כותרות TheMarker >
    ';

    אוסטריאליה

    מחשבות, חוויות, נסיעות ורעיונות ממקום אחר לגמרי - ממש.

    ארכיון

    שיערךְ האפור נערה

    75 תגובות   יום שישי , 4/9/09, 07:13

    בצעירותי, הסתכלתי על אמי שהלבין שיערה עוד בנעוריי, הפנמתי וחשבתי לעצמי: "הגֵנים עושים את שלהם, שיערי ילבין בקרוב, ובכל זאת - אני לא חושבת שאצבע את השיער כעת, אבל כשיגיע שיער השיבה, אתחיל בחגיגה". דמיינתי כל מיני צבעים - בעיקר ג'ינג'ים בוהקים.

     

    ואז גדלתי.

     

    ויום אחד התחיל להופיע שיער לבן. וכבר לא כל כך רציתי לצבוע אותו בכל מיני צבעים. רק רציתי עוד מהחום הזה (אני יודעת, באמת נשמע מוזר, כולה - חום). והתחלתי לצבוע...בכל מיני גוונים של חום.

     

    ואז, עברנו לאוסטרליה. חשבתי לעצמי: "הזדמנות מצויינת". הסתפרתי קצוץ, הפסקתי לצבוע, וגדל לו שיער אפרפר קמעה.

    היה לנו מאוד נוח אחד עם השניה:לשיער האפרפר שלי ולי.

     

    עד שנסענו לבקר בישראל, בתום השנה הראשונה לשהותינו באוסטרליה.

     

    כמה ימים לפני, נתקפתי בתסמונת ה"מה יגידו" וצבעתי. ומאז, כאילו התמסדה לה שגרה של צביעת שיער פעם בחצי שנה, ומנוחה: נסיעה לישראל (+צביעה לפני) ומנוחה.

     

    כל פעם הסתכלתי בסיפוק מהול באכזבה בשיערי הלובש תפרחת חומה בוהקת. סיפוק - כי זה נראה תמיד צעיר יותר וכאילו טומן בחובו הבטחות (לְמה? אין לי מושג...), ואכזבה - כי נורא רציתי להישאר נאמנהלעצמי, ומי שאני, והבגרות והגיל שבדרך כלל אין לי שום בעיה איתם, אז מה בעצם הסיפור?

     

    ותמיד חשבתי לעצמי, שאם לא הייתי מגיעה לביקור השנתי בישראל, בטח היה לי עכשיו שיער אפרפר לתפארת, והייתי מרוצה (לא שחשבתי לרגע לוותר על הביקור בישראל לשם כך), אולי.

     

    וניסיתי לאמץ את גישתה המופלאה לחיים של חברתי, ואת אהבתי לשיערה האפרפר, ואת אומץ הלב של המנחה שלי מהאוניברסיטה, שסיפרה בשעשוע שמאז שהפסיקה לצבוע את שיערה, פונות אליה הדיילות בטיסות של אל על באנגלית - כי איזו ישראלית לא צובעת שיער?

     

    וחצי הצליח לי השנה, כשנסענו לישראל, והחלטתי לא לצבוע את השיער וממש לא קרה שום דבר דרמטי (חוץ מאמי ואחותי שספקו את כפות ידיהן ונענענו את ראשן בייאוש). והנה חזרנו, ואני כאן. ממש מרגישה בבית: כי בכל מה שקשור לשיער אפרפר - נראה כאילו זו בירת הנשים העולמית. ואני עדיין עם שיער אפרפר...

     

    ועכשיו הדילמה: למה אני כותבת על זה? כי כנראה זה ישאר אצלי עניין לא פתור לעוד הרבה זמן, כי מי רוצה להיראות מבוגרת יותר? וגם הבעל לא ממש מחבב את המראֵה. ומצד שני, בעולם כל כך פלסטי וחומרני, כמה קשה להיראות אותנטית ולאהוב את איך שאת נראית, נו מטר ווט. ובכל זאת, הפיתוי הזה - הולכים לסופר, קונים ערכה ותוך חצי שעה - צובעים עניין.

     

    אז מה באמת העניין הזה עם שיער צבוע???

     

    ...חיזוקים חיוביים יתקבלו בשמחה :-)

    דרג את התוכן:

      תגובות (75)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/7/10 00:37:

      בדיוק נתקלתי בשני פוסטים יפים בנושא, של נילי לנדסמן ושל אבישג רבינר. ואני, עדיין באפור...

        12/1/10 10:23:

      צטט: miris123 2010-01-12 08:28:00

      אורית, אצלי כיסו הראש הוא סימלי...

      במילא רוב השיער בחוץ.. (תסתכלי בתמונות שלי)

      .כך שכל העולם רואה את השיער שלי ואת הצבע שלו.

