כותרות TheMarker >
    ';

    ashorer

    הַלְוַאי וְהָיִיתִי יָכֹל לְהַשְׁלִים כֹּל הַחֶסֶר
    הַמְּמַלֵּא יְרֹקֶת סְלָעִים בִּדְמָעוֹת צִפִּיָּה

    "לַמְנַצֵּחַ, עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר..."*

    38 תגובות   יום רביעי, 2/9/09, 11:54

     "לַמְנַצֵּחַ, עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר..."*


    זוֹ הַשָּׁעָה
    הִלָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁל לְבָנָה
    קוֹבֶרֶת מַבּוּל לַהֲגַנּוֹת וְתַגְרָנוּת
    מִיּוֹם שֶׁעָבָר
    רַק קֶרֶן רִאשׁוֹנָה מַזְכִּירָה
    גַּרְעִין נִרְקָּב מַצְמִיחַ יוֹם חָדָשׁ 

    וּבַזֶּה הַשֶּׁקֶט
    אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַזְּמַן הוֹלֵךְ וַאֲנִי עוֹמֵד
    אוֹ שֶׁמָּא לָרֶגַע אֵין לְאָן וַאֲנִי בּו עוֹבֵר  
    אוֹחֵז זֶה הָרֶגַע אוֹ שׁוּב בּוֹרֵחַ

     כָּזוֹ הִיא הַשָּׁעָה  
    תּוּגָה נִפְלָאָה וְגַם נְבִיחָה
    עִם חֲרִישִׁית נוֹשֶׁבֶת
    מְלַחֶשֶׁת אֶת אֲשֶׁר יָדַעְתִּי וְלֹא הִפְנַמְתִּי

    לוּ רַק יָכֹלְתִּי
    לִצְבֹּת רֶגַע בּוֹ אֶעֱמֹד
    אוֹ אָז אָמוּת 

    * תהילים כ"ב
    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/9/09 20:04:


      שיר שמתאר רגע מרגש שבו מפציע היום.

      נראה לי שיש סתירה בין המשפט"איני יודע אם הזמן הולך ואני עומד" לבין "לו יכולתי לצבות רגע בו אעמוד או אז אמות"

      כי "לו יכולתי "בעצם אומר הלוואי ו..  אולי היית רוצה לצבות את הרגע אבל לא למות או שאולי היית רוצה למות? לטעמי :"לא יכולתי לצבות את  הרגע בו  אני עומד או אז מתתי"

       

        4/9/09 19:45:

      "וּבַזֶּה הַשֶּׁקֶט
      אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַזְּמַן הוֹלֵךְ וַאֲנִי עוֹמֵד
      אוֹ שֶׁמָּא לָרֶגַע אֵין לְאָן וַאֲנִי בּו עוֹבֵר  
      אוֹחֵז זֶה הָרֶגַע אוֹ שׁוּב בּוֹרֵחַ"

      כתיבה נהדרת, תאורים נפלאים, ובחירת מילים מדויקת להאיר את  השעה המיוחדת הזו.

      ומי אם לא אני שאדע את קסמה?!נבוך

      נהניתי לקרוא,

      אורורה (אלת השחר)

       

        4/9/09 15:26:


      תהה השעה הזו,

      שעת רחמים,

      ועת רצון מלפני השם יתברך....

       

      (לא יודעת של מי המלים הנ"ל)

        4/9/09 11:28:


      " וּבַזֶּה הַשֶּׁקֶט
      אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַזְּמַן הוֹלֵךְ וַאֲנִי עוֹמֵד
      אוֹ שֶׁמָּא לָרֶגַע אֵין לְאָן וַאֲנִי בּו עוֹבֵר..."

      תודה על השיר הנהדר..!

