"וזה בסדר כי גופי אותך כאב מספיק ורעד מספיק והתגעגע מספיק..... ואתה שהלכת בוקר אחד וברחת כי פחדת להיפגע...... מעניין ולו ידעת כמה נטישתך תפגע בי, האם היית חוזר על הכל בשנית? מעניין לו היית חס על נפשי וגופי והפעם גם מחבק בעודך מסתובב לשלום. האם גם אז היה קר?" רק שתדע שברגע הראשון שראיתי אותך ידעתי לאן זה הולך ללכת. הייתי בטוח שזה כמו שאר הדייטים בהם לקחתי חלק בעל כורחי במרוצת שש השנים טרם פגשתיך והייתי בטוח שבעודך עונד את הגופיה האפורה והבלויה בחינניות האופיינית רק לך, כך למדתי בהמשך, שתחלוף מחיי ושזה יקרה בטרם הספקת להשאיר ולו בדל של אהבה קטנה וזמנית על שפתיי וגופי. וגם כשהתקרבת וראיתי את החיוך החמוד כל כך שלך, ואת עינייך הירקרקות והמהפנטות, עדיין לא ראיתי מה הטעם להיפגש איתך עוד ועוד ועוד. משיכה עזה פשוט לא הייתה פה ולא הצלחתי להבין באותו הרגע למה בכלל ביקשתי ממך לבוא, ואתה למה הסכמת , ולמה אנחנו עכשיו יושבים ומנסים לדבר שיחה שטופה על ענייני תזונה וכדומה. וגם כשהסכמתי לבוא אליך באותו הלילה ולשתות איתך יין לבן ואולי להזדיין בחברתך ולישון בתוך קמרי גופך ולאהוב אותך קצת גם לזה אין לי תשובה. אם ישאלנו זרים מה קרה באותו יום רביעי, באותו הלילה שבין עוד שלישי שיגרתי ועוד ליל חמישי מאכזב, לא אוכל לייחדו, ולא אוכל להסביר אפילו לא לעצמי ,איך לראשונה נכנסתי לכל אותן גומחות פרטיות ואנושיות שלי, לכל אלה שצלחתי להחביא במרוצת השנים במקסם שווא של אישיות חזקה ובוטחת, יותר מכל בחיים, וכן בעצמה שתוכל להשיג כל גבר שבו תחפוץ וכל מטרה שתרצה בה. ושתדע לך שהערב לא היה כל כך טעים וורוד אבל הקסם היה טמון בכל מחווה שעשית. איך שהמבט היפהפה שלך חיפה על דלילות רוטב השמנת שבכלל לא עניינה אותי עת חלפה ידך על רגלי..... ואיך שהיין שיכר אותי והחליש את מנגנוניי ואני עדיין עומד על קצות אצבעותיי האחוריות ומנסה בכל שארית כוחותיי, כמו האם הנמרה הכי פראית שבעולם, לא להרגיש את החיבור הזה שנדמה לי שאתה חש בו כעת. וכשישבתי על השיש והינך מפלרטרט איתי, במבטים ומבלי לומר דבר, ומתקרב אליי ונעמד בין רגליי ואני מפנה לחי שנייה ורגישה שרק כמהה למגע שפתייך, ואתה... אתה בשלך. ממשיך לפלרטט ולשגע אותי בלי שום מאמץ... סתם כי אתה מה שאתה. כשישבנו לאכול, ואני מנסה באבירות ממלכתית לאכול בנימוס, למרות שבפנים אני יודע שאתה לא קונה את זה. וגם כששאכלתי בחזירות ואתה חייכת כמו מקבל אותי על כל המגרעות שאתה רואה.. ומוזג לי עוד כוס יין ועוד אחת ואת השלישית אני כבר מבקש, כי היין מוריד לי את המנגנונים ונותן לי את החופש להרגיש קצת, לראשונה , מבלי לפחד שיגמרו החיים,מבלי שתהיה לי היכולת לשקר לעצמי שיותר טוב לבד, קצת להרגיש חום אנושי מהו, ומגע של אהבה זמנית וקצרצרה מהי, וכוחה של התאהבות זמנית מהי..... מצחיק אותי איך ברגעים האלו שאנחנו יושבים עם כוסית יין על הספות הלבנות שלך, ומלטפים אחד את השני, מלטפים רק קצת, מפחד שלא להראות חיבה יתרה ומהירה שלעתים תתפרש כפתיות מתמידה, איך דווקא אז, דווקא עכשיו, כשנעים ולא מאיים, איך כל הדבר היחידי שרק רוצים ולא עושים הוא לפרק את הרגע הזה. לפרק אותו ולקחת אותו, את הרגע איתנו למיטה, להתחיל להסתובב יחד ואיתו, עם הרגע בין הסדינים כמו שני טיפשים עיוורים שמחפשים אהבה והפעם אולי גם מצאו.??? והרגע! כשלקחת אותי לחדר השינה ופירקת יחד איתי, אט אט ובנשימות לא סדירות, את אחרון המנגנונים שלי ונכנסת לעמקי נפשי, ולמקומות שבהם אף איש לא נגע. אתה שאהבת אותי לראשונה באותו לילה קצר למדי, וחדרת אליי , סוף סוף , והיית הראשון להיכנס לשם ולפצוע אותי שם, ולהכאיב אותי שם, ולייסר אותי שם, ולהאדים אותי שם, ולהכאיב לי שם, אוף כמה שזה כאב אין לך מושג אפילו כמה, זה כאב שלא ניתן להסביר כי בפעם הראשונה הכול כואב, גם האהבה כואבת ,לא?! והנה אתה מראה לי כמה האהבה מייסרת ומכאיבה ואדומה..... ואתה מזיין אותי, ועושה איתי אהבה, ונותן לי מחוות אישיות ורגישות ומתייחס אלי כאילו הייתי שלך, ואני אכן שלך וכל כך רוצה להיות שלך עד שתגמור עד שתמלא אותי מבפנים עד שתראה לי ביריית הזינוק כמה שאתה אוהב אותי.. אוף תאהב אותי כבר, תאהב אותי כבר י'בן זונה , תאהב אותי....... ועכשיו, כשיש רק אני ושקט מסביב, כשאני יושב עירום בשירותים שלך ומדמם וכואב אותך גם מבלי שאתה מכאיב אותי .... ושואל את עצמי עד כמה טוב היה לך ואם זה היה מספיק בשביל שתאהב אותי, ובשביל שתכאיב לי ותייסר אותי בשנית? נו? אז זה היה מספיק? זה היה מספיק? ואיך הייתי כשחקן? ככזה שמעלה פרצופים מאושרים ושמחים על פניו כאילו באמת נהניתי ממך בפנים? פוצע אותי מבפנים? סודק את טיפת התמימות האחרונה שעוד נשארה בי? נו תגיד כבר תגיד י'בן זונה תגיד...... אבל אתה מרדים אותי , ומרגיע אותי ומחבק אותי כל הלילה ויש לזקוף לזכותך שעטפת אותי, משך כל הלילה, עד שהפציעה החמה כמו שקודמייך לא צלחו לעשות, ויש עוד לאמר לזכותך גבר מושלם שלי - כי ככה היית באותו הערב ,מושלם- שהמגע שלך הרדים אותי כמו אחרונת גלולות השינה והטובה ביותר יש לאמר. ושידעו כלום שגם בבוקר כשפצעת אותי ,לבקשתי חסרת המחשבות המקדימות,בשנית, גם אז הייתי כואב ודואב ואוהב, ושהכלי שלך עבד בכזו תפארת ובכזאת עוצמה כמו שלא תיארתי שיכולה להיות... כואב לי עכשיו... עת החזרת אותי הביתה ואמרת לי "שלום ולהתראות ונדבר ואתה חמוד והכול ואתה חמוד ואני אתגעגע ונראה לי שאליך ותודה על לילה מקסים" ואני כמו נרקומן מתמכר למילים שלך ומשיב לכולן במין נונשלנטיות מעצבנת וחסרת רגשות שכל כך אופיינית לי "תודה , גם אני". כאילו אני מתעלם מהעובדה שגם לך על הלילה המדהים הזה היה מגיע לשמוע כמה שאתה מדהים וכמה אתה כל הדברים והמילים שאיתם פצעת את השיריון שלי. אני אוהב את זה שאתה אבא לילדים ואני שואל את עצמי אם אי פעם אזכה לפגוש אותם ולשמוע עליהם ומת כבר להיות איתך....... ואני יודע שעוד 2 דקות אנחנו נהיה ביחד... מיד לאחר שאפרד לשלום מאימי, וארד אליך לאוטו ונמשיך לחלוק במחוות גופניות של ליטוף וחיבוק ונישוק כאילו לא היה יום חמישי ושישי וכאילו הכל מתחבר לכדי שרשרת זמן אין סופית . אני שונא אותך עכשיו. אני שונא אותך על שאין מקום במקרר לכל האוכל שהבאתי מאימא שלי, כאילו אתה לא מכבד מסורת וחושב בקטן מידי, אני שונא אותך , אוף אני שונא אותך וכל כך אוהב, אוהב, אוהב, אוהב באמת מהמקום הכי נקי שיש ואני עדיין לא יודע שאני אוהב אותך ושונא אותך שונא אותך כל כך ובוא נזדיין ונכאב ונאהב.. ואתה לא רוצה! אתה בשלך. שותף כלים, דואג לי ומחבק אותי בספא הלבנה ומוזג לי קצת מהמיץ תפוחים הזה, אח... כוס אימא של המיץ תפוחים הזה! שכל תרומתו לסיטואציה הכל כך פשוטה הזו היא להראות שאולי גם אתה אהבת ולו לערב אחד בודד? עכשיו בוקר ואני מסופק ונהנה עוד קצת להתגלגל בתחתונים השחורים עם הנמרים הכתומים שהילדים קנו לך. הכניסה לתחתונייך נראית לי מחווה כל כך רומנטית ואל תחשוב ולו לרגע שעבדת עלי ואני בטוח, חתיכת אידיוט שכמוך, שהיו המוני אדם ושרמוטות מזדיינות שלבשו את התחתונים האלה, המטונפים, המסריחים, המשומשים האלה, אבל מה איכפת לי? רק ברגליים שלי היית הלילה ולא עם אף אחד אחר ואת השפתים שלי נישקת בלילה, אח... נשק אותי שוב... אוף כבר, תתעורר כבר ותנשק אותי ותודה לי על הלילה... כי ככה אני, זונה של מילים ומחמאות ונשיקות ... נו כבר נשק אותי.... יפה שלי כבר מאוחר צהריים ואני מתגעגע אליך. הלכת לעבוד בחדר העבודה ואני עדיין מתכרבל עם עצמי ואיתך למרות שאתה כבר לא במיטה. אתה עובד מין בנאדם עסוק שכמוך, ביג שוט כמו שאומרים האמריקאים, אוף איך הייתי רוצה רומן עם מישהו אמריקאי שיראה כמוך ויתנהג כמוך וינשק כמוך וינשק ויזיין וילטף ויקרא לי באותה הטונציה כמוך, אוף איך הייתי רוצה רומן איתך יפה שלי... ביג שוט שלי... למה???? למה המלצרית הבת זונה הזו מפריעה לי עם ה:"אתם רוצים להזמין?" המפגר והבנאלי הזה שלה. איך אנחנו לא בנאליים נכון אהובי? איך היא מפריעה לי המטומטמת מלהתסכל עליך יפה שלי. כאילו זה הדבר היחידי שהבת זונה הזאת יודעת להגיד. לכי מפה מטומטמת את לא רואה שאת מפריעה להתאהבות הזאת? מיץ תפוחים ופסטה אלפדרו ותזדייני לי מהעיניים. תזדייני לנו מהעיניים. תזדייני מהעיניים שלו. אני לא רוצה שהוא יסתכל על אף אחד אחר לא גברים לא נשים אני רוצה שהוא יסתכל עליי ורק עליי....... כמו שאני מסתכל רק עליו ורק עליו ורק עליו מעניין אם אתה מרגיש עכשיו ביג שוט שלי שאני מתפשט יחד איתך במבטי....... אתה מרגיש את זה רומן אמריקאי שלי? אתה מרגיש? לפני חמש דקות החזרת אותי הביתה, ואני רועד בחרדת נטישה , מין רגש כזה שלא ידעתי שקיים בי והוא מחלחל והשותף שלי -הפסיכולוג דה שמטה- קם ושואל אותי איפה הייתי ... הזדיינתי! כוס אימא שלך שמעת?! הזדיינתי! כן הוא זיין, אותי וכן אני לא מתבייש..... והפסיכולוג דה שמטה וה"אתה" שלו, שיושב איתו מחובק, וה"כאילו כתב/סופר", כולם בצהרי שבת יושבים במרפסת וצוחקים עליי ועליך..... מעניין אם היו יודעים כמה שזה עמוק מעניין אם גם אז היו צוחקים חבורת מטומטמים מה הם יודעים על אהבה? אה?! מה הם יודעים על אהבה?! כל ה"כאילויים" האלו... מעניין אם היו יודעים כמה כואב לי לשמוע את המנוע של האוטו שלך בורח ממני ונס על נפשך בטרם תתאהב בזונה מטומטמת כמוני..... אני רוצה שלא יהיו לך חיים אחרים מלבדי ...... ואתה הלכת לעבוד בבית כי הביג שוט צריך לעבוד שעתיים, אז מה? האנשים האלה... כל הנמלים האלה לא רואים שאני מתאהב, ושאתה מתאהב...... ותתגעגע אליי עד הערב כשניפגש ונתנשק,ותגעגע אליי אחרי שנאכל את הגלידה. ותרצה שניפגש ותבוא אליי אחרי שתיסע...... למדינה שכוחת האל הזאת ותחזור לזרועותיי ולשפתי ולרגליי ... נו, אני אהיה הזונה הקטנה שלך ואפילו על החומות ועל המיניירות המטופשות שנהנתי לאמץ ולאחוז בהם בחרדה, גם עליהם אני אוותר לטובת שובך. רק תחזור, רק תחזור ומהר........ איך אני מחכה ליום חמישי..... שתחבק אותי ותנשק אותי כמו שבחיים לא נישקו אותי?? כמו שגם אתה טרם נישקת? מה יש הרגשות יותר אלוהיות מזו שחוויתי איתך בלילות הקודמים...? ברגעים הקודמים? בנישוקים הקודמים? המגבת הזו... מגבת מטומטמת ב-20 שקלים מטומטמים. מגבת חסרת ידע ותובנות על החיים, וברגע שראיתי אותה לא יכולתי שלא לראות אותך מתנגב בה. קניתי אותה במיוחד בשבילך, בשביל שתתנגב במשהו ותתקלח במשהו בעודך מתארח בחדרי האישי שלי ועדיין נורא סקסי בעיניי לראות אותך מתעטף בחלוק הירוק שלי.איך שהעיניים הרכות כמו גשם שלך נוצצות לרקע החלוק הירוק המחוויר ליופיין. ואני מחכה שתישן איתי ותפתח את בקבוק היין שלך ותשמע את המוזיקה הרומנטית שהכנתי לנו ושנעשה את האהבה הכי מלוכלכת ונקייה וסקסית על המצעים החדשים שקניתי במיוחד לכבודך. ואיזה כיף זה להסתכל עליך ישן בסדינים שלי ומתכסה בשמיכה שלי. ואיזה כיף זה לקום בבוקר לאחר שיצאת לעבודה ולהריח את הריח שלך בחלוק הירוק שלי, ולדעת פשוט לדעת. ו.....אני אוהב אותך. ואתה אותי!!! או ככה לפחות אתה אומר לי והכי כיף זה להאמין לך. ואני נלחם בזה. ואומר לך שאתה לא אוהב אותי כי אתה לא מכיר אותי ואתה מנצח עם גדולת הנפש האצילית שלך ואומר לי שאתה אוהב כל מה שאתה מכיר. ואני אוהב שאתה רואה,ורואה הכול דודי שלי. וגם בימים שהם פחות יפים ופחות שקופים אני אוהב שאתה עדיין רואה ואוהב אותי. מצחיק כי לא ראיתי אותך שלושה ימים וזה קצת נראה כמו נצח. נצח שלא ישנתי איתך ולא שכבנו ולא התחבקנו ותזיין אותי, ויאללה תשוקה. שתלך תזדיין התשוקה המעצבנת הזו, מי בכלל המציא את השטות הזו תשוקה.... אתה חושק בי? אתה רוצה אותי? שתלך תזדיין התשוקה הזו. לא איכפת לי אם אתה חושק בי או לא. העיקר שכל פעם תבוא לאסוף אותי מהעבודה ושכל פעם נשב במסעדה איטלקית אחרת, ואתה כמו קולומבוס הרפתקן שלי, תזמין כל פעם מנה חדשה ויין חדש, ואני כמו הזקנה הכי מקובעת אזמין כל פעם את הפסטה אלפרדו היבשה והרגילה שלי. אבל שכל פעם זה ייגמר בזיון תשוקתי ובשינה עמוקה ובנחירות גבריות, אוף איך שאני אוהב שאתה נוחר עליי יפה שלי, אני מעריץ את הנחירות שלך. זאת אחלה גלידה!!! אני שונא שאתה גורר אותי לכפירה בדתי היהודית אבל המקום הזה, הלא כשר הזה, מוכר אחלה גלידה. ואני, שלא רוצה להיות קטנוני ואתה שקונה לי את הגלידה. איזה כיף לדעת שחוזרים אליך הביתה ושבסוף, אחרי כל הזיונים והחיבוקים והמחוות המטופשות והנשיקות הלוהטות הדברים היחידים שישארו זו הגלידת וניל עוגיות התעשייתית והאיכותית הזו ..