ממנו אלי:

רציתי להגיד לך מלא דברים וזה אף פעם לא יוצא כשאני נמצא מולך וזה נתקע ומביך וכו' וכו'... אבל חשוב לי להגיד לך הכל ולכן חשבתי שיהיה יעיל (ויותר קל) לכתוב את זה.

כמו שניסיתי להגיד לך בערב הראשון שלנו יחד (למרות שיצא לי קצת לא ברור), אני לא חושב שאני מסוגל כרגע להיכנס לקשר... כלומר קשר אמיתי ומחייב. זה מאוד מלחיץ אותי וגורם לי להרגיש לא נוח. ואין לזה שום קשר אלייך, למעשה, אני מאוד מאוד נהנה לבלות איתך, מכל הבחינות ואני חושב שיש לנו חיבור מאוד מיוחד.

וכשאני אומר שאני לא מסוגל להיכנס למשהו, הכוונה היא שאני לא יכול להתחייב לתת לך את הזמן והתשומת לב שאני חושב שהיית רוצה ובמצב רגיל גם הייתי נותן לך. כלומר אני מרגיש שאני יכול להיות איתך יום אחד ואחרי זה אני עלול להעלם לכמה ימים או שבוע וזה לא לעניין ולא פייר כלפייך... וכרגע אני לא רוצה לחשוב פעמיים אם כן לצלצל או לא לצלצל, אם צריך להיפגש או לא צריך להיפגש ואני לא רוצה להרגיש לא נוח או לא נעים אם אני לא מצלצל במשך כמה ימים וכו'... והאמת שזה מאוד אנוכי, אבל אני פשוט מרגיש שאני חייב להיות חופשי לגמרי ואני פשוט לא מסוגל אחרת עכשיו.

כל הסיטואציה הזאת גם גורמת לי לא להיות פתוח לגמרי ומשוחרר לגמרי איתך ולכן גם הרבה פעמים אני מקשקש קישקושים שנובעים ממבוכה מאינטימיות שכרגע אני לא מסוגל להיכנס אליה.

את עושה הכל נכון ובאמת שזה ממש לא קשור אלייך, אבל אני מרגיש שמאוד טוב לך ואת נקשרת ומתחילה לפתח רגשות ולא הייתי רוצה בשום פנים ואופן לפגוע בך אפילו טיפה, כי באמת אני מאוד מאוד מחבב אותך וחושב שאת מדהימה... אבל אני מפחד מעצמי ומפחד כן לפגוע בסופו של דבר וככל שיעבור הזמן זה רק יפגע יותר ואז גם אני נפגע ובקיצור ממתוק יוצא עז...

אני מקווה שמשהו ממה שכתבתי כאן עושה שכל ושאת מצליחה להבין אותי ולמה אני מתכוון...

וזה ממש לא איזשהו אימייל "פרידה" או משהו כזה, בכלל לא!! רק רציתי שהדברים יעברו אלייך ובע"פ היה לי קשה... אז עכשיו אחרי שהכל נאמר יהיה יותר קל לדבר על הדברים...

רציתי רק שתדעי הכל ותעשי חושבים ותחליטי מה את רוצה מכל זה...

טיפה פחדני ומעט ילדותי לכתוב אימייל, אבל עדיף מלא להגיד כלום...

בקיצור, נדבר הערב על הכל, אני אתקשר כשאחזור הביתה...

ממני אליו:

אם כבר התחלת עם עניין המכתבים, אז אני מרימה את הכפפה וממשיכה אותך.

למרות השיחה שהיתה לנו אתמול, שהיתה טובה ובריאה, אני מרגישה שיש עוד דברים שלא נאמרו.

ונשארתי בבית היום אז היה לי המון זמן לחשוב על הכל ולעבד את הדברים בראש (ובבטן).

דבר ראשון חשוב לי שתהיה רגוע ולא תדאג. אני בסדר. אולי לא לגמרי אבל הכל יהיה בסדר.

בעיקר עצוב לי וחבל לי שככה דברים התגלגלו. מרגיש לי מפוספס. במיוחד אחרי הלילה.

ככל שאני חושבת על זה יותר אני מרגישה שזה יותר ויותר הזוי כל המצב הזה. הכל התחיל בסה"כ לפני שבוע ועכשיו אני במצב כזה...

