מעשה בחמישה קונדומים
פוסטים אחרונים
- אראלה או הראלה או איך שלא קוראים לך 4/2/11
- יותר מזה אנחנו לא צריכים 7/9/10
- הוא והיא- סיפור "אהבה" 29/8/10
- בוקר (או לילה) טוב 27/8/10
- אפסיותה של ש"ס ושל כל היתר 17/6/10
- עוד משט שלא הצליח:) 14/6/10
ארכיון
היום הראשון ללימודים- עאלק
ההורים קמים בזמן ואפילו מוקדם וביחד, <בלי לדרוש/לרטון/להתחנן לבן הזוג לקום ראשון ללכת להעיר את הילדים, ולהכין סנדוויצים, ו"שאני הרוג/ה, ואתמול היה לי יום קשה והיום מחכה לי יום סיוט"> - עאלק ראשון.
הילדים מתעוררים מיד, בלי לריב, להתווכח, להתעצבן, להגיד שלא מרגישים טוב: עאלק שני.
הילדים הולכים לשטוף פנים לבד + צחצוח שיניים יסודי: פחחחח+ עאלק.
הילדים מתלבשים בבגדים הנקיים, שהוכנו יום קודם על הכסא: עאלק גדול ורביעי.
הילדים מוצאים את הנעליים/סנדלים בלי סצנות בכי/צעקות/האשמות: עאלק מספר 5.
הילדים מסדרים את המיטות ועוד מיוזמתם: <עאלק + רועדות לי הידיים מעצם המחשבה>
הילקוט מוכן לבית ספר מאתמול: עאלק. דוט.קום.
הילדים יורדים למטבח כשההורים כבר שם, וכשהחביתות < בשביל הסנדוויצים> על המחבת: עאלק ענק- סיפור של פעם בשנה <אולי פעם בחיים>.
הילדים יושבים סביב השולחן ואוכלים קורנפלקס, בזמן שההורים שותים לידם קפה, ברוגע.< עאלק משולב בעאלקי בקי>
כולם יוצאים מהבית בזמן!!! ונוסעים בניחותא לבית הספר<אם זה לא עאלק- אז אין עאלק בעולם>
אין מה לדאוג. מחר כבר הכל יחזור לשגרה.
שנת לימודים מעולה לכולם:) |
תגובות (42)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה!
אצלנו כולם אנטיפטים בבוקר.
מסתובבים מהשירותים לחדרים בפרצופים חמוצים.
אחר כך זה משתחרר:)
מעולה!
סיפור אמיתי?
שאבין, לא רק אני כותבת אמיתיים?
אמממ
לי אין למי לרטון וטוב שכך
טפו טפו.
אצלי הילדים מכינים לי סנדוויץ'
הם אלה שמעירים אותי
אחרי שקמו, צחצחו שיניים,
שטפו פנים, התלבשו, זרעו וקצרו בפייסבוק...
ואז זה מגיע: "אמא, רבע לשמונה..."
ואני קופצת מהמיטה ועליהם בחיבוק
רצה להתקלח, להתלבש, (תלתלים לא מסרקים)
לוקחת ת'סיגריות, ת'מפתחות של האוטו,
ת'פלאפון ות'תיק ומקפיצה את אליאן וגל לבית הספר.
וממשיכה לעבודה.
אחרי שאליאן נותנת לי בוסה ומאחלת לי כל בוקר!
כללללללל בוקר!
"אמא שיהיה לך יום טוב ועבודה קלה".
נו, מה תגיד על זה?
אבל!!!!!!!!!
הם לא מסדרים ת'מיטות.
:(
תוסיפי את הכתובת למועדפים.
<מעניין לאן מגיעים>
תודה מאמי. טוב לשמוע שיש מקום לתקווה. רק נעבור את השיחה עם הילדים, נרד לקרקעית ואז אפשר יהיה להתחיל לצמוח. אבל איך נהייתי כזאת כבדה??...
לא נעלבתי. מהמקום שבו את נמצאת הכל יכול רק להשתפר. תאמיני לי, הייתי שם. (-:
עלאק דוט קום.
דגול.
אל תעלבי, גם אני בעלאק שלי - אנחנו נפרדים בעוד שבוע, הילדים עוד לא יודעים, הכל מאוד טעון, וליום הראשון בכיתה א' הלכנו כמו זוג יונים... מוכנה בהחלט "לקנות" את ההרמוניה שאת משווקת. וגם לי נראה שחשוב ליצור אשליית הרמוניה לילדים גם אם אין. פסיכולוג ילדים אמר לי השבוע: you've got to feed a flower a lot of bullshit to make it grow...
זה כיף לשמוע.
:)
למרות שאני לא מומחה לדברים האלה, אני חושב שאם הילד "קונה" את הלוקש,
אז זה כדאי עדיף ומומלץ <לא משנה כמה בני הזוג עצמם לא מתלהבים מזה >
סליחה מראש שאני לוקחת אותך כל כך אישית, אבל כיוון שאני נכללת בעלאק שלך, לא יכולה להתאפק. אצלנו לאחר הגירושין ההרמוניה שורה במשפחה, בטח שהרבה יותר מכשהיינו נשואים!
קראתי באיחור של שבוע אבל עדיין מזדהה קשות, בעיקר לאור העובדה ששבוע אחרי דבר מכל זה לא נשאר...
(אה, כן, הילד מוציא את הכלב אחרי שמזכירים לו רק 3 פעמים - נחשב?)
