| צריך לפחות יחידה אחת נוספת כדי שיהיה מה לפרק ולהרכיב ושוב לפרק ולהרכיב ולהתפרק ולאחות.
יו... פאדיחה! איך בלי לשים לב (רק רציתי להגיב לתגובה של המגיבה הדס) נגררתי לסיפור העתיק של החתיכה החסרה.
הרי החיים הם פאזל דינמי שלא רק גוזר ומעצב, חדשות לבקרים, את נקודות החיבור בין פיסה לחתיכה אלא גם מקפיד לשנות את החוקים ללא הרף. ובכל פעם שנדמה שפיצחתי את האלוגריתם שמכתיב את האמורפיות של חיי, הם דוחפים לי מול הפרצוף, מתחת לכר ולתוך התחתונים חוק חדש, מגבלה חדשה - דברים שאסור לעשות, מילים שאסור להגיד, שתיקות שלא בריא לשתוק והרגלים שאסור לאמץ כי אז החתיכות לא מתחברות...
ואז מתגלגלת תובנה חדשה:
|