"בא לך לבוא איתי ל- סח'נין ? " היה זה בתחילת יוני האחרון,עיתוי גרוע לכל הדעות, בהיותי בסימסטר האחרון ללימודיי, בעורפי נושף ומכביד פרוייקט הגמר שלי, כשהציעה לי חברתי ללימודים אפי,לנסוע יחדיו לצפות בסרטים אקולוגיים ב"אקולנוע" ב-סח'נין. " לסח'נין ?? " חזרתי אחריה בהפתעה,משתוממת בגלוי.
מה פתאום שאסע לכפר ערבי לצפות בסרטים, כשבאותו יום/תאריך ממש, מתקיים במקביל פסטיבל זהה בראש פינה ? השתגעתי? מה לי ולסח'נין? "אם כבר,בואי ניסע לסינמטק בראש פינה" , שמעתי את עצמי משיבה לה.
"אני בכוונה רוצה לבקר דווקא בסח'נין. לפני כמה שנים בנו שם מודל לתצוגה וחקר של בנייה ירוקה, שזכתה במקום הראשון בתחרות עולמית",
השיבה לי אפי חברתי, שהיא אמנית רב תחומית. (- יוצרת ומנחת סדנאות בתחום האמנות האקולוגית, יועצת פנג-שוואי ומתכננת פרמקלצ'ר.). "תגווני קצת,תראי מקומות שעוד לא ראית. חשבתי שאת אוהבת לטייל ",הקניטה אותי בחיבה.
" גם לינה תצטרף אלינו",הוסיפה, כמו קוראת את מחשבותיי וחששותיי לנסוע רק שתינו.
בתוכי התחולל מאבק בין שני הכוחות –
הראשון,הרגש הגדול הזה שמלווה אותי נאמנה – הפחד: שלש בחורות לבדן בלב עיר ערבית בגליל התחתון. שוחרת שלום אני,אולם פחד מקנן בי תמידית מהקיצוניים, כי תמיד ישנם כאלה שהשינאה משבשת את שיקול דעתם. וגם אם לא יתחולל לינץ' מזוויע או שפטים שיעשו בנו, מה אם יגנבו או ישחיתו את הרכב שלי ? איך נחזור הביתה? קולה של אימי מהדהד בי,אני מרגיעה את עצמי בנחישות. אילו ידעה, היתה משתגעת מדאגה ומנסה להניא אותי מלנסוע. החלטתי שלא אספר לה,וכך אמנע ממנה את חוסר המנוח.
מצד שני,הסתקרנתי. נשמע מעניין. הדפתי את הפחד והחלטתי להיאבק בו ולבחור באומץ לב – "אני באה", התרצתי, "רק אם נעזוב את סח'נין בטרם תרד החשיכה." היא עיוותה את פניה בחוסר שביעות רצון מופגן – "אבל הסרטים הכי טובים יוקרנו בערב! ", התקוממה. "מתנצלת,אבל זה התנאי שלי", התעקשתי.
------------------------------------------------------------------------------------------------
וכך קרה שבבוקר שבת מיוחדת אחת,שמנו פעמינו לסח'נין, אל
המרכז למחקר וחינוך סביבתי, השייך לאיגוד ערים לאיכות סביבה, באגן בית נטופה. המבנה המרשים והיפיפה ניצב בניגוד גמור,כאילו מתריס,מול הר אשפה מרוכז המשמש את תושבי סח'נין ואת ישובי הסביבה. (מיני "חירייה"). בהמשך הסתבר לנו שהעובדה הזו היתה מאד שימושית בתהליך הבנייה, המשלבת בין אדריכלות מודרנית למסורתית (>אלמנטים מהבניה הערבית),
דהיינו, עקרונות אקולוגיים דוגמת השתלבות בנוף,שימוש בחומר טבעי מקומי,וכן שימור אנרגיה באמצעות אגירת מים,מיחזור וחומרי בנייה.
