4 תגובות   יום שישי , 4/9/09, 01:01

מהי בכלל סקרנות?

הגדרה מילונית- "תשוקה לדעת ולהכיר דבר מה"

 

בשביל לרצות לדעת, צריך שנוכל להרגיש קצת לא יודעים

להכיל את חוסר הידע שלנו, ולהבנות ממנו, ליהנות ממנו

ואז לרצות לדעת עוד

כשמלמדים באופן שהדברים ברורים וידועים,

למשל מורה כמוסר ידע לתלמיד,

המורה הוא ה"יודע", והתלמיד "לא יודע"

הידע עובר מפה לשם, הוא ברור ומוחלט

ואז יש מערכת יחסים מסוימת, שספק אם היא מעודדת סקרנות או עניין,

וברגע שעבר, הסקרנות (אם הייתה בכלל) באה על סיפוקה.

אם גם המורה מרשה לעצמו לא לדעת, לשאול, לחקור, לפתוח דרך חדשה להסתכלות
על דברים,

יש כאן מערכת יחסים קצת אחרת.

התלמיד רואה מולו (או מולה, כמובן) מודל של אדם חכם, שמרשה לעצמו להסתקרן,
לשאול שאלות, מרשה לעצמו לא לדעת, הידע אינו מוחלט וברור וקבוע ואינו פשוט מועבר
מצד אחד לצד שני.

החקירה משותפת למורה ולתלמידים, השאלות עולות וצצות, וככל שנאפשר עוד
שאלות, הסקרנות תתחיל להתעורר.

מעבר לזה, הידע מתגלה כמשהו דינמי, יצירתי, שדורש חשיבה וחקירה והעמקה,
ולא סטטי ומוחלט.

יש מקום לספק, לשאלות נוספות, לפרספקטיבות חדשות.

לסיכום, אם נרצה להקנות סקרנות, נצטרך לוותר קצת על עצמנו כיודעי כל,
לוותר על המוחלטות של הידע, ולהרשות לעצמנו לפגוש את המקומות שאנחנו לא יודעים, גם
כמודל לתלמידים וגם כמורי דרך.


דרג את התוכן: