אתמול בלילה כמעט שנגעתי בך עצמתי ענים חזק חזק שזה לא ייגמר שלא אפקח אותן ואתה תלך כי אפילו שזה היה חלום ההרגשה היתה כל כך אמיתית אתמול בלילה שוב באת אליי ישבת והבטת בי כהרגלך בקודש שתקת ואני בכיתי ואתה דמעת לך בשקט ככה היינו במשך כמה דקות שני אנשים אוהבים ושותקים שני אנשים כואבים ובוכים דיברתי אליך, הושטתי יד אמרתי לך שאתה לא לבד שאני עדיין כאן מחכה שאני עדיין נשארתי שלך חמישה חודשים מאז שהלכת והכאב לא נחלש חולמת אותך כל רגע כל שניה מתפללת בשבילך מתפללת בשבילנו למען האהבה הגדולה הזאת כמה שאני רוצה להפסיק אני לא מצליחה זה רק יותר ויותר כואב איפה הזמן הזה שאמור לרפא את הפצע? או אך אמרה ריטה "הזמן הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה הוא עושה את שלו היא את שלה היתה פה אהבה גדולה" זועקת בכאב ענק שמישהו ינער אותך שמשהו יקרה ותבין שעזבת כאן מישהי שאוהבת אותך כל כך שאהבה כזאת לא מוצאים כל יום אני יודעת שגם אתה אוהב יודעת שגם לך כואב ולא מבינה לא מצליחה להגיע למקום של ההשלמה לא מוכנה לקבל את "הנסיבות" שהביאו אותנו לפרידה הזאת עודני מאמינה באהבה ראיתי אותה מתגשמת אצל אוהבים שבליבם אהבה אמונה באהבה עירוות כמו שלנו ... |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זוכרת מה שרנו יחד בקול צרחות ועם המון תקווה?
"הכל זה לטובה,
גם אם זה נראה עכשיו אחרת,
תהיה לך אהבה,
הרבה יותר גדולה!"
ואני,
מאחלת לך את האהבה הזו,
מאחלת אותה לשתינו, בבוא הזמן.
הכאב, הוא מתעמעם עם הזמן,
זכרונות מיד ישארו,
הכאב,
הוא יפחת.
שנה חדשה בפתח,
זמן התחדשות אהובתי.