        3/9/09 23:48:


      לוּ רַק יָכֹלְתִּי
      לִצְבֹּת רֶגַע בּוֹ אֶעֱמֹד
      אוֹ אָז אָמוּת 

      בין תוגה לבדידות

      בין חושך לאור

      כתיבתך נפלאה בעיניי

        3/9/09 21:34:
      שיר מעורר מחשבה והשראה. מתאים ביותר לזמני סליחות וחשבון נפש. תודה.
        3/9/09 16:22:


      " ...וּבַזֶּה הַשֶּׁקֶט
      אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַזְּמַן הוֹלֵךְ וַאֲנִי עוֹמֵד "

      הרבה חכמה אצרת במשפט זה

      ולי זה עלה רק כוכב

      תודה לך 

        3/9/09 14:45:


      לוּ רַק יָכֹלְתִּי
      לִצְבֹּת רֶגַע בּוֹ אֶעֱמֹד
      אוֹ אָז אָמוּת 

      אני חושבת שזה הרגע בו יש את השלימות ואת ההשלמה

      וכאשר יש את ההשלמה הזו אפשר למות

      כתיבה מרטיטה

        3/9/09 14:16:

      מומלץ
        3/9/09 10:30:

      נפלא. אהבתי מאוד
        3/9/09 08:32:

      *

      יום נהדר יקירי

      גרטה

        3/9/09 07:32:

      רשומותייך האחרונות עוסקות

      הרבה בחשבון נפש, ומוות..,

      מקווה שזה רק בעקבות ימי  החגים

      הקרבים עלינו לטובה..

      כתיבתך בכל נושא שובת לב, ומהנה.,

      כתיבה איכותית, והשפה המיוחדת לך.

      מביאה חלק מימך בכל מילה,

      קוראת, ומעיינת בשקט שבין המילים,

      ומבינה דברים שנכתבו בדיו סתרים.

      תודה לך על השיתוף

      חוויה של כתיבה,

      .

        3/9/09 06:54:

      צטט: הרב יוסף ויצמן 2009-09-02 15:18:32

       **********

      פשוט יפיפיה

      אכן כן .

      בסופו של הלילה האפל מייד מפציע יום חדש - בכל מהלך חיינו עלי אדמות בפרט בזמנים הכי קשים עלינו לדעת כי מייד יפציע אור חדש קרן אור תאיר את חיינו והחושך יעלם כלא היה.

      מגרעין נרקב באדמה צומח עץ חדש - מה רבו מעשיך ה' כולם בחוכמה עשית!

       

      מי שלא מוכן להלחם למען הצלת ילדי ישראל

      שלא יצפה ליום חדש.

       

      רב פחדן, מוג לב שכמוך.

       

      אתה בזיון ליהדות.

       

       

       

        3/9/09 06:52:

      רגע נפלא

      בו הכל עומד מלכת.

       

        3/9/09 06:19:

      בין חושך לאור

      עולה יום חדש

      הידיעה וההפנמה כמוהן כזריחה ושקיעה...

      עוקבות, עקביות, עקובות... אדם

       

      יפה כתבת חבר יקר. הדימויים ייחודיים, המסרים חזקים וקולם צלול.

       

      תודה לך ששיתפת,

       

      שלך

        2/9/09 23:23:

       אומרים ששעות הבקר המוקדמות, עת השמש זורחת אלה שעות מיוחדות ושקטות של האדם עם עצמו, עם מחשבותיו, עם חשבון הנפש שלו

      וברגעים כאלה, בהם אתה ניצב מול יופי הבריאה ומחשבות בך על יום האתמול ומה מצפה לך ביום המחר , אתה מבקש לאחוז בדברים מסויימים בחיים.

       ובעוד הרוח נושבת חרישית אתה מודע לכך שיש דברים בתוכך שגם אם ידעת לא הפנמת ואולי דווקא בשעה זו הם מקבלים משמעות והבנה שונה ואחרת של המציאות ושמא אתה משווע לחוש אותם, לאחוז בהם כבצבת בטרם תחזיר נשמתך לבורא עולם או שמא לחוות אותם בעודך חי.

      התחברו לי מילותיך לימים אלה של חשבון נפש של אדם עם עצמו והיש ניפלא יותר משעת זריחה מרהיבה שכזו כפי שהיא משתקפת בצילום המצורף לעשות זאת ?

