| לְאָט לאָט עַל מַסַךְ עַפְעַפַּי
וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי הַשְׁאֵלָה בָּאָה יַחַד עִם הַהַכָּרָה. בַּחוּץ, בָּרוּחַ הַקָרָה, פִּתְאוֹם הִצְטַמְרַרְתִי כּוּלִי אֲפִילוּ כַּף רַגְלִי הִצְטַמְרְרָה גַלִים גַלִים עָבְרוּ בִּבְשָׂרִי בַּחוּץ, בָּרוּחַ הַקָרָה.
פִּטְמָתֵךְ הַזְקוּרָה הֶאֱפִילָה קַלוֹת אֶת שִׂמְלַת הַפִּשְׁתָן הַצְחוֹרָה בְּסוֹף הַמַעֲלֶה הַקַמוּר שֶׁל שַׁדֵךְ הַשְׂמָאלִי שֶׁהַשֶׁמֶשׁ הֵאִירָה דֶרֶךְ שִׂמְלַת הַפִּשְתָן הַצְחוֹרָה רִישׁוּם זָהָב.
כַּמַה הַיוֹפִי הָזֶה כָּאַב בִּקְצוֹת הָרֶחֶם אֵיךְ נָגְעוּ אֶצְבָּעוֹת הַעֲצַבִּים שֶׁהִתְמַסְרוּ לְהִתְכַּוְוצוּיוֹת עוֹנֶג סְמוּיוֹת.
מוּל חֲרָכֵי הַתְרִיס הַפְּתוּחִים לַשֶׁמֶשׁ, בַּמְעָרָה שֶׁלָךְ, שֶׁבַּה נַתַת קוֹלֵךְ בַּחַלִילִית אַלְט וְהֵגַשְׁתְ לִי מַסֵכוֹת מוּקְדָשׁוֹת כִּתְשׁוּרָה אֵיזוֹ תְמוּרָה נַתַתִי לָךְ? מְבוּכָתֵךְ תַחַת מַבָּטִי בִּיקַשְׁתִי לִרְאוֹתֵךְ לְאָט וְאַת תְזָזִית.
אֲנִי בּגַנִי, וְאַתְ מוּל עֵינַי בְּדֶלֶת הַזְכוּכִית הַמַפְרִידָה אֶת הָעוֹלָם מִגַנִי חֲרָכֵי הַתְרִיס מְאִירִים אֶת גַבֵּךְ יְכוֹלָה לְהַעֲבִיר עֲלַיִךְ אֶת מַבַּטִי לְאָט לאָט עַל מַסַךְ עַפְעַפַּי רַעַד עוֹבֵר בִּנְחִירַי כְּאִילוּ עָבַר בַּהֵם הֶבֶל גוּפֵךְ לְיַדִי אַחֲרֵי שֶׁהִתְקַלַחְתְ וּפָנַיִךְ כְּיַלְדָה קְטָנָה.
רַעֲמַת הַפֶּרֶא רַכָּה אֲרוּגָה חוּטֵי כֶּסֶף בּוֹדְדִים בְּקַו הַמֶצַח, מִצְחֵךְ הַמַלְבֵּנִי כְּפִתְחָה שֶׁל תֵיבַת אוֹצָרוֹת נְדִירִים סוֹגֵר עַל מַחְשְבוֹתַיִיךְ, וְעֵינַיִיךְ הַמוּגְזָמוֹת, שֶׁאַךְ זֶה לָמְדוּ לְהֵישִׁיר מַבַּט, הֵישִׁירוּ, וּבַהֵן פְּגִיעוּת שֶל אִשָׁה הֲדוּרָה, שׁוֹדֶדֶת-יַם בִּפְרָטִיוּת חַדְרָה, וּסְבִיבָן, סְבִיב עַינַיִיךְ הַכֵּהוֹת וּסְבִיב מַבַּטָן הַבָּהִיר רִיַסִייךְ כְּשׁוּרַת רַקְדָנִיוֹת דַקוֹת וַאֲרוּכּוֹת.
וַאֲנִי רָאִיתִי, וּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי מְבִינָה שֶׁעַצְמוֹת לְחַיַיִךְ הַגְבוֹהוֹת וּלְחַיַיִךְ הַשְׁקוּעוֹת בְּתוֹכָן וְסַנְטֵרֵךְ הָעַז עַל גוּמָתוֹ, וּפִיךְ הַרָחָב וּשְׂפָתַיִיךְ הַדַקוֹת, קוֹרְצוּ מִגוּלְגוֹלֶת אַחֶרֶת, קְטָנָה. שֶׁעָמַדְתְ לְפָנַי בְּגוּלְגוֹלֶת חֲשוּפָה
אַיי, אֲהוּבָתִי הַיָפָה, אַיי הַמְכַשֵׁפָה זֶה הַקוּשָׁאן – It takes one to know one
לַהֲגֵך הַמִסְתַנֵן מִבֵּין שִׁינַיִיךְ בְּזֶרֶם סָדוּר וּמוּשְׂכָּל מִתְגַלְגֵל עַל לְשׁוֹנֵךְ הַזְרִיזָה, כְּמוֹ פָּנַיִיךְ לא מַסְתִיר אֶת הָאַלְט מִתְגַעֲגֵעַ, מְפַכֶּה מִן הַחַלִילִית
אַיי, לִילִית. הַדְמָעוֹת שֶׁהֵצִיפוּ פִּתְאוֹם אֶת עֵינַיִיךְ, מֵי הַשָׁפִיר הַחֲמוּלִים.
הִנֵה כְּתֵפַיִיךְ מִתְעַגְלוֹת, אֲנִי רוֹאָה אֶת שְׁתֵיהֵן בְּבַת אַחַת מִתְלַכְּדוֹת אֶל צַוָוארֵךְ כְּמוֹ כַּד יְוָונִי, עֲדַיִין חֶרֶס בַּר. אִם תְבַקְשִׁי, אֲצַיֵיר לָךְ עֲלָיו בִּלְשׁוֹן מִכְּחוֹלִי קְדֵשׁוֹת בְּשַׁעֲשׁוּעֵיהֵן אוֹ צֵיד אַיָילִים.
כְּבָר עַכְשָׁיו בְּפִי מְתִיקוּת נְדִירָה
©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר
|