זה הכמה רגעים האלה שאנשים מתחברים לעצמם ,שאט משהו משתנה .שפתאום הכל נראה קצת אחרת יותר רך .פתאום אפשר להכיל כל מיני דברים .זה לוקח את הזמן הסביר למקום החדש ואולי יוצר ראקציות גופניות ורגשיות, ועם מעט סבלנות אפשר להתחבר על מנת לתקן ולהינות מהדרך . מה שיפה שזה מהמקום היותר פשוט, זה לא נויאייג, זה אולד אייג לגמרי.

אני מחובר כמטופל בשיטת המגע כמעט 17 שנים. זה כזה מחייה ומשאיר אותי שפוי בתוך כור ההיתוך האין סופי .

זה משאיר זמן לדברים האחרים חשובים לא פחות .זה זמן לנסות להקשיב למה שדרך החיים משכיחה מאיתנו כמה בעצם אנחנו אנושיים .