כמה חודשים אחרי פגישתנו הוא מצמץ אלי מתוך המוסף הכלכלי, אחרי אקזיט מוצלח וצ'ק שמנמן. האף המעט עקום רק הוסיף לו מעט מסתורין וקורט רוע. שמעתי שהוא מבוקש בטירוף... סבא שלי היה אומר שחרא לא רק צף הוא גם מטפס על הרים. סבא היה איש חכם. 

לפגוש גבר חדש זה קשה. לחייך במתיקות. לחזור על היסטוריה שנונה. לענות על שאלון קב"א פסבדו אינטימי. אני כבר מעדיפה לבלוע סכיני גילוח. אבל כמו שאומר הפתגם הפולני הידוע "מותק, את לא יודעת כמה רע עושה לך טוב", אני ממשיכה. בקצב איטי. פגישה רק בחודשים זוגיים. 

הגיע אוגוסט והוא סוג של חודש זוגי למרות הלחות, הזיעה וערימת השמיר שקוראים לה שיער על הראש שלי. הוא התקשר. דיברנו, או איך שלא קוראים להחלפת פרפראות מתוך דיסקט השיחה הראשונה. קבענו.

 הוא סיפר שהוא מנהל משהו באיזשהו משהו שמסריח מאלומיניום ולובי מצוחצח. הוא נשמע סמכותי עם קצוות עגולים. הוא אמר שיש לו קרחת. זה בסדר. אם הוא ייצא קרח מכאן וממני לפחות הוא 50% מוכן. 

דווקא הייתה תחושת ציפייה מדגדגת בפופיק. יצאתי מהבית בלי לתכנן תירוץ רטרואקטיבי ומבט רדיואקטיבי לקצה הפגישה. העדפתי לדמיין גבר בגברים, נינוח בחוזקו, עם מבט כזה שמצמית פנתרות. 

נו. הוא היה שם. מראה חיצוני לא קובע. זו האישיות. ברור. דא וכולי. אבל היה לו חיוך מזמין בערך כמו קבר פתוח. בעיניים שלו ראו את כל הפעמים שהוא מת בפגישות עם נשים. בידיים שלו ראו שאם עוד פעם זה קורה לו  הן יוחלקו מסביב לצווארי הענוג ושרירי אצבעותיו יתכווצו מעצמן. המבט שלו הזכיר לי את האחות של הגן ביום בדיקת הכינים החודשית, ויחד עם פדחתו האילמת הייתי הכי לואיס ליין בדייט עם לקס לות'ר. 

סופרמן הגיע ממקום לא צפוי מחופש לבלי הכר. איטס אה בירד, איטס אה פליין, איטס אה קבצן מעט בקטריאלי עם היצע מרשים של מחזיקי מפתחות ב 5 שקלים. הוא הניח אחד של שולחננו באדישות של פילוסוף קווקזי, מאיים ומעורר מחשבה.  לקס, שכבר לא עמדו לו כוחותיו, סינן מבין שיני האבנית קללה עסיסית ומורכבת לעברו של הקבצן. 

הדם ניתז לראשי, עשה פרסה ולקח ימינה. המבט  שננעץ בגרוגרתו של לקס העביר רעד גם בקוביות הקרח שצפו בשלווה בכוס הקולה שלי והשאיר אפס ספקות באשר לעתידנו המשותף.  לקס נראה משובש ועזב את המקום שליו כאחרי כיתת אומן בכיווץ רקטאלי. שתי דקות אחרי,  דילג באושר הקבצן החוצה אחרי אקזיט מוצלח שבו קניתי את כל מרכולתו השימושית בעליל.

ואני? אני עשיתי אחלה של אקזיט וזכיתי בעוד 5 קבין של נשמה, שהחיים בעיר המנצנצת כרסמו בה. 

כולנו עשינו אקזיט אבל איכשהו נראה לי שלקס יצא הכי מופסד