       

      למה בכלל כיסוי ראש אם זה סימלי?

       זה מקום לדיון אחר.......................

      טוב, אם כבר אני מתפרצת לדלת פתוחה...אז למה בכלל כיסוי ראש אם זה סימלי?

      דווקא נראה לי מאוד רלוונטי לדיון - כי באיזשהו מובן גם צביעת השיער זה מין סוג של כסות ראש 

      :-)

      יומטוב,

      אורית. 

        12/1/10 08:28:

      צטט: oritb 2010-01-12 04:46:25

      צטט: miris123 2010-01-12 01:22:35

      ... אני תמיד צובעת, ומעל הצבע אף חובשת כיסוי ראש סימלי .

      ואני נהנית מכל רגע ומכל צבע. אדום, ג'ינג'י, פסים, הכל הולך.

      אני צבעונית באופיי וגם בבגדים שלי ושיער צבעוני מתאים לי כמו כפפה ליד. כמו כובע אמבטיה לראש.

       

      זה כיף לי, זה עושה לי טוב.

      מעניינת בכלל התופעה הזאת של נשים עם כיסוי ראש שצובעות את השיער.

       

      מצד אחד אני חושבת, שמכיוון שאנחנו רוב הזמן לא רואות את הישער של עצמנו - הצבע מיועד בעיקר ליצירת רושם על אחרים. ובמקרה של נשים עם כיסוי ראש, ההזדמנויות להיות בלי כיסוי ראש כוללות רק נוכחות של בן זוג וחברי משפחה קרובים (זה קצת ניחוש מצידי...), אז מה בעצם הטעם בצביעת שיער?

      מצד שני, הסברת את זה מאוד יפה וטבעי: "אני נהנית מכל רגע ומכל צבע...זה כיף לי, זה עושה לי טוב".

       

      אכן מעניין...

      תודה :-) 

      אורית, אצלי כיסו הראש הוא סימלי...

      במילא רוב השיער בחוץ.. (תסתכלי בתמונות שלי)

      .כך שכל העולם רואה את השיער שלי ואת הצבע שלו.

       

      למה בכלל כיסוי ראש אם זה סימלי?

       זה מקום לדיון אחר.......................

       

      אחלה יום

      מירי

       

        12/1/10 04:46:

      צטט: miris123 2010-01-12 01:22:35

      ... אני תמיד צובעת, ומעל הצבע אף חובשת כיסוי ראש סימלי .

      ואני נהנית מכל רגע ומכל צבע. אדום, ג'ינג'י, פסים, הכל הולך.

      אני צבעונית באופיי וגם בבגדים שלי ושיער צבעוני מתאים לי כמו כפפה ליד. כמו כובע אמבטיה לראש.

       

      זה כיף לי, זה עושה לי טוב.

      מעניינת בכלל התופעה הזאת של נשים עם כיסוי ראש שצובעות את השיער.

       

      מצד אחד אני חושבת, שמכיוון שאנחנו רוב הזמן לא רואות את הישער של עצמנו - הצבע מיועד בעיקר ליצירת רושם על אחרים. ובמקרה של נשים עם כיסוי ראש, ההזדמנויות להיות בלי כיסוי ראש כוללות רק נוכחות של בן זוג וחברי משפחה קרובים (זה קצת ניחוש מצידי...), אז מה בעצם הטעם בצביעת שיער?

      מצד שני, הסברת את זה מאוד יפה וטבעי: "אני נהנית מכל רגע ומכל צבע...זה כיף לי, זה עושה לי טוב".

       

      אכן מעניין...

      תודה :-) 

        12/1/10 01:22:


      אני לא יודעת איך נראה השיער הלבן שלי.

      כי אני תמיד צובעת, ומעל הצבע אף חובשת כיסוי ראש סימלי .

      ואני נהנית מכל רגע ומכל צבע.

      אדום, ג'ינג'י, פסים, הכל הולך.

      אני צבעונית באופיי וגם בבגדים שלי ושיער צבעוני מתאים לי כמו כפפה ליד. כמו כובע אמבטיה לראש.

       

      זה כיף לי, זה עושה לי טוב.

      ואם שיער אפרפר לא עושה לך רע וצביעת שיער רק מכבידה עלייך- לכי על זה!

        12/1/10 01:07:

      צטט: יסמין shelan 2010-01-11 13:43:10


      ...אגב, למה לדעתך בישראל צובעות יותר מאשר בארצות אחרות?