כשהגענו גילינו לתדהמתנו שאנחנו הראשונות. ככל הנראה,לא היתה היענות מצד תושביה הערבים של העיר, ומצד היהודים ? נו טוב,אני מניחה שהם העדיפו לנסוע לראש פינה. "אולי ניסע לראש פינה,שלא נישאר קירחות משני הצדדים?", האצתי בחברותיי, כשהבנתי כי המקום שומם. בעודנו ניצבות מאוכזבות בפתח המקום,חוככות בדעתנו מה להחליט, ממדרגות האבן ירדה לקראתנו במאור פנים - הנאדי (Hhanadi) , הבחורה הכי נחמדה,כריזמטית ונוטפת קסם אישי שפגשתי מזה זמן רב. הנאדי היא עובדת סוציאלית בהכשרתה, צעירה (פחות משלושים), המשמשת בתפקיד רכזת הפרויקטים הסביבתיים במרכז. בעברית צחה וקולחת, ובטון דיבור נעים ואדיב, הזמינה אותנו לשבת בחלל החצר המרהיבה ושטופת השמש, ומיד הציעה לנו קפה (שחור) ריחני ומשובח, לצידן של עוגיות שנאפו בעבודת יד. השיחה הספונטאנית והאגבית ("סמול טוק") בין ארבעתנו הפכה בהדרגה למרתקת , ותוך כדי שאילת שאלות מצידנו,התגלגלה להרצאה היסטורית מאלפת ומפורטת על תהליך ושלבי הקמת המקום, מפיה של הנאדי,להלן המהפנטת, מסבירה ברהיטות ובסבלנות אין קץ, ותוך ירידה לפרטי פרטים. אני חוזרת ומדגישה – אני לא זוכרת שהתרשמתי ככה מבן אדם, כפי שהתפעלתי מאותה הנאדי. במשך יום שלם (!),שעות על גבי שעות שחולפות להן כהרף עין, היא ערכה לנו סיור פרטי,צמוד ומסור במרכז הסביבתי ששטחו כ- 100 דונמים, ובו הבניין הציבורי ה'ירוק', בשטח של כ- 3,000 מ"ר, הן בחלל הפנימי והן בשטח החיצוני, שאף הוא כמובן,מאופיין באדריכלות נוף אקולוגית .
כשעתיים לאחר שהגענו,הצטרף אלינו זוג ישראלים חביב שגר באחד מהישובים הסמוכים. בין השאר,בין הרצאה להרצאה, ערכנו הפסקות יזומות וצפינו בהקרנות של סרטים אקולוגיים,שהופיעו בתוכניית הפסטיבל ושלגביהם התעניינו.
הנאדי, בשמחה רבה וללא היסוס נעתרה לבקשתנו, כי יוקרנו עבורנו במיוחד - הקרנות פרטיות רק לנו. (היינו לבד באולם,חמישה אנשים - ארבע נשים צעירות וגבר אחד J)
ממש פסטיבל "אקולנוע" פרטי (ואני בספק אם זה היה קורה לנו בראש פינה ;-))
היה יום חוייתי,מעשיר,מלמד, ובעיקר מענג .
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
בדרך הביתה עצרנו לחתום את החוויה בכפר זרזיר, במסעדת "השלום" – יש להם חומוס מהביל מעולה, בתוספת גרגירים רכים-רכים הנימוחים בפה.
כדאי
(נוסעים ישר על הכביש הראשי של זרזיר, עד שמבחינים במסעדה, משמאל).
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לתיאום ביקורים/סיורים/הדרכות במקום , (גם לקבוצות קטנות/גדולות) >>ויש לכם המלצה חמה-חמה ממני J (מיסרו להנאדי שלא אשכח אותה ואת הכנסת האורחים המלבבת שלה לעולם. פלוס חיבוק גדול
ניתן לפנות ל-
הנאדי הגריס רכזת פרויקטים סביבתיים
נייד- 052-4577575 טלפון- 04-6745247 פקס -04-6745198
+ שימו לב שהנאדי כותבים באנגלית עם דבל H (פעמיים האות H באנגלית). ++היא קוראת,כותבת ומדברת עברית,אנגלית וערבית כמובן. +++ יש להם אתר אינטרנט די מעפן, שלא משווק/מזמין או משרת נכון ולא עושה חשק להגיע לביקור,לכן אני לא ממליצה להיכנס אליו עד אשר יעודכן. (אולי הוא בהרצה,איני יודעת.)
