היא גומעת אותך מבֵּינוֹת שורותיך
ודמה בה סוער באלפי מִּשְׁבָּרִים
היא אוספת דמותך כמתוך מילותיך
ואתה לה כוכב בשמיים שחורים
אם תקרא שוב בשמה, כעשית מזמן
לעטוף את גופה החיוור בחומך
אף תִּכְשַׁל, היא תבוא אלי גשר ישן
כי לבה עוד פועם לבלי קץ את שמך
כבאין סוף גלגולים בם אהבתם קרוב
היא תאמר את שמך אז בקול אביונה ואת כל המילים לה רצית לכתוב
תוכל אז ללחוש לה קרוב באוזנה |