תוך כדי בישול, גיליתי שהאריזות, הקופסאות והמיכלים אינם משתפים עמי פעולה. כמו הילדים בשעות אחר הצהריים אחרי יום עמוס, אני רוצה להתקדם לכיוון אא"ל (ארוחת ערב, אמבטיה ולישון) והם מתפזרים כמו אורז מהחור הקטן שנוצר תמיד כשפותחים אריזה חדשה שלאורז.
אני מבשלת במיומנות של אמא מתורגלת, כאילו מנגנת את התהליך והאריזות דופקות לי את הרצף והקצב כשאני נאבקת בפקק המסתורי של השמן, השפיץ שצריך פינצטה לאחוז בו, נקרע תמיד ומיד אחר כך מחליקות האצבעות המנסות לאחוז את הקצה הבלתי אפשרי של כיסוי הניילון בזמן שאני משקיעה מאמצים להסיר אותו מאריזת רסק העגבניות.
קופסאות השימורים השתכללו והם עתה באות עם פותחן בילט אין. הפותחן בילטאין הזה דורש מיומנויות טכניות וכח לא מבוטל בתהליך פתיחת הקופסה- אם לא קיפלת מספיק את הלשונית אין אישור לפתיחה. קיפלת את הלשונית בצורה מושלמת? אז ורק אז תוכלי למשוך אליך את הלשונית בזווית של 45% מעלות מצד אל צד (לא חזק מדי, כי אז כל התוכן יעוף מתוך הקופסה כמו מיץ שעף מכוס בידו של ילד שנתקל בשולחן) עד לפתיחה מושלמת. איזה מזל שהם מפרטים את הטכניקה על גבי האריזות!
אהה! אולי זה בגלל שאנחנו יכולות לעשות כמעט הכל לבד. חוץ מלפתוח צנצנת ריבה סרבנית, נשים יכולות לעשות הכל. יכול להיות ששוב הגברים אשמים? מדוע צריך לאבטח את המוצרים הללו כל כך? לאן הריבה יכולה לברוח? כל כך שומרים על הזיתים שהם יישארו בתוך האריזה שכשאנחנו רוצים לפתוח את האריזה כדי לטעם איזה מלפפון חמוץ, יש צורך בסכין, להביור וביטוח רפואי.
פעם, כשלא היו תארים בעיצוב מוצר, אפשר היה לסלוח לאריזה בלתי אפשרית כמו נייר עטיפה לקילו קמח. תגידו, זה לא קצת ילדותי העניין עם הנייר עם הדבק? אתם יודעים: פותחים עם קצת כח, זה נקרע בפתיחה, השאריות מתפזרות לכל עבר ואם יש נוזלים שבאים במגע עם האריזה הידידותית לסביבה זה עושה את זה מאוד לא ידידותי לסביבת המטבח שלי.
למזוג קמח או סוכר לכוס תמיד נגמר עם גבעה קטנה לצד הכוס. ממציאים גלולה עם מצלמה זעירה שבודקת את המעיים אבל לפתור את בעיית הגבעה - זה כנראה דורש יכולות על אנושיות.
ולא- אין סיכוי שאני מרוקנת כל שקית כזאת בסביבה סטרילית (במיומנותמטורפת מעל קערה בתוך הכיור) לתוך מיכלים ייעודיים. זה מתאים לנשים מושלמות שהמטבח שלהם נראה כמו באיקאה או לחמותי שתהיה בריאה. טוב, אולי אנסה לעשות את זה מחר, מיד לאחר שאני אמיין את כל הקופסאות והמיכלים (עם המכסים המתאימים) לפי סדר אלף בית.
ומה עושה סבתא שלי בת ה- 85 כשהיא רוצה לפתוח את בקבוק השמן? אני פוחדת לשאול אותה - אולי היא מצליחה בקלות? אולי יש לה איזה פטנט? פדיחה.
|