ואתה. כאילו לא צריך שום דבר פרט לשני אלו כדי לשרוד את סוף העולם הקרב ובא. היה קצר אתמול בלילה, ואני עדיין במין חוסר ממך, מנת סם יפה שלי...... כל חיי, אני שהתמכרתי לדברים מטופשים כמו מיונז וליקוקים של עמודי חשמל, ועכשיו אני צריך אותך לדם שלי.... התמכרתי אליך מהר מידי וחזק מידי וטוב מידי..... חבל שאני עובד מחר ושאתה עובד מחר.. בכלל חבל שאנחנו לא ביחד. כשאני איתך הכול טוב וכשאני לא איתך הכול חבל.... מין תחושה כזו של.... אתה גם חווה את זה? חמוד שלי... איך אני אוהב שאתה חולק איתי דברים שבכלל לא מובנים לי... כאילו שיכולת לספר לי על איך זה ללדת ולתאר את זה באיזה פאתוס לא ברור ואני באמת לא מבין אותו... את הפאתוס הזה. ואז אתה עוד כועס עליי........ איך אני אוהב שאתה כועס עליי , וכשאתה מוציא את כל העצבים שלך עליי, במיטה עליי, ובתוכי, ומעליי, ומצדדיי, ובתוכי... אוף כמה שזה כיף ומייסר כשאתה בתוכי.. מראה לי כמה אתה כועס עליי ועל המגננות שלי... איך אתה נלחם בהן בכזאת יראה מדהימה. מי היה מאמין שנשרוד כל כך הרבה זמן. שתי פלאנטות כל כך שונות מתאחדות במין אפוקליפסה מיוחדת ושונה ממה שאני חוויתי עד כה. ואפילו הערב הזה, כששוב אנחנו יושבים במסעדה איטלקית נוספת, ואני שנושק לך על הלחי כאותתודה על הכול ואתה שצועק לי כמה שאני מותק ומתנה לעצמך ושתיקה. וחיוך. ופסטה, כבדה הפסטה הזו אבל היא לא תהרוס לנו את הערב יפה שלי. טעים לך? אתה שבע מהסלט הופסטה האלה? אתה מת כבר ללכת ולהיות לבד? או שאולי זה רק אני. מת להיות איתך במיטה ולהסתכל עליך עירום. ושתראה אותי עירום, ושתחשוב שאני מאוד יפה. אבל שתדע לך שלעומתך אני מכוער. הכי מכוער שיש.... דודי, מאהב גדול ואיש יקר לי מכפי שמילים יכולות לתאר.אהבתי אותך בכל רגע נתון שהוא בתקופה בה העלמנו אחד את הבדידות של השני.בכיתי המון מבפנים וכאבתי המון מבחוץ ואני שמח על כל ים התחושות המציפות אותי.על הכעס תודה. על התסכול תודה. על האהבה (או מה שהיה שם) גם תודה.אם ישאלנו זרים , אומר בוודאות שלא תהיה שנייה בה אחדל מלאהוב אותך.ולהתגעגע אליך ומלרצות לחבק אותך עד שייגמר האוויר.עוד אומר להם בוודאות שלא יחבק אותי אף אחד כמו שאתה חיבקת ולא נוגע בי אף אחד שנגע בי כמושנגעת בי אתה.זכות היתה לי להכיר אותך. ואני כועס על הכול.היום נשאר ריק גדול מאוד שמתווסף לים הריקנות שהיה בטרם פגשתיך.איש רחום ונפלא, איש מלא בטוב ובתבונה.כועס אותך ואוהב אותך עד אין קץ. עד למקום שבו נגמרים המספרים, והמילים הופכות לשתיקה אחת גדולה.... אוהב אותך עד למקום בו נגמרות הזריחות.
|