והנה זה הזמן והמקום הראויים... לא עוד נוצות צבעוניות, לא של זרים אמנם, כולם שלי, אך חלקן ישנות ואף אלו שזה לא מכבר לא ממש מספרות, אניגמטיות או סתמיות...

הייתי מתחיל מהסוף ואומר שככל הנראה אני דוגמא להשרדות,החלצות ושיקום, או סתם בר בזל שזה לא סתם, זה הכי חשוב, כמעט.

המזל, ובמה דברים אמורים?

בחודש מרץ שעבר, 2008 ,הכרתי באתר הכרויות חביב אמין וידידותי, את מי שנראתה לי כהגשמת כל חלומותי הכמוסים, העתיקים,

הבוערים מאז עמדתי על דעתי, ובענייני נשים, התחלתי בגיל מוקדם,בגיל חמש התאהבתי, ובכיתה ב' נישקתי את החוה האמיתית הראשונה בחיי מאחורי הדלת של הכיתה, ואחר כך כתבתי לה שיר, בכיתה ב', ואחר כך היו לנו דברים מופלאים עוד כעשרים שנים, וכל זאת מבלי שנהיה אף פעם"זוג".

ואני רומנטי וטוטאלי כי זה אני,מהר מאד הורדתי את כל ההגנות, הצעתי לה את ליבי, ביתי, חיי, כל אשר לי, והיא נענתה במה שהיה נראה לי כאהבת אמת .

ובכן במילים "במה שהיה נראה לי כ..." למעשה סיפרתי את סוף הרומן, אלא שלסוף הזה התלוו גם כספים רבים שניתנו כעזרה למי שתהייה האישה שלי ואשר לא הוחזרו כמוסכם, חלקם כן, פה ושם, לא באופן שאיפשר לי להמלט מאפקט כדור השלג בבנק, נסיונותי לקבל את כספי באופן של שיח נרשמו על ידה ונמסרו למשטרה בצרוף אסמאסים ומיילים כחומר נגדי, היא הגישה נגדי תלונת שווא וסרק על איומים, נחקרתי במשטרה, היא שלחה בי חברים, משפחה, שכנים,ואנשי ממסד (אני מתגורר בישוב קטנטון) בקביעות בלתי מוסמכות כמובן, שיקריות מכפישות ומכוערות בעניין מצבי הנפשי,ביצעה כל תימרון שיכלה כדי להשתמש בחולשותי או בנקודות התורפה שלי שהכירה היטב, כדי לאיין אותי כדבריה, ולא איכפת היה לה אם לכלא, אישפוז או קבר, העיקר שהכסף אותו החליטה לא להחזיר, אכן ישאר בידה.

ובכן, זהו סיפור המסגרת, ומדובר לא במיליונים, פחות מששספרות,כמעט.

ומהו סיפור הליבה, סיפור הלב? אוהו, את זה אי אפשר לכמת ולספור ואולי גם לא לספר, אך אנסה.