או: הפוסט (הארס-פואטי) הראשון שלי. אז אחרי זמן מה של שיטוטים, קריאה, ליקוט חברים חדשים, והכי חשוב – אי-למידה אינטנסיבית למבחנים, הגיע רגע האמת – אני פוצחת בבלוג! YEAH! אז עכשיו שומה עליי להגג מעט על מה בעצם יש או אין לי לומר לאומה, מידת חוסר ההתרחשות בחיי העגומים, התכלית שבחשיפה, הפחד שבחשיפה וכד'. פעולה שכזו היתה גורמת לי בימים כתיקונם להתבחל מעצמי, אבל כיוון שכאמור ביליתי (שלא לומר כיליתי) מספר לא מבוטל של שעות בלקרוא פוסטים של אנשים (בעיקר נשים, יש לציין) כאן בסביבה, ולרווחתי הרבה גיליתי שיש כאן מוכשרות בהרבה ממני (שלא לדבר על יפות בהרבה, מוצלחות בהרבה, וכו'), נחה דעתי, א. כיוון שזו חברה טובה! נראה שגם כבודי העצמי (המופרז) והמוניטין ה(לא מספיק) מפוקפקים שלי יאפשרו לי בהחלט לצרף את הגיגי לאכסניה נאה זו. ב. כיוון שגם אצל אותן כותבות-על שבנדון מצאתי לבטים והתפתלויות שכאלה, אז אולי, רק אולי, זו תהיה פתיחה טובה....אז יאללה... |
בדלי
בתגובה על
בדלי
בתגובה על
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברוכים אנחנו ב-בואך.
הניחי לרגע לרואה החשבון לשופט ולתליין שבתוכך, שמלחש אותך ומוציא דעתך מדעתה.
כתבי.
אני אקרא.
(וכבר נכר ונראה שאת כותבת היטב, ויודעת עשייתה של מילה)
כתבי.
ברכות בטוֹב ובטוּב על הפוסט הראשון.
כתבי, אני אקרא.
ו-
ברוכה הבאה.
ו-
תודה...
בהצלחה !
מצטרף לשאר הברכות..
טוב לראות אותך כאן אחרי שנים.
והכוכב הוא על ה"ארס פואטי" ;)
מותק! תתחדשי!!
ועכשיו צריך להתחיל,
כדי שיהיה לך יותר שעות ללא למידה.
למידה זה פויה.
נשיקות!
ברוכה הבאה לקפה.
אז מה יש לך להגיד לאומה (תורמן)?
למה בהכרח להחשף?..
אי אפשר לכתוב על דברים הלא נוגעים לחיים האישיים?...
מז"ט.
נדמה לי שיש לך הרבה מה לומר, השאלה כמובן היא מידת הרצון להיחשף.
אולי צריך לקרוא לזה ארס-פוסטי?
בכל מקרה ברוכה הבאה .
ברכות על הפוסט הראשון!
פשוט כתבי, בלי דאגה, בלי מחשבה על דברים מחוץ לכתיבה עצמה.
מחכה לפוסט הבא.
גם אני הרגשתי ככה בהתחלה. אחר כך התחלתי לכתוב וחשבתי שאני הכי טובה ושאני גאון ואחר כך גיליתי מישהו שכותב יותר טוב ונפלתי שוב ואחר כך המשכתי ושכחתי מזה. ואחר כך באה השביתה...
בקיצור, תכתבי ואל תחשבי הרבה.
בהצלחה, מחכים לקרוא....
כמי שעוסקת בספרות-כאן: ספונטניות, חוסר מחשבה. מהבטן.
שאי ברכה.