יש תקופות בהן משאת נפשי העליונה היא לקבל בסך הכל קצת peace of mind . לפחות ל- piece ממנו. בעצם אם חושבים על זה , יש שם הכל. כשאתה רגוע והמוח נקי ממחשבות טורדניות , או ממחשבות בכלל, יושב שם בפוטנציה סוג של אושר. ובכל פעם כשזה עולה אני נזכר ומזדהה עם המשפט של לנון (בשיר שלו I'm so tired מהאלבום הלבן , כאן בקליפ.) I'd give you everything I've got מעניין אם מוסיקה תורמת להשגת המשאלה הנ"ל.
ועוד מעניין אם המרשם של לנון להשגת השלווה הוא מסוג- Sitting in an English garden waiting for the sun או מסוג- Picture yourself in a boat on a river,
זה המקום להתוודות שבבסיסי אני לנוניסט (נשמע כמו לניניסט, מול מקרטיסט...) הוא נגע בי תמיד עמוק יותר, אין לי הסבר לזה, כנראה משהו אישי משולב, מעריך מאד ואוהב גם את מקרטני, אבל לנון פשוט נוגע, בי, יותר. אבל האמת, גם מקרטני, בקטעים מסוימים שלו , עושה זאת. אוהב את ההתפתחות והמעברים שבשיר . הדבר היחיד שמעצבן אותי בקליפ הוא שמי שאולי מהווה את הגורם לתלונותיו (ובין היתר , לפחות בעקיפין, לכך שהביטלס לא הופיעו ב- קיץ 69 במה שאחד מחברי כאן מכנה "האירוע ההוא", וצרות נוספות שגרמה) מתקרצצת בו לא מעט , ובנושא הזה אני מזדהה לחלוטין עם פול. שימו לב איזה צעיר שם ג'ורג' מרטין. וגם בראיין אפשטיין מציץ שם מהתמונות לעברו של ג'ון .
יש גם גרסה, הומוריסטית משהו, של מקרטני, לשיר.
http://www.youtube.com/watch?v=9_h9OyyM3QU&feature=related
|