ב"דמוקרטיה" הנאו ליברליסטית שלנו בה הישגיות נמדדת באיפה אתה גר ואיזה רכב יש לך,לשם צריך לשאוף,
לא פלא שמערכת החינוך איבדה מערכה שהרי בשביל לעשות כסף לא צריך ללמוד וזה מה שחשוב, הכסף.
גבירותיי ורבותיי, לא מדובר בקלישאות שהרי מערכת החינוך לא הדרדרה במקרה לאן שהיא נמצאת היום.
בחברה חזירה כמו שלנו צריך שמישהו יאכיל את החזירים הגדולים. מישהו צריך לקנות עוד ועוד בשביל שהחזיר הגדול יוכל לקנות יאכטה בכמה מיליוני דולרים ולהפליג עם משפחתו הלבבית אל עבר השקיעה... 
מאחר והאג'נדה הכלכלית/ חברתית של מדינת ישראל מצדדת בכך, היא מקפידה "לטפח" מסות של תלמידים שבעתיד יהיו אלו שיממנו את אותם החזירים.
מה זה אומר "לטפח" ? - זה אומר שלממשלה יש אינטרס מובהק לשמר פערים חברתיים, מדיניות שמכשירה בני אדם לחיות באווירה מנוכרת וחסרת תכלית אישית עד כדי כך שהיא מאמנת אותם לוותר על שאיפותיהם ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.
רוב התלמידים לא צריכים לשאוף אלא פשוט להפוך לאזרחים שומרי חוק ולצרכנים פתולוגים.
הממשלה רוצה להפריט את מערכת החינוך ולהסיר מעליה את ה"נטל" הכלכלי.
חינוך ושאיפות? כמובן! - לעשירים בלבד, בבתי ספר פרטיים.
אוניברסיטאות וסגל אקדמי איכותי - בלונדון, למי שיש כסף ..
חינוך ממלכתי מחנך לעבדות מודרנית.

שר החינוך, מר גדעון סער,ודאי יודע שכל עוד הקפיטליזם שולט פה אין מצב להחזיר לחינוך הממלכתי את איכותו וכבודו. הקלישאה של לשיר את ההמנון בבוקר כפי שהוא מציע היא פופוליזם זול להמונים. אם הוא באמת רוצה שינוי, שלא רק ישתה קפה עם חברתו שלי יחימוביץ אלה יעבור לצד שלה.


ממליצה בחום: " חינוך אמפטי כביקורת על הניאו קפיטליזם" מאת: חן למפרט.