בימים האחרונים נראה כי הסתיו הקדים לבוא ולפתע החום הקייצי, שכה הורגלנו בו כמתוך ייאוש הולך ומפנה את מקומו לטובת ימים קרירים, מלאי רוח ועננים. הנה דבר מה שכתבתי בדיוק לפני שנה, אך הוא מתאים מן הסתם גם כעת, בימים נינוחים כאלו של סוף הקיץ ותחילת הסתיו:
תיכף יבואו להם ימים של שלכת
נסלח על הכל, אולי גם נשכח
והעיר תיראה כבר פחות מיוזעת
ומכתב של רצון טוב אולי יישלח
שחפי אגמים יבואו לנפוש כאן
הסיסים יעזבו במחול של פרידה
הרוח תנשב מביאה געגוע
והשדות הצמאים יענו בקידה
העצבות תיראה קצת יותר משמחת
האהבה תידמה יותר ענוגה
ותפילה חרישית שתילחש לה בשקט
תיענה בחמלה עד הקיץ הבא
* הציור מאת אן- קתרין לו, 1992
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך כנפיים על התגובות המפרות שלך- הן כמו משלימות את הרשומה ומוסיפות לה נדבך של קסם...
:)
עוד משואית שנשמטה לי:
הסיסים.
גם לדעתי יופי שהשארת.
ראשית, בתור 'כנפיים',
כן ירבו, בעליהן.
שנית,
הם לא יודעים את שם העונה, לא ככה?
הם יודעים את המזג, את הרוח והטרמיקות
ולפי זה, את העת ללכת למקום אחר.
:)
אז מאוד אפשרי, תיאורטית לפחות, שבשנה בה מזג האוויר מתפזר קצת אחרת
(הגשם העז הזה בשבוע החרון של אוקטובר, למשל)
גם עונות הנדידה ינדדו קצת מהעונות האנושיות :)
ולזה ייקרא
רה-סיסים.
:)
תודה, איידהו.
נהניתי.
וגם הציור שהוספת, הולם (תרתי).
נכון אמרתם, אתה ואנידין -
כשיר עברי של פעם
כשיר (צליל A הפעפ) לעונה.
וגם -
"מתאים מן הסתם" שלך =
מתאים, מן הסתיו".
:)
תודה.
זה בדיוק מה שאמרתי לעצמי אז, כשסיימתי לכתוב את המילים- "יוו, יצא לי שיר עברי של פעם..."ענוג ותמים
קצת מזכיר לי שירים עבריים של פעם(:
כמה מקסים כאן.
ממש פיוט ציורי.
האמת, אם אני עכשיו שותה תה נענע חם, סימן...שהקיץ חלף לו, גם כאן.
וטוב שלא שינית את השיר.
*
באמת, ריח של חורף?? איזה יופי!
גם אני מתגעגע אל החורף. ובייחוד אל הסתיו... :)
אגב, עניין הסיסים היה טעות, שכנראה ולא שמתי לב אליה כשכתבתי את השיר לפני שנה- הסיסים עוזבים בתחילת הקיץ ולא בסופו...אך העדפתי להשאיר את הכתוב כפי שהוא... :)
שיבואו כבר הימים האלו...
הייתי לפני כמה ימים בירושלים בערב
שם כבר יש ממש ריח של חורף
לפחות בשבילי...
אני התגעגעתי :)
אמן ואמן!!