אמש דווח במבט כי במסגרת המאמצים לנירמול היחסים בין ישראל למדינות ערב, תפעל ארה"ב לפתיחת משרדי אינטרסים כלכליים בישראל ובמרוקו. בשנת 94' נפתחו לראשונה בישראל ובמרוקו משרדי אינטרסים. המשרדים אויישו בדיפלומטים זוטרים בעוד שההתנהלות הייתה של גורמים בכירים הרבה יותר. בעקבות התפרצות האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000, הורה מלך מרוקו לנציגו לחזור וביקש ממקבילו ברבאט הישראלי גדי גולם לארוז את מזוודותיו. מלך מרוקו אז שנה לעלייתו על כס המלכות, חתם את הגולל על התקוות הרבות שהיו לאנשי משרד החוץ באשר ליחסים החמים שהותיר לאחר מותו המלך חסן השני, אביו של המלך המכהן מוחמד השישי. גם לאחר שנסגרו המשרדים, הסחר עם מרוקו המשיך למרות שירד משמעותית בהיקפו ולמרות שצינורות השילוח והשינוע לעיתים נסתמו. יש הערכה במרוקו לתוצרת ישראלית, אפילו לתיירים. סוגי יחסים דיפלומטיים הדרגה הגבוהה ביותר של יחסים דיפלומטיים היא חילופי שגרירים. כלומר, חילופי משלחות דיפלומטיות שבראשן שגריר. משלחת כזאת מקימה במדינה המארחת שגרירות, בדרך-כלל בעיר הבירה של המדינה המארחת, ולפעמים גם סניפים - קונסוליות - בערים גדולות אחרות. הדרגה הנמוכה ביותר של יחסים דיפלומטיים היא חילופי משלחות שמקימות "משרדי אינטרסים" במדינות המארחות. מדינות קטנות, שאין להן אפשרות לשלוח משלחות למדינות רבות, ממנות לעתים אזרח מקומי במדינה המארחת כנציגה וכמי שדואג לאינטרסים שלה במדינה המארחת. נציג כזה מכונה "קונסול כבוד", ומינויו טעון אישור של ממשלת המדינה המארחת. כינון יחסים דיפלומטיים הוא הביטוי המובהק ביותר להכרה הדדית בין מדינות, ובדרך-כלל ליחסי ידידות בין שתיהן. גם מדינות יריבות עשויות לקיים ביניהן יחסים דיפלומטיים, למשל: ברית-המועצות וארצות-הברית בתקופתהמלחמה הקרה. ניתוק היחסים הדיפלומטיים הוא סימן למתיחות קשה בין מדינות, ולפעמים הוא מהווה שלב ראשון לקראת מלחמה ביניהן. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה