ואני בבוקר הזה,

יושבת בגינה עם כוס קפה,

השעה כה מוקדמת,

ואני כה מאושרת...

ואתה עדיין במיטה,

כי השמש רק עכשיו זרחה...

ועל הדשא העורבנים,

במימי הממטרה מתרחצים,

ורוח קלילה את שערי מבדרת,

ורוח נעימה את פני מלטפת.

יושבת לי בשקט בשלוה וברוגע...

נזכרת בסערה של הלילה הפרוע...

בקושי מצליחה להזיז את השרירים,

בקושי מרגישה בגופי את העיברים,

נזכרת איך היינו שנינו במרומים...

וכיצד היגענו אל השחקים.

ובתוכי מרגישה פרפרים מתעופפים,

תשוקה אמיתית של שני אנשים,

שאוהבים, מתרגשים ומיישמים,

ואהבתם ללא תנאים,

ולכן תימשך לעולמים...

איכות מנצחת,

שעם הזמן רק מתפתחת.