      תרגיל מחשבתי מעניין - לדעתי האישית בלבד:

      נתחיל עם נורמה חברתית (צעיר=טוב, מבוגר/זקן= רע) + לחץ חברתי חזק (עוד לא החלטתי מי לוחץ יותר - גברים או נשים - זכורות לי עדויות משני המינים, וכמובן תאגידי הקוסמטיקה שמרוויחים מכל הלחץ הזה ולכן לרוב מפרסמים נשים בגיל העמידה במראה צעיר במיוחד) + חשיבות המראה החיצוני (בטח חשוב - השאלה היא כמה ועל חשבון מה) וגם עוזרת העובדה שהיום זה תהליך מאוד פשוט, נגיש, זול ולא מכאיב.

      תודה :-)

      אורית. 

       

        11/1/10 13:43:


      איזה פוסט עסיסי ומרענן. וגם חלק מהתגובות מראות

      שיש לנו ארץ נהדרת עם נשים מופלאות

      ובכל זאת - רובן צובעות

       

      חיפשתי חיזוקים להפסיק לצבוע - ומצאתי קבוצת תמיכה. תודה רבה.

       

      אגב, למה לדעתך בישראל צובעות יותר מאשר בארצות אחרות?

        30/10/09 23:48:

      צטט: תו רון 2009-10-30 20:59:22


      אורית,

      פוסט מעולה.

      אהבתי את ההומור העצמי והכתיבה.

      מאד הזדהיתי למרות שאיני אישה ומעולם לא צבעתי את שיערי, זה כוחה של כתיבה טובה.

      שבת שלום

      שלך

      תו רון

       

       תודה :-)

        30/10/09 20:59:


      אורית,

      פוסט מעולה.

      אהבתי את ההומור העצמי והכתיבה.

      מאד הזדהיתי למרות שאיני אישה ומעולם לא צבעתי את שיערי, זה כוחה של כתיבה טובה.

      שבת שלום

      שלך

      תו רון

        20/9/09 23:44:
      תצבעי.
        20/9/09 19:40:

      שנה נהדרת אורית, עם צבע בלי צבע, העיקר שנהיה מאושרים.

       

      דפנה

        13/9/09 09:29:
      אכן שאלה מטרידה. הפמיניסטית שבי מאוד רצתה לא להכנע לתכתיבים בחברתים ולצבוע, כי אני מי שאני ושיקפצו. וזה עבד מאוד יפה כל עוד לא היה לי שיערות לבנות. אבל הם התחילו להתחבות. קודם כל עקפתי, כי מילא אני שמה חינה מאז גיל 16, כך שזה לא היה בגלל הלבן אלא כי אני אוהבת את הצבע האדמדם. אבל כאשר זה מתחיל להיות כדי להסתיר, הייתה לי דילמה. ואיך נפלו גיבורות! אני צובעת בחינה עדיין והלבן עושה פסים, אבל כל חודש/חודשיים אני צובעת שורשים, בערבוב של אכזבה עצמית וסלחנות, כי בכל זאת, זהו הדחף הנשי לנסות לעצור את הזמן. קצת :-)
        12/9/09 23:28:

      הי אורית,

      התלבטות מוכרת אצל הרבה נשים שאני מכירה. גם אני עברתי התלבטות זו לפני כארבע שנים

      והחלטתי לעשות קרחת ולתפוס שתי ציפורים במכה אחת. גם לחוות קרחת -;), וגם להלבין את שיערי

      במכה אחת.

      התוצאה הייתה "מלח פלפל" ומאד לא אהבתי לכן חזרתי לצבוע. אך אין ספק שאנסה שוב כאשר כול שיערי

      ילבין.

      אני דווקא מאד אוהבת שיער שיבה....-;) 

        7/9/09 13:25:

      צטט: אתי פתי 2009-09-07 11:44:51

      צטט: oritb 2009-09-07 10:52:07

      צטט: אתי פתי 2009-09-07 10:20:34

      ונזכרתי, קבלי ח"ח על הבחירה בכותרת, ועל האזכור של  ל'הבלדה לשיער ארוך ולשיער קצר' של יהודה עמיחי, הכל כך יפה.  ואם אני כבר מזכירה, הנה המילים.

       

      שיערו גולח כשבא למחנה,
      שיערה נשאר ארוך ובלי מענה
      "אינני שומע אותך ברעש הגובר".
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      כל הקיץ התאמנו פרחים לפרוח,
      בתוך האדמה הסבלנית וצברו כוח.
      "חזרתי אלייך. אבל הייתי אחר"
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      הרוח שיברה את העץ העץ את הרוח
      היו להם הרבה אפשרויות ומעט זמן לנוח.
      "הגשם יורד, בוא הביתה מהר".
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      העולם היה להם, כדיבור לא-ישיר,
      לא נוגע בהם. לאט החלו לשיר.
      כיוונתי שעוני."מתי אתה חוזר?"
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      אחר כך שתקו, כצעדים מתרחקים.
      השמים נפתחו. נסגרו ספרי החוקים,
      "מה את אומרת?"
      "מה אתה אומר?"
      שיערך הארוך, נערה. שיערך הקצר.