ולאור התגובה שלך בפוסט שלי - עלאק נוסף: הורים פרודים\גרושים\בהליכים הולכים יחד לביה"ס ועושים קולות של הרמוניה משפחתית מופלאה!
לא נורא.
בטעות השלישית מקבלים גלידה.
אין לי מושג ממי. אבל ככה מספרת האגדה
:) זה איום טוב לחורף..
עכשיו אני רואה שגם בסליחה טעות - טעיתי..
מידת הרחמים זה לא אצלי. זה פופטיץ:)
תנסי לאיים עליה שתכניסי לה קובית קרח לחולצה.
לא שיצא לי לאיים ככה. אבל תמיד תהיתי אם זה עובד:))
אלא טעויות של עצבים אני מבקשת את מידת הרחמים
היה נראה כאילו פוסט כזה הוא רלוונטי רק ביום הראשון...אבל לא.
בדיוק עכשיו כולי עצבנית על הבת שלי שאומרת לי אתמול בלילה "אימושש אני עייפה אפשר מחר להכין מערכת? תעירי אותי ב6 וחצי" ואני כמצווה עלי קמתי ב6וחצי הערתי בעדינות לא קמה הערתי בקצת יותר נחישות לא קמה הערתי ביותר יותר נחישות קמה אבל כבר 7...15 שעה למצוא חולצה ספציפית חצי שעה לסדר שיער רבע לארגן מערכת רבע שעה להחליט עם איזה סנדל בא לה ללכת..קיצר על כמה אני עומדת? איחור של שעה ואבע...
עלאק תעירי אותי ב 6 וחצי פכככ
איך איך הלב שלך נחמץ כשאני מפרגנת למישהו אחר
מה קרה?
(אוי, תראו, עוגיות!! יללה בי חייבת ללכת
קולות של לעיסה- am amam)
להזכירך- "פויה" לא נחשב גידוף:)
באמת, לך תתבייש לך בפינה.
השיטה שלי היא חרפות וגידופים לפני השינה
(כלומר, לא הולכים לישון לפני שהבית מסודר פיקס)
ובבוקר התארגנות של 20 דקות גג.
את חייבת לסדר את המיטה.
זה בגלל שהמיטה שלך מלאה בפירורים ובשקיות ריקות של עוגיות.
:)
יווו..אני מרגיש כמו איזה אבא קפדן כזה- ואני ממש לא.
התכוונתי שלא ישאירו בלאגאן כזה בחדר.
טוב נו..שישאירו.
טוב נו.. אני אסדר.
טוב נו...אני אשב לי בדד בחושך.
:)
התכוונתי "מסכנים קטנים".
למה לא לסדר את המיטה?
למה מסכנים קטנים?
שתהיה מסודרת. גם אני מסדרת את המיטה ואני לא מסכנה, וגם לא קטנה.
מי עוד מסדר מיטות היום, ולמה לדרוש את זה מהמסכנים הקטנים? הם מארחים בחדר שלהם? הם ישנים בסלון?
לא בשביל זה המציאו את חדר השינה?
אכלתי אותם
אתה לא רואה נקי?
ממממ יש עוד?
חחחחחחחח... אלגרה- את אשה מצחיקה.
עכשיו - אחרי שצחקנו- קומי לנקות את הפירורים:))
אני לא יכולה לקום
הלוווו...
את גמרת את כל מלאי העוגות של הבלוג עד סוף אוקטובר.
גשי לפינה ותחשבי על ההתנהגות שלך:)
יללה יללה
שתוק ושים תמונה
אה לא
טוב תביא עוגה
מי גדול? מה גדול?
למה ישר סטיגמות?
גדול!!
ברור שמשהו דפוק.
אצלנו.
:)
נעים מאוד גברת de- gun.<השם של בעלך קצת מוזר..לא?>
ואם גרמתי לכם לצחוק, אז עשיתי את שלי.
תודה
:)
בואי נתחיל עם שבוע רגוע...
בעצם עם: "סוף שבוע רגוע בגלגל"צ..רגואאאאאאע"
:)
טוב בסדר.
גשי להרשם במזכירות:)
| כנראה שגם את בגן עדן
|
ואללה... חיפשתי אצלי עאלק אחד...
לא מצאתי....
משהו דפוק ?
|
| יש לציין לזכותך שעשיתי משו
| שאני לא נוהג לעשות בד"כ
| קראתי לאישתי להתגלגל מצחוק ביחד איתי
| אל מול הפוסט שלך....
| ולענייננו:
| אצלנו קמו בלי לרטון לריב להתעצבן (ובלי עאלק ראשון שני ושלישי)
| וגם בחרו לעצמם בגדים ונעליים - בלי עאלק רביעי וחמישי,
| הפסטרמה נכנסה לה לבד לסנדויצ'ים
| (אשתי שתחיה עזרה לה קצת).
| מצד שני, לסדר מיטות - נראה לי שייך לדור הקודם,
| מראש כולנו מוותרים לילדים על זה
| (למה בעצם?)
| את הקפה הרגוע שתינו אחרי שהם הסתלקו להם.
| נראה שאנחנו בגן עדן, אה?!
| (paradise-alek.com)
|
| שנת לימודים מעולה גם לכם :)
| תודה
| *
שנה רגועה שתהיה :)
טוב..אז גמני עאלאק<לאות הזדהות>:)