
זה נשמע הזוי ומקומם גם יחד אבל כדאי להבין את המציאות העקומה בה אנו חיים שמשאירה את אותם נערים בתחושת דחייה נוראית וללא פתרון.לנערים הללו מותר ללמוד רק בבתי ספר תורניים ובשום פנים באופן לא באלו הממלכתיים, אפילו הדתיים-ממלכתיים,ומי החליט את זה? ניחשתם נכון,הרבנות הדתית. אייך זה יכול להיות תשאלו את עצמכם? ובכן פשוט מאוד. אם לא יעשו כרצונה של הרבנות הם לא יקבלו אישור על גיור כהלכה.לא רק מגזענות סובלים הנערים האומללים הללו אלא גם מסחטנות. כך מבטיחה לעצמה הרבנות שכל אותם עולים יגדלו בעל כורחם להיות דתיים אדוקים.על חופש בחירה אף אחד לא שמע במקרה של האתיופים. הדרישה המרכזית בגיור על פי ההלכה היא קבלת מצוות אך במקרה של ילדים עד גיל 13, הגיור נעשה"על דעת בתי הדין". כלומר, הדיינים ברבנות יקבעו לבדם מי יהיה ראוי לגיור ומי לא. שר החינוך פנה לרב שלמה עמר שיאפשר את קליטתם בבתי ספר ממלכתיים אך זה השיב לו שאינו יכול לאשר את בקשתו. משרד החינוך, כך נאמר בהודעה, מחפש פתרון אחר. ואני שואל, מי לעזאזל הריבון כאן? השר או הרב?! ועוד לא אמרנו כלום על חוק נהרי שמפרק לאט ובבטחה את החינוך הממלכתי בישראל. |
shauli-nameri
בתגובה על העצב והכאב של מיה רובין
day-dreamer
בתגובה על למה ציפי, למה עכשיו
Mosheshy
בתגובה על גלן בק - חזור לאמריקה
ד ר ו ר
בתגובה על ישראל אוהלינו
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סמיות עיני האדם מפני הפורענות הממשמת ובאה הם חלק מאיתני הטבע האנושיים.
עלינו לבנות סכר מפני הגל הבוא יבוא.
הסכר הוא הצטרפות לעשייה לארגונים.
אני הצטרפתי לפני שבועיים למפלגת אור.
נהנתי לקרוא
אני לא מבינה גדולה בתסבוכות ופרשנויות של גורמים דתיים, ממלכתיים או כל שם שינתן להם. אני גם לא מתמצאת בסחטנות ולא רוצה להתעניין. אני לא...כן, הרשימה ארוכה. דבר אחד ברור לי: זו אפלייה! ואנחנו, משלמי המיסים מממנים אותה. אין כאן יומרה להכתיב כיצד לחלק את התקציב, אבל ברור לי שהפתרונות יוכתבו במתן או בחוסר מתן תקציבים לבתי הספר המפלים. חבל שהשורה התחתונה מתנקזת תמיד לממון, אבל אולי זה הדבר, לצערי, אשר יביא להידברות. גלית.*
משרד הפנים, הנמצא בבעלות שס, הוא האיכס בכבודו ובעצמו, על כן אני מעריך שלאותם מתנגדים הוא ודאי יעניק צלש על ש"מונעים בגופם" את "זיהום הגזע היהודי" באתיופים יד2 / עובדים זרים / פלסטינים וכל מי שיש חשד שבעורכיו זורם דם שאינ ו" יהודי טהור"
מעניין אם למיסים שהם משלמים כתושבי פ"ת העירייה מסרבת לקבל?
מעניין אם לצבא הם לא חיבים ללכת?
מענין אם מיסי מדינה הם חיבים לשלם?
לסיכום:
מגעיל לשמוע שבשנת 2009 עדין קיים דבר כזה במדינה של עם שרק סבל מעצם היותו
יהודי בגולה.
משרד הפנים צריך להוסיף לאותם מתנגדים את המילה איכס בת"ז שלהם.
הרבה גזענות יש בארץ,
הרבה אפליה ולא רק על רקע צבע עור.
יפה שאתה נלחם.
ושכחת עוד דבר: במידה ואתיופים שכבר גוירו יעשו צרות לרבנות- יבטלו את גיורם או את גיור הוריהם.
מדובר במאפיה דתית שיש לה מדינה. מדאיג מאוד.
ממליץ לקרוא את הבלוג המעולה של יוסי גורביץ בנושא:
http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=809
שלום גברי,
יש כאן כמה אי-דיוקים וכמה דברים שהקשר בינהם רופף.
קודם לכל, הרבנות בהחלט מוכנה שילדים אתיופיים ילכו לבתי ספר ממלכתיים דתיים. מה שקרה בפ"ת זה שהורים שהחליטו שלא נאה לילדיהם ללמוד עם עולי אתיופיה ועוד כל מיני שלא מאנ"ש והקימו לעצמם בתי ספר. כתוצאה מכך, התרוקנו בתי ספר ממ"ד או שהפכו לגיטאות של עולי אתיופיה. החליטו הרשויות שזה לא יעבוד, ולכן הכריחו גם את בתי הספר "הפרטיים" לקבל את חלקם היחסי מתוך עולי אתיופיה שבעיר.
כמו שאתה יודע, הרבנות היא גוף סטטוטורי במדינת ישראל; בין היתר, ע"פ חוק מ-1858! היא אחראית לגיורים. החוק כמובן שהוא מיושן, והרבנות במתכונתה הנוכחית היא גיבנת על גב המדינה. עם זאת, לא ניתן לדרוש ממנה לפסוק שלא על פי ההלכה. רוצה המדינה ליתר את הליך הגיור על מנת לזכות באזרחות, זה בסדר גמור. משעה שקבעה שיש להתגייר לצורך קבלת אזרחות ושהרבנות אחראית על העניין, הרי שהיא לא יכולה לדרוש מהדיינים לפסוק על פי הדין השבדי.
העובדה שעולי אתיופיה הופנו לבתי ספר ממ"ד היא לקח משנות החמישים הזכורות לרע. אז שלחו ילדים שבאו מבתים דתיים ומסורתיים לבתי ספר חילוניים. עד היום העניין לא נשכח ולא נסלח. הפעם, דווקא מתוך כוונה טובה ותוך כדי התייעצות עם עולי אתיופיה בזמן גלי העלייה הגדולים, נתנו להם לבחור את המסגרת המתאימה להם, והם שבאו מרקע מאוד מסורתי (אף כי אם שונה מאוד מהרקע המסורתי הישראלי) בחרו בממ"ד. מצער לומר בפרספקטיבה של כמה עשרות שנים שממש לא מדובר בסיפור הצלחה.
כל טוב,
מיקי
אני בהלם, ומודה שלא ידעתי שהילדים האתיופיים אינם מורשים ללמוד בבתי הספר הממלכתיים.
פשוט שערורייה, והלוואי ופעם תקום כאן ממשלה שלנו, שיהיה לאן לפנות...
תומך