      אשר יקירי,

      כתיבה ניפלאה עם עושר לשוני ודימויים

      להתמוגג.

      ואני אהבתי, כתמיד...

      זהבית}{



       

        2/9/09 23:02:


       כָּזוֹ הִיא הַשָּׁעָה  
      תּוּגָה נִפְלָאָה וְגַם נְבִיחָה
      עִם חֲרִישִׁית נוֹשֶׁבֶת

      ........

      מה ענוג !

        2/9/09 22:52:

      חיי אדם אפילו לא הרף עין

      התפר שבין היום שהיה, לזה שיהיה

      הוא אי של רוגע, להרהר במקומנו

      במקום ובזמן

        2/9/09 21:23:

      אכן אוירת התוגה והכאב עוברים היטב כבר מהמילה הראשונה.

      לצערי לא אתפנה בימים אלה לברר לעצמי מה עוד יש בשיר, האם חלה בו התפתחות מעבר לרעיון זה,

      ולמה נעשה בשיר ששפתו בסהכ לא מרוחקת ולא מתובלת במלים נדירות - שימוש בפועל לצבות - שאינו נפוץ בלשוננו כשאפשר גם לומר לאחוז או להצמד בחוזקה, או להתחבר? (ברי שאין כוונתך ל"לתלוש בצביטה" וודאי לא להתנפח, כפי שעולה אגב פעם אחת במקרא - במדבר פרק ה פסוק כב) 

        2/9/09 21:22:

       

      וּבַזֶּה הַשֶּׁקֶט
      אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַזְּמַן הוֹלֵךְ וַאֲנִי עוֹמֵד
      אוֹ שֶׁמָּא לָרֶגַע אֵין לְאָן וַאֲנִי בּו עוֹבֵר  
      אוֹחֵז זֶה הָרֶגַע אוֹ שׁוּב בּוֹרֵחַ

       

      איזה רגע נפלא, מאובן בזמן ובמרחב, הוויה לעצמה.

      אני אוהבת שירה שמצליחה ללכוד את החמקמקות הזאת, נטולת ההגדרה.

       

      דפנה.

        2/9/09 20:03:


      וּבַזֶּה הַשֶּׁקֶט
      אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַזְּמַן הוֹלֵךְ וַאֲנִי עוֹמֵד
      אוֹ שֶׁמָּא לָרֶגַע אֵין לְאָן וַאֲנִי בּו עוֹבֵר  
      אוֹחֵז זֶה הָרֶגַע אוֹ שׁוּב בּוֹרֵחַ
      מקסים!

      ערב נהדר,

      תודה,גרטה

      ה24....אשוב

        2/9/09 19:57:

      לוּ רַק יָכֹלְתִּי
      לִצְבֹּת רֶגַע בּוֹ אֶעֱמֹד
      אוֹ אָז אָמוּת *

       

        2/9/09 19:36:


      "וּבַזֶּה הַשֶּׁקֶט
      אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַזְּמַן הוֹלֵךְ וַאֲנִי עוֹמֵד
      אוֹ שֶׁמָּא לָרֶגַע אֵין לְאָן וַאֲנִי בּו עוֹבֵר  
      אוֹחֵז זֶה הָרֶגַע אוֹ שׁוּב בּוֹרֵחַ"

      רגעים שכאלה השוזרים בתוכם מערבולת של תחושות,,

       צופנים ניסתרות הרגש..

      *

       

        2/9/09 18:02:

      רַק קֶרֶן רִאשׁוֹנָה מַזְכִּירָה
      גַּרְעִין נִרְקָּב מַצְמִיחַ יוֹם חָדָשׁ 

      כל כך יפה התאור של יום שראוי כי יעלם או ימחק.  אוֹ שֶׁמָּא לָרֶגַע אֵין לְאָן

      משפט המתכתב יפה עם משפט של דוד אבידן  "...שאין לאן ללכת..."   

