצויין יקירה.
קראתי ואהבתי
ככה...
יום אור
ושבוע טוב
"קח אותו לאט את הזמן
העולם עוד יחכה בחוץ"
שבוע נפלא
לחיות על אוטומט זה ממש לא טוב
אבל לפעמים אנחנו נשאבים לתוך זה בלי לשים לב.
החכמים יודעים לעצור לפעמים, לחשוב ואז הם מגלים
ויודעים (או שלא) לעצור ולקחת את הזמן...
גיליתי שהרבה דברים טובים באים בלי תכנון ובלי שנחשוב עליהם,
ברוב המקרים באמת מגלים אותם בדיעבד, אבל גם זה משהו...
אוהבת את המחשבות שלך... (-:
Relex take your time:)
את כאילו באת ושאבת את המחשבות שלי מזה שבועות,משהו נפלא קורה לי
לצד המחקר החדש שלי,הנאיבית שבי מגלה "עולם" שלא הכירה קודם,
האוטומאט שלי כבר לא עובד כך, היום זה בהילוכים שאני בוחרת לעצמי,
בא לי להישאר בראשון, אני בראשון, בא לי על שני ואולי להתקדם לשלישי
אני עושה זאת,החוק היחידי שניצב לצידי זה לכבד את עצמי,
כשזה קורה-פתאום צצות הזדמנויות של קשרים שלא הייתי חולמת עליהם,
נהנית כרגע מלא לרוץ לשוםםםםםםםםםם מקום, חיזור אחד ארוך
מתמשך וזה ממש מרפא הרבה פצעים שנוצרו בכמה חודשים האחרונים,
מרפא פלאים, את הגוף והנפש.
מתי אלחץ על הכפתור הנכון? זה יגיע כשזה יהיה מתאים, כרגע לא לחוצה
ללחוץ על כפתורים, לומדת את עצמי מחדש וזה מדהים.
ותודה לך שאת מצליחה בכל פעם להבהיר לי את מה שרץ לי בראש.
}{