להקת הבלט מרינסקי-קירוב-ביקורת-תכנית פורסיית בלט מרינסקי-קירוב קשור בהתפתחות הכוריאוגרפיות הרוסיות שהתחילו לפני כ 250 שנה.בשנת 1869 מונה מריוס פטיפה ככוריאוגרף ראשי ובשיתוף עם צ'יקובסקי וגלזונוב הועלו בלטים מפורסמים המוצגים באותן הכוריאוגרפיות עד היום.אז התגלו רקדניות מעולות שהעניקו תהילה לבלט הרוסי. הלהקה ביקרה כבר בארץ בעבר וכעת היא מופיעה עם שתי תכניות-מודרנית וקלאסית התכנית המודרנית כוללת 5 יצירות מאת פורסיית שהוא אחד הכוריאוגרפים החשובים והמובילים היום בעולם.עבודותיו, אפשר לומר, שינו את פני המחול והכוריאוגרפיה כך שהיום הן גם מודרניות בניגוד לעבר שהיו קלאסיות בלבד.הלהקה של פורסיית היום פועלת מדרזדן שבגרמניה. אם היתי צריך להשתמש בסיסמאות בלבד לתכנית "פורסיית" היתי כותב: ''תצוגה מרשימה של טכניקה וביצוע מושלם" ''ערב ראוה ליכולת הגופנית ומקצועית של הרקדנים" "ניכור כמעט מוחלט בין רקדן לרקדן" הוקסמתי מהביצוע לא כן מהתכנית והכוריאוגרפיה.הרגשתי שאני בסטודיו למחול והרקדנים מבצעים תרגילים .הערב התחיל עם "סטפטקסט" מוסיקה י.ס.באך.משך 20 דקות כאורך היצירה שמענו את הפרטיטה מס 2 -צלו סולו.המוסיקה המוקלטת נוגנה ונפסקה לסרוגין כאשר מפעם לפעם האור באולם נדלק ונכבהׁ(דבר שלא הבנתי מדוע אך היה חלק מהכוריאוגרפיה)ועל הבמה רקדנים בודדים מבצעים ריקוד הנראה יותר כחימום ותרגיל .פתאום נפסק האור והמוסיקה. הביצוע היה מעולה.הצורות יפות. היתה שליטה מוחלטת בכל שריר ושריר אך קצת קשה לשמוע צלו סולו בלבד בפרק זמן כזה ולראות תרגילים ותנועות שהיו בידיים בעיקר וחזרו על עצמן.הבמה ולא רק ביצירה זו היתה מוארת באור אפלולי לא מלא שלא איפשר להתבונן בפרטים ובתנועות הגוף שזה היה העיקר .בכל היצירות התנועה של הגוף ,כל תזוזה של שריר היתה חשובה .מדוע לא להאיר את הבמה יותר. היצירה השניה והשלישית"שני ריקודים בסגנון סוף המאה ה20" ו" בערך סונטה" מוסיקה תום וילמס לא היו שונות בהרבה מהראשונה. מסך קולנוע עולה ויורד לכל אורך הבמה ועליו משתקפת המילה yes. רקדן בודד מתחיל את היצירה בצעדים איטיים פוסע לאט בתנועות גוף לצלילי פסנתר.כך לפי התור רואים רקדן ,שניים ויותר. באמצע הריקוד פתאום צלילי הפסנתר נשמעו מונו ובאו מצד הבמה בלבד. האם זה היה מכוון או תקלה במערכת.מי יודע.בסופו של דבר המוסיקה חזרה לסטריאו במהרה. ביצירה הבאה"הרטט המסחרר של הדייקנות" מוסיקה מתוך הסימפוניה הגדולה של שוברט הבמה התעוררה לחיים ולראיה בתום הריקוד מחיאות הכפיים היו הממושכות והסוערות ביותר בערב זה. התכנית הסתיימה ב"באמצע מעט מורם"מוסיקה תום וילמס.ראינו כמעט חזרה על שלושת הריקודים הראשונים. לאורך כל היצירות היה כאמור ניכור כמעט מוחלט בין הרקדנים וללא מגע ביחניהם או דואט כל שהוא.כמעט בכל הריקודים התנועות חזרו על עצמן. לראות או לא לראות:אם אתה לא מתענין בשליטה המוחלטת בגוף ובביצוע שהיה נהדר, התכנית תראה לך משעממת וחד גוונית ולמרות זאת ערב מענין וכדאי. |