      לוּ רַק יָכֹלְתִּי
      לִצְבֹּת רֶגַע בּוֹ אֶעֱמֹד
      אוֹ אָז אָמוּת 

      לא אשר, אנחנו לא יכולים לבודד את אותו רגע. כתוב כל כך יפה אשר. תודה ו*

      לאה

      לוּ רַק יָכֹלְתִּי
      לִצְבֹּת רֶגַע בּוֹ אֶעֱמֹד
      אוֹ אָז אָמוּת 
      הכתיבה שלך אשר, היא זו הצובטת בי געגוע*זיכרון אותה שעה חקוק בהד מילותיך
        2/9/09 15:40:


      כָּזוֹ הִיא הַשָּׁעָה תּוּגָה נִפְלָאָה ..מרגיש אלול


      אשר יקר, בתוגה חרישית שירך הנפלא. :)  **

       **********

      פשוט יפיפיה

      אכן כן .

      בסופו של הלילה האפל מייד מפציע יום חדש - בכל מהלך חיינו עלי אדמות בפרט בזמנים הכי קשים עלינו לדעת כי מייד יפציע אור חדש קרן אור תאיר את חיינו והחושך יעלם כלא היה.

      מגרעין נרקב באדמה צומח עץ חדש - מה רבו מעשיך ה' כולם בחוכמה עשית!

       

        2/9/09 15:02:


      שיר מקסים

      ניגודים

      האנשה

      דימויים

      מילים של הדובר המשתלב ברגעי נדיר

      אפרת*

      לוּ רַק יָכֹלְתִּי
      לִצְבֹּת רֶגַע בּוֹ אֶעֱמֹד
      אוֹ אָז אָמוּת 

      * תהילים כ"ב

        2/9/09 14:23:


      רַק קֶרֶן רִאשׁוֹנָה מַזְכִּירָה
      גַּרְעִין נִרְקָּב מַצְמִיחַ יוֹם חָדָשׁ 

      פשוט מעולה(:!

        2/9/09 14:18:

      לאחוז ברגע אחד

       

      נפלא.

       

      מירה

        2/9/09 14:14:



      לוּ רַק יָכֹלְתִּי
      לִצְבֹּת רֶגַע בּוֹ אֶעֱמֹד  אפשרי להתיחס למילה בתרתי משמע - לצבות - להתנפח - לצבוט - pinching 
       לצבוט - לחוש את הרגע

      אוֹ אָז אָמוּת  - סגירת מעגל 
       

      גַּרְעִין נִרְקָּב - חריף מעט?

      סיכום חיים בשיר

      חשבון נפש

      תודה ידיד

      לאה

        2/9/09 13:59:
      תוגה נפלאה הנצחת כאן  *
        2/9/09 13:49:


      לגבי השיר  עוד אין לי זמן לגבי  הבקשה

      תמליץ לי מה לקרוא לחיזוק בריאותם של קרובי

      שלאחרונה  מתדרדרת  ועוד איזה טקסטים

      מחזקים   לא ארוכים  אני  מאד עסוקה

      תודה

      לגבי השיר אגיב   אחכ

        2/9/09 13:08:


      כנראה שכיכבתי אותך

      .. כי לא ניתן לי ע"י הרשות העליונה....

      נדיר שאתעורר לאותו רגע של שחר חדש....

      אבל כאשר קורה, אכן תחושה של חידוש,

      רעננות,ציפיה ליום חדש...

      היטבת לתאר...

      אהבתי מאד מאד....

        2/9/09 13:06:

      זה אני או הזמן ההולך או עומד

      שאלת השאלות.

        2/9/09 12:25:

      אין כמו השעה הזו, מין הוד קדומים שמעורר ודאי את כל מה שכתבת

      אלא שאני - אני בדרך כלל ישנה בשעות הללו ואוהבת יותר (אולי בגלל זה) את שעת השקיעה

      כשהכול, כולל הכול, נצבע באדום - במיוחד העננים, וקרני שמש אחרונות מבצבצות מביניהם כמשדרות מסר

      של פיוס 

      פרופיל

      ashorer
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון