מה שומר עלי?
פעם פעם, קיבלתי במתנה זוג כנפיים.
0
הוקוס קורפוס (זנבלטאה)
--
מילים שנכתבות לי ביד שמאל אין להן סיג לא שיח עם מילות יד ימין הן ננשמות אל מקום אוורירי בתוכי ומסתננות אל בין אין שורות -- שריר רגל ימין חזק מתאומו שבשמאל הוא מצעיד הוא מרקיד הוא בועט תאומו השמאלי מאריך ומרחיב גמיש כחתול על כף יד -- אוזן ימין היא השומעת שלי היא שומעת הכל ולאכלום אוזן שמאל היא המקשיבה לצלילים הלא נשמעים ללחשים השקטים לניגון ללא תווים -- האמצע יצא לחופשה עד הודעה חדשה כך הודיע לי אמש שנמאס לו להצטלק תוך כדי תיזוזים נעמד לו על גשר המוחות ואיים לקפוץ אלתוך עמק הבכא -- יש גבול לוירטואוזיה! -- |
תגובות (51)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אחות אהובה שמעבר לכביש...
88888888 שמניות ביד ימין ו88888888 שמיניות ביד שמאל ולשים לב לעבור את קו האמצע תוך כדי ;))) חחח...חחח...
כול כך מוכר העולם הזה שמחולק לו לשניים, דואליות בלתי פוסקת בכול כיוון אליו נפנה... ימין ושמאל קדמי ואחורי מכול הכיוונים במעגל אחד גדול, ליצור עוד הקשרים, לחבר... לנסות לעגל, ספיראלה עדיף, פחות חד ויותר מכיל לי... היכולת לבחור, היכולת ליצור...
שולחת אור ואהבה לשנת חדשה מלאה בקסם.
תודה נתן.
(אבל זה טובמאד ללכת לאיבוד)
אני תמר,
אהבתי את כתיבתך,
אבל אם אפשר לי,
קשה למצוא ולקרוא כאשר
הרקע של הבלוג כול כך דומיננטי,
התחושה שלי היא שאני/את הולכים לאיבוד.
כיכבתי
בטח. אתה בכלל מזמן אחר ((:
אצלי הוא מזמן בפנסיה מוקדמת.
טוב אתה מהמחוננים. ברור.
((:
יפה. (לא מובן מאליו להיות מודע לתפקודי גוף ככה).
תודה אסף.
מיוחדת התחושה גם, משם באות המילים ((:
"איך השנים חולפות, קשה להאמין
הוא ללא בלורית, מפה לשם מעט מקריח
אומרים חושב בשמאל, וחי לו בימין"
(בלדה לעוזב קיבוץ)
אני כותב בימין, חושב בשמאל, בועט בימין ומכוון עם עין שמאל.
חי על הקצוות.
מבין אותך
הכי טוב באמצע :)
מיוחד לי הטקסט שלך..
בסה"כ.
ומה חשבת? שאני רק..?
((:
נעים הגילוי אה?
הכל תלוי בנקודת המבט אבל בסדר,
הכי ניסים ונפלאות. לא מפתיע אותי בכלל שאת לבבית קלאסית.
It takes one to know one
:)
איי תודה גזית ((:
(תראו מי שמדברת..)
טוב.. אני אחשוב על זה.
(איפה לעזזל השארתי את שרביט הנוצות שלי..)
אני חושבת שכל גבול הוא רק המלצה בשבילך
או אתגר לחצות אותו
אישה בלי גבולות את
ואת כל כך יפה בתמונה החדשה
סוף סוף רואים לך
סמדי,
והרי יש לך הילת אור פרטית משלך
והיא אלופה בזה..
תודה מותק ((:
חזק. כמו זרמים תת קרקעיים, את יודעת..
תודה
דווקא די
.
תמרי
וירטואוזית של מילים את,
עשית לי חשק ,
לתיקשורת בין צד ימין ושמאל שלי,
מעניין,
וגם לבדוק ,מה עם האמצע שלי,
מה מצבו..
אחזור יקירה , בתום 24 שע'.
חזק ביותר מה שעובר עלייך( כך נראה לי)
גרייט פינאלה :)
וכשנבין. נרחיב אותם.
אל תוך הצבע האדום??
באסה.
עכשיו ייקח עוד שנים עד שהעתיד יהיה שייך לאמצע.
(קצת קשה להתעלם מקונוטציות. {תשאל את ש-רון} )
לא ביד. נשאיר את הידיים פנויות.
שייישאר במקום אחר. מה שתופסת.. ((:
מצבך טובמאד תוהו.
ממני נפלאו הרבה הרבה יותר.
