"בהתבגרנו ועם שינויי הזמן,אנו עשוייםלהחליף הרבה מדעותינו,משום כך הבא נימנע מלשים עצמנו שופטים על דברים נעלים מהבנתנו"-כתב אפלטון....למען הגילוי הנאות אציין כי אני אדם מאמין,לא בסממני האמונה המוחצנת-אלא בנבכי ליבי ונשמתי.אנו קרבים לתקופת חשבון הנפש האישית,איש באמונתו ואיש בערכיו ותפישת עולמו.אם נבין כי הרוח האלוהית-אוניברסלית,אינה שופטת אותנו,אלא כי מערכת השפיטה היא כלי אנושי מלאכותי -אזי חיינו יחוו שינוי תפישה שבסופו נקל על עצמנו בהחמרותינו עם עצמנו והסובבים אותנו.אנו שופטים את עצמנו וחברינו,כנגד אמות מידה אישיות ומוסריות שאנחנו קבענו,וכולן החמרה,קושי,ומדדי מוסר ויושר שאינם מעוגנים בהווית חיינו.אלוהים ברא את האדם בצלמו נכתב ב-בראשית.וזאת מתוך כוונה שנחיה חיים טובים,מלאי שפע וטוב כהווית בסיס יציר האדם.אולם אנו תמיד שופטים את עצמנו,את הסובבים אותנו ואירועים שבחיינו-בהחמרה מיותרת.באם נפנים כי הרוח האלוהית אינה שופטת אותנו,אלא מעניקה לנו חדשות לבקרים הזדמנות חוזרת לתיקון מעשינו,מתוך אהבה ולא מפחד-אזי חיינו יאפשרו לנו דרך פתוחה ורציפה לשינויים,תיקוני טעויות עבר ונוכל להתייחס לעצמנו במידה רבה יותר של סלחנות וסובלנות.השיפוט חוסם את האנרגיות ומחזק דפוסי חיים שליליים.בואו נחשוב מה השינוי שהיה יכול להיות בחיינו אם היינו מקבלים את שגיאותינו,מקבלים את האחר כמות שהוא..לומדים מהטעויות ופועלים קצת יותר טוב בפעם הבאה?...כמו שכתב ברנדן פרנסיס-"מרגע שאנו משלימים עם מגבלותינו...אנו מתגברים עליהם..."...שנה נפלאה מלאת אורך רוח סבלנות וסובלנות..כי הרי כולנו יציר האלוהים והוא בבוראו אותנו רצה בעבורנו רק את הטוב. |