תְּלָאוֹת הַשָּׁקֵט זרימת הָרִיק מַחְסוֹם הַיֵּשׁ הִנּוֹ שַׁעַר לְבָאֵי הַמַּעַשׂ, דְּמָמָה נוֹתֶנֶת אֹפִי הַדְּבָרִים גֶּשֶׁר בִּלְתִּי נִרְאֶה בֵּין רוּחוֹת אָדָם, בְּהַשְׁקֵט וּבְהֵחָבֵא נָשְׂאוּ יָמִים אסלי מַיִם צנעת הַמָּקוֹם חֶסֶד הָעַכְשָׁו, בַּמָּקוֹם וּבַזְּמַן: מְרַחֵף עַל צֵל הַתְּנוּעָה עוֹצֵר נְסִיגַת הַדֶּרֶךְ - קֹצֶר אֶת הַיְדִיעָה.
כְּשֶׁאָמַרְת לִי "אוּלַי" בְּשֶׁקֶט לְצִדֵּךְ, לֹא הִפְרַעְתִּי אֶת תְּנוּעַת הַ"כֵּן"
|
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
והדְּמָמָה נוֹתֶנֶת אֹפִי לדְּבָרִים
והיא הגֶּשֶׁר הבִּלְתִּי נִרְאֶה
בֵּין רוּחוֹת אָדָם,
ולכן,
כְּשֶׁאָמַרְת לִי "אוּלַי"
בְּשֶׁקֶט לְצִדֵּךְ,
לֹא הִפְרַעְתִּי
אֶת תְּנוּעַת הַ"כֵּן"
אכן הדרך יפה...בתוך השקט - נמצאת המילה..
והדרך יפה.. על מהמורותיה ושימחותיה..
צריך פשוט לחוש....
תלאות השתיקה והשקט...