הקולקטיב מזדיין. והקיום אינו סבלני.
ומצדי - גזור ותלה באינמקום כאוות נפשך.
אמצע יחזור גם יחזור. ולעולם לא יהיה יותר כשהיה.
ולהפך. לפרי בטן יש חיים משלו.
אני עצמי הולכת בשדות. גם כאלה של קרב.
אוזן ארנבת.
ותודה (אני חושבת).
אה.. חכמה שלי.
זה כבר מעבר לטרילותרפיה.
זה כבר ניסים ונפלאות.
כבר אמרתי לך שאני לבבית קלאסית ((:
(את בטח יודעת גם שלכל איבר בגוף יש ייצוג רגשי-מעשי)
זה נכון. אין.
אבל אפשר לנוח ממנה קצת.
תודה מאדמאד.
חיבוק זה בפירוש אמצע. וואלה. תודה.
זהו? נרגע לך?
((:
(אז מה אם אתה שרון סטון עכשיו. זה לא אומר שאינסטינקט בסיסי הוא היחיד שקיים באמצע..)
כן. לגמרי מפוצלת. מוּלטי אפילו.
תודה חברה ((:
גם אני אוהבת את המחול הזה. תודה שפר.
ברגע שמתקיים האיום
זה הזמן להבין היכן נפרצו הגבולות.................
מה.. ומה היית לפני..?
נו, אם התגמשת, בטח היה לא קשה להתחבר.. ((:
בסדר. רשמתי.
קראתי
ימין
ושמאל
שמאל וימין
ומצאתי
האמצע
יצא לחופשה עד
הודעה חדשה
כך הודיע לי אמש
שנמאס לו
להצטלק
תוך כדי תיזוזים
נעמד לו על
גשר המוחות
ואיים
לקפוץ אלתוך עמק הבכא
אז הבנתי לאן הוא צעד.
יש גבול.
באת לי בזמן - זנבלטאה. תופסת אבל נשארת בלי כלום ביד.
"שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים
דרך נשר בשמים, דרך נחש עלי צור, דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה"
ועכשיו נוסף גם זה...
הוקוס פוקוס מיקי מוקוס
(זנבלטאה ולשונותחתול)
הקיום סבלן גם לגבי וירטואזיות שמפרות את ה"מצב" ומקפצות מעל הסטוס קוו, נחמד סטטוס קוו, סטטוס קוו קוו קוו. ציפורדג.
השתיקה, היא מסווה. את זוכרת את מיקה ב"הוא הלך בשדות"? היא היתה נערה יפה משמה, ניצולה, ואורי היה צבר מפה, צאצא משמה.
ומיקה לא דיברה, ואורי לא שב משדה הקרב. חכי, עדין שום דבר כאן לא וירטואוזי.
זנבלטאה הוא ציור לשון, (מוצלח) גם מיקה, גם אורי.
הייתי רוצה לפגוש את השיר שלך רשום כמו פוסטר ערומות במוסך, באקראי, ממש באקראי, מקום ללא משמעות מוכתבת.
את "הוא הלך בשדות" ראיתי כסרט חובה (לא עצמתי עינים) קומיסרים הממונים על תרבות, הביאו לסניף, בתנועת נוער, בזהירות אתרוגים. מסר חזק וברור. עכשיו אני חלק והרחם שלך מורד בי. מגיע לי. פרי בטנך לא נועד להיות שייך לקולקטיב, שיזדיין הקולקטיב.
צריך להגיד לאמצע לחזור מהחופשה. עוד יהיו לו די אפשרויות לקפץ מגשרים לדלג ממעליות מהירות לאוץ אל מדרגות משובצות נוסעות.
זנבלטאה מנתק זנבלטאה מגדל, לך תבין ראש של לטאות.
עכשיו תארי לך
שצד ימין הוא ההגיון שלך
צד שמאל הרגש
והאמצע נקי וצלול
הרי לך טרילותרפיה במיטבה
על פי מה שכתבת כאן דווקא אין גבול לוירוטואוזיה.
אהבתי מאד מאד תמר. ותודה על תגובתך אצלי (נורא אהבתי אותה)
אשוב.
שנמאס לו להצטלק תוך כדי תיזוזים...
תודה תמרי, חיבוק...
אני צריך לעצור ולחשוב רגע על הקונוטציות שרצות
לי למקרא הבית האחרון.
מפוצלת, הא?
נהניתי לקרוא.
דפנה.
ובין ימין ושמאל יפה המחול *
ואני, שהפכתי לאחרונה לגברת (מר) גמיש
מרגישה כל כך מחוברת למילים שלך עכשיו.
אני בעד צד שמאל.