ובכל זאת,למתעקשים/מוכרחים , הנה כתובת האתר – www.taeq.org
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לטובת מי שמתעניין,אני מצרפת להלן שני ציטוטים של טקסטים שנכתבו אודות הפרויקט:
1. מתוך האתר של "המרכז לקיימות מקומית" -
לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בכל שנה נוספים בישראל כשבעה מיליוני מ"ר של מבנים.
לתכנון מבנים ושימוש בחומרי בנייה, השפעות סביבתיות רבות, בייחוד על צריכת משאבים כמו אנרגיה לחימום ולקירור וצריכת מים.
גם לתהליך הבנייה פוטנציאל להשפעות סביבתיות – זיהום אוויר,ייצור פסולת,בזבוז אנרגיה על הובלת חומרים ועוד.
בנייה 'ירוקה' היא בנייה חכמה שמקנה לדיירים איכות חיים וסביבה בריאה יותר, תוך צמצום הפגיעה הסביבתית, שנגרמת בזמן הבנייה ולאחריה במהלך השימוש במבנה. כחלק אינטגרלי ושגרתי בשיקולי התכנון והביצוע של פרויקט הבנייה. העיקרון המנחה הוא חשיבה לטווח ארוך, חשיבה בת-קיימא, תכנון מוקדם של ההיבטים הסביבתיים בפרויקט שיביאו למוצר סופי איכותי יותר, נוח יותר לשימוש, מתחשב במשאבי הטבע ובסובב ,וחסכני בעלויות הישירות לתפעול המבנה. בתכנון האדריכלי של 'הבניין הירוק' מוטמעות שיטות בנייה מסורתיות לצד מודלים מתקדמים לשימור אנרגיה ומים. פרקטיקות 'ירוקות', כמו התחשבות בזוויות השמש וכיווני הרוח, היוו מקדמת דנא שיקול מרכזי בתכנון ובנייה מסורתית. זניחת שיקולים אלה על-ידי האדריכלות המודרנית הולידה בעיות שחייבו פתרונות טכנולוגיים מזהמים ובזבזניים, כמו שימוש מוגזם במיזוג אוויר. 2. מתוך מגזין האינטרנט של "מגמה ירוקה" - (לאחר שערכתי/סיכמתי את הטקסט המקורי) הרצפה עשויה אבנים שנוכשו משטחים חקלאיים וחומרי אבן ממוחזרים אחרים. לבני טיט ובוץ עשויות חומרים טבעיים מקומיים כגון: אדמה חרסיתית או תערובת בוץ וקש, הן חומרי הבניה העיקריים של הקירות העבים, שמספקים בידוד בכל עונות השנה. הקומה התחתונה של המרכז שטופת אור וקרירה. דלת מובילה ממנה אל חצר פנימית גדולה, דרכה חודר אויר קר אל החדרים.
את החצר מקיפים ארבעה פרוזדורים, קירותיהם החיצוניים עשויים קשתות אבן בצבעי חול ואדמה נעימים לעין שגם להן תפקיד בחיסכון אנרגיה.
שכן, המבנה הקשתי גורם ליציאה וכניסה מהירה של אוויר ומאיץ את תהליך עליית האוויר החם כלפי מעלה. בקיר הפנימי של הפרוזדור המערבי ישנם שני פתחים גדולים הנראים כפתחי אח. הפתחים מובילים אל ארובות תכולות וגבוהות שמהוות מזגן טבעי, היות והן מובילות אוויר צונן אל פנים המבנה. ניתן לשפר את ביצועי המזגן הטבעי , ע"י פתיחת ברז ממנו ניתזים זרזיפי מים בחלל הפנימי של הארובה.
התאדות המים מקררת את האוויר מבלי שהושקע ולו וואט אחד של חשמל. מאחורי כל אלמנט, מלבד ערך דקורטיבי אסתטי, עומד גם רעיון סביבתי.
את גג הספריה הבנוי ככיפה, מעטרים כדורי זכוכית צבעוניים המשתלבים בתוך פתחים מיוחדים ושופכים אור רך על החדר.
