נכנסתי ככה באלגנטיות לריכבי החמוד (מאזדה 3) חגרתי חגורת בטיחות

הנעתי את הרכב, הידלקתי רדיו, כיוונתי את המזגן לטמפרטורה הרצויה,

אותתי ו...הבטתי במראה וככה באלגנטיות  ואני נישבעת לכם לא היה אף רכב אחר בסביבה.

החלתי את נסיעתי ופתאום צפירה מחרישה אוזניים מיד בלמתי הבטטתי לצדדים ואני רואה,

משאית במרחק של 20 רכבים ממני כי אני לא יודעת לאמוד מטרים, נו באמת..

מה אתה צופר?? אמרתי בליבי כולה יצאתי מהחניה.

אני ממשיכה בדרכי פונה ימינה ללא רמזור ובמרחק רחוק מהכביש המהיר אוטובוס מתקרב אלי,

חמוד יש מקום בכביש ל - 4 רכבים, כלומר יש 4 נתיבים, מה אתה רוצה ממני.

אני ממשיכה לנסוע,עוצרת בצומת רמזור אדום, לידי עוצרת מכונית אמריקאית גבר נוהג בה,

לידו איזו ילדונת בת 20 ומשהו, הוא מביט בי במבט שכזה בואי נעשה תחרות אני צריך

להראות לילדה הזו מי הגבר הזה!!!!!!!

ובחיי אני נשבעת לכם אני לא מתייחסת, אבל משהוא בי דיקדק לי, הוא פותח בספרינט

משאיר אבק מאחוריו ואני כמעט שנחנקתי.

בצומת הבאה כמובן שניפגשנו שנינו האמריקאית ואני,  במבטו היה חיוך של תודה על שיתוף הפעולה                                      הוא בטח שרף כמה ליטרים טובים של דלק.

כמו כל צומת בתל אביב, כל הקטנועים עומדים בפתח הצומת ומתחילים את נסיעתם בשורה ולא בטור,

עד שהם מתמקמים להם בין המכוניות. למזלי עמד לפני אופנוע כבד כזה עם 900 כ"ס, וכשהרמזור התחלף האופנוע שלי

שעט קדימה ואני אחריו בעוד האמריקאית נשרך אחרי שליח עם קטנוע כזה מקרטע,

הפעם אני זו שחייכה לה, אושר קטן הציף אותי, אמרתי לעצמי טמבל כזה, אם הוא היה יודע...

איזו נהגת שודים אני, בעלת רשיון לאוטובוס, אופנוע ונסיון של 30 שנה.