| לפעמים יש לי כישרון לראות באופן מאד חד רגעים עצובים. אפילו לחפש אותם. כבר הרבה פעמים מצאתי את עצמי עומד במסיבות, יותר מפעם אחת גם אחרי שלקחתי איזה חומר לא חוקי, ומחפש את הפרצופים העצובים בקהל. מי מרגיש בודד, מי מרגיש מגוחך בעיני עצמו אבל לא מצליח ללכת הביתה, מי יודע שיסיים את הערב לבד.. אתמול הייתי בחתונה של החברים הסטרייטים הכי טובים שלי. הייתי הכי מעורב בהכנות - המלצתי על הדי.ג'יי, שידכתי בין הכלה לבין מי שתפרה לה את השמלה, הלכתי עם החתן לבחור בגדים, תרמתי את הקול שלי לקריינות במצגת חתונה שעשו להם, כתבתי את המילים של השיר שכל החבורה שלנו שרה בכל חתונה וברור שהרגשתי מאד אחראי. באתי עם תחושות מאד טובות לערב, שיהיה מוצלח. זאת לא תהפוך לעוד אחת מהחתונות העצובות שכבר הייתי בהן ואני מרגיש כל כך נבוך בהן. הרי זה הם, עם הרוח שלהם, עם הקלילות שלהם. הערב התחיל לזרום באנרגיות טובות אבל ברגע שהתחילו הריקודים משהו השתבש. מצאתי את עצמי עומד בחתונה של זוג החברים הסטרייטים הכי טובים שלי ומתנהג כמו צלם של סרט דוקומנטרי. פריימים.פתאום החתונה הדרדרה להיות עוד חתונה ישראלית סטנדרטית – המשפחה הכורדית ממגדל העמק של אבא של החתן ז"ל, שכמובן שאף אחד בכלל לא בקשר איתם, השתלטה על הרחבה בריקודי מעגלים אתנים. הדי.ג'יי שיתף איתם פעולה. החתן, בגלל הכבוד המזרחי- אין מה לעשות- לא אמר לדי. ג'יי. כלום, למרות שזה לא היה לרוחו וזה הכי לא הסגנון שלהם. הכלה כבר התחילה לגלות סימנים של חוסר סבלנות. זה נמשך לא מעט זמן, ופה התחיל להיהרס המומונטום של הערב.באיזשהו שלב לקחתי את העניינים לידיים ובעצה אחת עם החתן אמרתי לדי.ג'יי שהוא חייב לשנות כיוון ולהניע את המסיבה. והוא התחיל.. באותו רגע הרגשתי מרוקן. עמדתי בחזית של הרחבה, הסתכלתי על כל האנשים קופצים ורוקדים, והרגשתי שעשיתי את שלי. אפשר לשחרר. ואז התמונות העצובות לא הצליחו להתחמק ממני. נורא רציתי לא לראות אותן אבל לא יכולתי. הרגשתי איך החתונה הופכת להיות עצובה מול הפנים שלי.החתן רוקד עם החברים שלו, נהנה, אולי קצת שיכור. הכלה רוקדת קצת בצד, מראה סימני עייפות ומסתכלת על החתן במבט של "מה קורה איתו? הוא שיכור לגמרי". אחותו הקטנה של החתן עוברת עם ג'וינט בין האנשים ומציעה להם בהתלהבות קצת ילדותית לקחת שאכטה. הדי.ג'יי. מחליף סגנונות באופן נואש, מנסה להבין מה הקהל רוצה בלי הרבה הצלחה.כולם מקטרים על הדי. ג'יי.החתן והכלה מתנשקים. הוא באמת מרעיף עליה המון אהבה, אבל היא לא נראית מרוצה עדיין. משהו קרה שם בדרך, אני עוד לא יודע לשים את הנקודה על מה, אבל החתונה של החברים הכי טובים שלי, שהיתה אמורה להיות מסיבה מטורפת וכל כך התרגשתי לקראתה, הפכה לעוד חתונה רגילה וקצת עצובה. בסוף הלכנו כולנו, עברנו על פני הבחורה השיכורה שהחברות שלה ניסו לגרד אותה מהדשא בכניסה, נכנסנו לאוטו וחזרנו הביתה. כולם הלכו לישון ואני הלכתי לאכול בבראסרי ולחשוב אם אני מאשים רק את הדי. ג'יי. |
3d
בתגובה על נמסטה
יניב ויצמן
בתגובה על תמונות מחיי נישואין, השעות הראשונות
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ולכן, ממש מאותן סיבות אני מוותר מראש על אירועים מסוג שכזה
יפה כתבת
איזה תיאור מקסים ואמיתי של סיטואציה כל כך מוכרת...
ברוך הבא לקפה ואני מקווה לקרוא עוד דברים בהמשך :)