חמש אבנים
-- יש בי נטייה לחכות עוד זמן אחרי שכבר אין ממש ל - מה -- על שפת הנחל יושבת אני ומחכה ומצפה למי למי למי -- כמו נאחזת בקרן זהובה קרה אחרונה של שמש חמקמקה או של מזבח שקרבנו הפך לאפר זה מכבר -- אני עומדת במעגל ומביטה סביבי אני מושיטה את ידי ובוא לרקוד איתי -- והמרחק בין הידיעה ש אין לבין ה אי - ויתור על יש הוא כמו בין שמים לארץ כלכך רחוק שמוכרחה להגדיל ראוּת ולקרב את האופק -- אן דן דינו סופלקטינו סופלקטי קטו אליק בליק בום -- עכשיו תורך -- |