מלבד יופי, הזכוכית מרכזת את קרני האור שמסתנן פנימה ומשפיעה על מידת החדירה של קרינת חום אל חלל הבניין.
כך גם המזרקה הממוקמת בחצר הפנימית שמעטרת את המבנה וגורמת לצינון האוויר על ידי התזת רסס מים. החיסרון - אחת הבעיות בבנייה זו היא החימום בימי החורף הקרים. שכן, מרבית האלמנטים תורמים לקירור המבנה. אך בארגון עוד חוקרים ומנסים למצוא פתרונות יעילים לחימום.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
נו, אז אחרי הכל,
כעת כשסח'נין אינה מפורסמת רק בזכות קבוצת הכדורגל הנודעת שלה,
הנה לכם סיבה טובה , נוספת, - מדוע כדאי לבקר בסח'נין.
צאו לדרך. אנחנו חזרנו בשלום.
נשיקות להנאדי המהפנטת. |
לירוןקורל
בתגובה על שירותים ציבוריים
goodyear2016
בתגובה על ספיישל מעקבים : המדריך לנרדפת
goodyear2016
בתגובה על תראו משהו מדליק :)
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מסמיקה בקלות, תיזהר.
ותודה :-)
אני בעד שיצא לך.
:-))
ושתשובי לשתף איך היה לך.
מעניין...
מקווה שיצא לי לבקר
לא הערתי חלילה,רק ציינתי שהיו זריזים ממך.
:-)
מודה לך מקרב לב על הביקור ועל מלותיך החמות.
אכן,
בשמחות.
אשמח גם אני.
:-)
התחלנו בהערתך על התערבות מאוחרת שלי בעניין טכני שלך. תראי לאן זה הוביל אותי. שמחה שהגעתי לכאן. מזדהה עם יערת דבש.
בשמחות.
אין ספק שטרם זכיתי לתגובה כזו לא שיגרתית.
כבר כתבתי פוסטים ארוכים יותר,
אז מזלך ש"נפלת" על זה.
תגיד תודה.
לגבי החומוס?
שיכנעת אותי.
מעורר רצון לבוא גם.. חבל שלא קראתן לי.
הפוסט אבל ארוך מדי, הלו זה אינטרנט כאן, אין זמן להעמיק...
והכי חשוב- החומוס!
הצניעות שלך לא מפתיעה אותי.
היא מתבקשת מאנשים כמוך/מסוגך.
אמתין לרשמייך,
אשמח אם תשובי לכאן על מנת לתעדם.
כן, וכבר שלחתי לינק לחברה בתקווה שנסע יחד.
על כל השאר - הרבה תודה. מובילה חברתית? אני? אנסה להיות ראויה לכל זה.
ולי מתחשק לתת לך חיבוק על התגובה הזו.
את יודעת,יערה,
לקבל ממך פידבק שכזה - זה ממש כבוד מיוחד.
אני שמתי לב אלייך כבר מהשבועות הראשונים שלי באתר.
קשה מאד שלא להבחין במובילה חברתית מסוגך,
הפעילה לשינוי ומורדת כנגד כל הסיכויים,
למען אידיאלים ומיעוטים,
כדי שיהיה לנו (לכולנו), עולם קצת יותר נעים לחיות בו.
זאת ועוד,
עיגלת לי באלגנטיות ל-שמונים,שזה מאד אסטתי לעין.
(מה לעשות שאני מתרגשת גם מפרטים כאלה)
תסעי לסח'נין בעקבות הסקירה/המלצה שלי ?
זה הפוסט הכי יפה שקראתי כאן מזה חודשים.
כמה יפה תיארת את החשש מהכפר הערבי. הסקרנות. והביקור שהבשיל לאט, בהססנות.
מתחשק לי לתת לך פרס על היופי הזה.
תראי מה זה,חני,
יש לשתינו שתי אותיות משותפות בשם,
וזה לא הדימיון היחיד בינינו שגיליתי
:-))
אם את שכנה,
אז את חייבת לבקר.
מה יותר פשוט,
כאשר את כה קרובה פיסית?
את תושבת הגליל התחתון ?