אין לי יותר מידי מושג מי אתה ומה אתה, אבל משהו מרגיש לי נכון ואמיתי.

כמו שבטח כבר יצא לך להבין, אני לא ממש טובה בדחיית סיפוקים. אם אני מרגישה שאני רוצה משהו, אז אני עושה. ובמקרה הזה פשוט קיבלת את ההחלטה במקומי ועם זה קצת קשה לי להתמודד.

במיוחד כשאני חושבת שההחלטה הזו שגויה (ואני לרגע לא שופטת אותך על המצב שאתה נמצא בו או על ההחלטה שקיבלת).

היו לי המון חששות מלהישאר לישון איתך אתמול בלילה. פחדתי שזה ירגיש מוזר, פחדתי שזה ייקח אותנו למקום של מין ותשוקה, פחדתי שאתעורר בבוקר ואשנא את עצמי (וגם קצת אותך) על זה שלא הייתי חזקה מספיק ללכת הביתה.

החששות שלי היו בעיקר חששות של אגו. של "איך אני אתפס בעינייך", וכמה "קלה" אני יכולה להיות וכל מיני כאלה.

אבל כשקמתי בבוקר הבנתי שהחשש העיקרי שלי היה שיהיה לילה מדהים.

כן, אני חושבת שהיה לנו לילה מדהים. אולי אני לא יכולה לדבר בשם שנינו, ואני צריכה להגיד שהיה לי לילה מדהים. אבל הרגשתי את זה גם ממך.

כשאמרתי  לך אחרי הלילה הראשון שלנו יחד שהרגשתי תחושות שאני לא מכירה, לא היתה לזה שום משמעות מינית מבחינתי.

התכוונתי לעובדה שכשהיינו יחד, הרגשתי את הגוף שלי, והרגשתי את הגוף שלך, והרגשתי את הגוף שלך מרגיש את הגוף שלי. היה פה מן בליל של תחושות חזקות שלא היו קשורות למין, אלא למשהו יותר עמוק מזה.

אולי זה נשמע מטופש קצת, ואתה לא ממש מצליח להבין מה אני אומרת, אבל זה היה מאוד חזק בשבילי.

משהו בך, בכנות שבך, בכמה שאתה קשוב, ברכות שבך, פתח אצלי משהו אחר וחדש. ועל זה אני אומרת תודה.

אפילו עוד לפני שנפגשנו, הצלחת לרגש אותי במילים. ואולי בגלל זה אני לוקחת את הדברים כמו שאני לוקחת.

ואני יושבת פה ומנסה להבין איך דברים עובדים. איזה מן מצב משוגע זה.

שני אנשים נפגשים, נהנים לבלות זמן יחד, מדברים, צוחקים, מקשיבים, נוגעים, נמשכים, ומשהו חזק מזה קוטע את הכל.

בלוגיקה שלי, כשמשהו טוב אתה נשאר בו, נאחז בו, ולא בורח ממנו.

שנינו נמצאים במצב המבולבל שלנו, ובמקום להתחזק ממנו יחד, אנחנו עושים בדיוק את ההיפך.

אני קוראת את הדברים שלי ומרגישה כאילו אני מנסה לשכנע אותך אחרת. אז זה לא המצב!

סתם יש לי צורך לשתף אותך במחשבות שלי.

העברתי בראש (וגם יחד עם אחרים) את כל התסריטים האפשריים.

באמת שאין לי מושג כמה אמיתי היה כל מה שאמרת לי וכמה אמיתית היתה ההרגשה שלי כשחיבקת אותי בלילה. אולי אני סתם חיה באשליה, ואתה פשוט הכנסת את עצמך למצב הנוח הזה של "לצאת בסדר".

ואולי אני צודקת, וכל מה שהרגשתי ממך היה אמיתי, וזה באמת גדול עליך עכשיו.

אין לי מושג, וכנראה שזה לא באמת משנה. התוצאה כרגע היא אותה תוצאה.

אז סתם לסיכום הדברים, אני רוצה שתדע שאני חושבת שאתה בחור מאוד מיוחד, הכנות שלך כובשת (אותי לפחות), המודעות שלך מרגשת, והמגע שלך ממיס (בכל אופן- top3).

אולי יבוא יום ונעמיק את השיחה שלנו.

תהנה ברומניה.

אני.