כותרות TheMarker >
    ';

    טרנספורמציה

    איך מתרחש שינוי? הרבה הרהורים, מחשבות, תובנות, החלפת רעיונות. חלק גדול מהתהליך מתועד כאן, אם תעקבו, אולי תוכלו למצוא את הרגעים בהם זה מתרחש. הכתיבה היא הדרך שלי לעבד חלק מהדברים. אשמח לתגובות, רעיונות, הערות והארות מקוראים ושווים.

    Send

    3 תגובות   יום שני, 31/8/09, 22:02

     שמונה שנים. כן, שמונה, לא אחת, לא שתיים, לא שלוש....שמונה!

    ולחיצת כפתור אחת.

    כל עבודת הדוקטורט נשלחה.

    חמש שנים של עבודה, ועוד שלוש שנים של עבודה במקביל עם עוד דברים,

    ומתישהו כבר התרגלתי. מגיל שש אני תלמידה, ומה אני אהיה עכשיו?

    יהיה מוזר להסתובב בלי תעודת סטודנט בארנק.

    חשבתי שהרגע הזה יהיה מרגש, מין רגע כזה שעול של שני טון נופל לי מהכתפים,

    בטח יהיו תופים, או אולי כינורות, 

    בטח אצעק עד לב השמים,

    או אפצח בריקוד קטן.

    אבל היתה רק לחיצת עכבר ברגע הזה. 

    קליק קטן ודי.

    הודעתך נשלחה.

    כל כך רציתי כבר לסיים, לא היה לי כוח לזה יותר,

    אולי אני עוד לא מעכלת, אבל אני עוד לא מרגישה שמחה.

    כמו פרידה כזו, שעוד לא יודעים מה תביא איתה.

    פרידה מרע מוכר, ועכשיו הלא מוכר.

    תפקיד חדש, מקום חדש, איך יהיה, איך אסתדר?

    הדאגות מיד ממלאות את החלל, פולניות שכמותן.

    אבל די.

    תם פרק.

    מחר מתחיל פרק חדש.

    ובינתיים -

    אני מרשה לעצמי לשמוח

      רגוע

    אל תגלו לאף אחד...

     


     

    טקס סיום דוקטורט

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/11/09 01:03:

      מאוד מקווה להגיע לרגע הזה עוד כמה חודשים.

      וגם מאוד סקרנית לראות מה יהיה אחר כך.

      אשמח אם תמשיכי לעדכן :-)

       

      אורית. 

        1/9/09 16:41:

      אין עוד שם שום צבע, בהתחלה זה רק ריק וקצת מפחיד.

      אחר כך נזכרים שבעצם הלבן הבוהק הזה זה כל הצבעים ששוב חזרו להיות יחד,

      עד הבחירה הבאה.

      פרומתאוס, תודה על הורוד חיוך

        1/9/09 12:12:

      הלו הלו

      זה בטח גילום של רגע מוזר בו שנים כמו דרך עדשת ענק, הכל ממוקד בנקודה אחת בזמן ובחלל, ואחריו, הריק. ומשם להתחיל למלא חיים מחדש, הכל ורוד - אפשר שכך?

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ריקוד חופשי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין