לפני כמה חודשים הלכתי לדואר לקנות כמה בולים לאוסף של הבן שלי. הקופאית ניסתה למכור לי אלבום של כל הבולים שיצאו בשנת 2008. כשהתעקשתי לקנות רק שנים שלושה בולים הגיע מנהל הסניף. יחד הם התעקשו שאני צריך 200 בולים ולא רק שנים. לאחר כמה דקות הבנתי: התחילו "לתגמל" אותם על מכירות. נזכרתי באפיזודה הזו לפני כמה ימים כשקראתי על תכניתו החדשה של שר החינוך גדעון סער "לתגמל" בתי ספר שפס היצור שלהם יפלוט שיעור גבוה של מתגייסים.

כמו כל הצעה פופוליסטית טובה של הימין, גם זו של השר-סער היא לא רק לא ראויה אלא, למזלנו, גם לא ישימה. לא ראויה משום שהיא מערבת מין בשאינו מינו, משום שהיא כרוכה בשימוש נלוז במאגרי מידע, משום שהיא מהווה ענישה קולקטיבית נגד תלמידי תיכון ומשום שכמו תמיד, גם הפעם המיעוט הערבי הוא זה שייפגע. ולא ישימה בערך מאותן סיבות - הפגיעה בעיקרון השוויון לא תעמוד ככל הנראה במבחן בג"צ.

אבל מה לבלוג על כלכלה ולכל זה, תשאלו? אם כן מה שמעניין אותי בכל העסק הזה הוא החינוך לערכים שמצליף בנו כבוד השר-סער. ולא לערכים לאומיים אני מכוון, אלא לערכים קפיטליסטיים. כי מעבר לכל מה שאמרתי קודם, יש בעיה נוספת בהצעה הזאת: היא מדגימה איך הערכים התאגידיים מחלחים לכל חלקה טובה. כי בעצם מה עניין כסף לערכים חינוכיים? למה צריך "לתגמל" מישהו על חינוך לערכים?

התפיסה התאגידית מקפידה לשחזר תמיד את תורתו של אדם סמית, ואת הטענה שכאשר כל אחד פועל באנוכיות למען האינטרס האישי שלו, טובת הכלל יוצאת נשכרת. זה כמובן לא נכון, לא רק ברמת המאקרו, אלא אפילו ברמת התאגיד. לא חסר מידע אמפירי שמלמד על כך שאנשים לא מחפשים רק כסף, ושתגמול על התנהגות "רצויה" באמצעות כסף לא תמיד מניב תוצאות רצויות (ראה הפוסט שלי על שכר הבכירים). והנה בא הממונה על חינוך ילדינו ומנסה ליישם את השיטה הקלוקלת הזו במערכת החינוך.

מה בעצם רואה כבוד השר לנגד עיניו? מנהלים שפועלים באופן מכניסטי ודוחפים נערים להתנדב ליחידות קרביות על מנת לזכות בתקציבים לשיעורי העשרה? או תלמידי כיתות י' שקוראים לתלמידי כיתות יב' להתגייס כדי שיהיה כסף לאולם ספורט? הרי גם מי שרואה בגיוס לצה"ל ערך עליון (ואיש לא יחשוד בי שאני אחד מהם) היה צריך לראות בכך דוגמה לחינוך קלוקל. עדיף לכולנו שיהיו קצת פחות מתנדבים ליחידות קרביות וקצת יותר בני אדם שחושבים שכסף אינו חזות הכל.

ולבסוף בכל זאת מילה טובה לשר סער. כי למרות שבאמירה האחרונה שלו הוא מוכיח שאחרי הכל הוא עוד איש ימין עם נטיה לפופוליזם, בכל זאת הוא היה בהפגנה ההיא בכיכר. ואיש ימין שמתייצב למען זכויות הלהט"ב הוא עדיין איש ימין אבל בכל זאת. כי שר חינוך שמפגין הזדהות עם הומואים ולסביות זה כנראה עדיין הישג בישראל 2009.