בשובך,
אל תשכחי לעדכן פה, אצלי.
חני זה שמי
ואני שכנה שלהם:)
או הם שכנים שלי
שכנות מעולה, חייבת לציין:)
תודה חן...(:(:
אין שמח ממני,גם להזים את הדיעה הקדומה בנוגע לשמי...(זה לא אני בחרתי אותו, אלא הוריי(:..),כיף גדול לקבל צ'אנס נוסף,כי כמה כבר זוכים לזה...בנינו(:
העונג כולו שלי.
האני
(זה באמת שמך הפרטי??)
אם את נוסעת,
חיזרי לעדכן ולספר איך היה.
ובכלל,
כל מי שבעקבות ההמלצה שלי יחליט לנסוע לסח'נין,
אני מאד אעריך ואודה לו
אם יטרח לשוב לבלוג שלי
כדי לשתף ברשמים שלו מהמקום ומהנאדי המהפנטת.
ואיך אני פספסתי את כל זה???
תודה על ההמלצות, בהחלט נשמע מעניין
דני,
אתה יודע שעד היום לא עניין אותי להיכנס אליך לכרטיס/פרופיל,
רק בגלל שהכינוי שלך הזכיר לי את מקדונלד'ס??
אמרתי לעצמי,
כמה מעניין הוא כבר יכול להיות,
אדם שבוחר ניק כזה?
אני מתביישת להודות שטעיתי,
אבל אין מנוס מהאמת.
מסתבר שההפסד היה כולו שלי.
כי כשהצצתי,הבנתי כמה שגוייה היתה ההנחה שלי,
וכמה חבל שפיספסתי עד היום.
בזכות הביקור שלך,
נפקחו עיניי.
אהבתי מאוד(:*
החיים האמיתיים,יש בהם הרבה פחות גבולות ושנאה והרבה יותר דיאלוג ממה שנותנים לנו להאמין...
מעניין,מעשיר וכתוב יפה, קולח, ואופטימי...יש פוסטים כאלו מסתבר...(:
וטוב שכך!
תודה,פרומי.
נהנית מההתפייטות שלך,
כרגיל.
טולי,
חבל או מזל (טרם החלטתי
),
שלא ראית את ההבעה שעל פניי ואת עיניי הלחות,
כשקראתי את מה שכתבת למעני לעיל.
כל כך לא ויתרת להנות מביקור בסחניין
העליבות של היחס לערבים
והכנסת את החששות שלך לפרפורציות בריאות
המוכנות שלך להיפתח לאישה הנפלאה מהכפר
ושתייכן מדלגות בקלילות טיבעית
מעל הסבל
מעבר לעליבות הפיזית של חלקו של הכפר
מבלי ליפול ל'כמה הם סובלים' (רחמים, צדקנות) או לכעוס על המדינה או להשוות בין העוול שנגרם להם לבין הזכות שלנו לחיות לצידם
ופשוט נהנות מהעושר הנפלא שמוצע לכן וגם האחת מהשניה
צריך הרבה הומור ככה מהקישקע כזה אופטימי, שלא תלוי במצוי או באמור - להיות כמוך
לגבי הצילום,אתה השני שמזכיר את העניין.
גם יוסי (קאלו) המליץ לי בחום על תמונות, וציין שלאנשים חשוב לראות,
אבל מי שבאמת ירצה,יש הרי מספיק תמונות באינטרנט של הפרוייקט, ומאד פשוט למצא.
בנוסף,המצלמה שלי נגנבה כשהייתי במוזיאון דאלי בפיגראס,
ומאז אני משתמשת במצלמה של הנייד :-(
אז זה לא ממש נחשב "לצלם".
מה זה "חזרתי" בסוגריים?
אתה מתכוון כי ביקשתי ממך בשבת?
מתוק אחד.
מזל שיש לי חברים כמוך,
תודה שיש על מי לסמוך
לא צילמת ? :)
בנייה "ירוקה" עשו כאן במזה"ת ובכלל מאז ומתמיד
רק צריך לפתוח את העיניים
במאה ה-21 התפתחו טכנולוגיות נוספות שנכנסו לעניין אבל העקרונות זהים
(חזרתי )