      תודה :-)

      מאוד אוהבת את השיר הזה על ההבדלים שבינו לבינה, ואת יהודה עמיחי במיוחד...

       

      בעיני זה שיר ישראלי על פרידה של נערה מחייל, וההנגדה של החיים האזרחיים מול השינויים שעוברים במלחמה דרך הדימוי של השיער וחוסר היכולת הגובר לגשר והתקשר אחד עם השני.  

       מסכימה. השיער הארוך (הטבעי) הנשי כסמל לחיים ואילו השיער המגולח כסימבול המלחמה...

        7/9/09 11:44:

      צטט: oritb 2009-09-07 10:52:07

      צטט: אתי פתי 2009-09-07 10:20:34

      ונזכרתי, קבלי ח"ח על הבחירה בכותרת, ועל האזכור של  ל'הבלדה לשיער ארוך ולשיער קצר' של יהודה עמיחי, הכל כך יפה.  ואם אני כבר מזכירה, הנה המילים.

       

      שיערו גולח כשבא למחנה,
      שיערה נשאר ארוך ובלי מענה
      "אינני שומע אותך ברעש הגובר".
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      כל הקיץ התאמנו פרחים לפרוח,
      בתוך האדמה הסבלנית וצברו כוח.
      "חזרתי אלייך. אבל הייתי אחר"
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      הרוח שיברה את העץ העץ את הרוח
      היו להם הרבה אפשרויות ומעט זמן לנוח.
      "הגשם יורד, בוא הביתה מהר".
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      העולם היה להם, כדיבור לא-ישיר,
      לא נוגע בהם. לאט החלו לשיר.
      כיוונתי שעוני."מתי אתה חוזר?"
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      אחר כך שתקו, כצעדים מתרחקים.
      השמים נפתחו. נסגרו ספרי החוקים,
      "מה את אומרת?"
      "מה אתה אומר?"
      שיערך הארוך, נערה. שיערך הקצר.

      תודה :-)

      מאוד אוהבת את השיר הזה על ההבדלים שבינו לבינה, ואת יהודה עמיחי במיוחד...

       

       בעיני זה שיר ישראלי על פרידה של נערה מחייל, וההנגדה של החיים האזרחיים מול השינויים שעוברים במלחמה דרך הדימוי של השיער וחוסר היכולת הגובר לגשר והתקשר אחד עם השני.  

       

        7/9/09 11:04:

      צטט: גי'נג'ר 2009-09-07 08:22:38


      סורי, אני הולכת להשמע לגמרי לא פוליטיקלי קורקט ברוח הפוסט ומרבית התגובות כאן , אבל כשאני רואה אישה עם שיער אפור שבאופן מיידי (ואין ברירה - באופן מיידי!) זה הופך אותה למאוד מבוגרת ולזה מצטרפת מיד תחושה של העדר טיפול (עלק "המראה הטבעי") , כל מה שעובר לי בראש - זה מה בדיוק היא חושבת כשהיא מסתכלת במראה?

      באותה נשימה עושה לי רע לראות אישה המטפחת את שערות בית השחי, מסתובבת עם גבות גבריות בלתי מרוטות , ובלי טיפת איפור עדין שיכול לשפר את ההופעה ולהוסיף לה חיות וחינניות גדולה.

      כל זה , בעיני, זה בדיוק כמו שיער אפור. אני לא רואה בצביעת שיער קריאת תיגר על הגיל. אני רואה בצביעת שיער - אמירה של טיפוח ואסטטיקה.

      הסתכלתי בתמונה של המנחה שלך - אין לי ספק, מבלי להכיר אותה שהיא אישה בעלת שיעור קומה וידע רב. אבל, לפחות מהתמונה - המראה שלה נראה מוזנח לתפארת . הסתכלתי גם על התמונה של אחותך סופקת הכפיים - ומצאתי שיש במראה שלה משהו מאוד מטופח ונעים לעין. את כבר מנחשת את המראה של מי מבין השתיים אני מעדיפה.  

       

      אז אם רציתי חיזוקים, הנה זה שלי : תצבעי !

      היי שני,

      נותרתי ספיצ'לס...בהחלט לא ציפיתי לתגובה כזו...  

        7/9/09 10:58:

      צטט: אתי פתי 2009-09-07 10:13:40

       

      ...אכן, לכאורה דיון שולי אבל השאלה של השיער האפור, היא השאלה של האיפור, של התספורת,  של שמירת משקל, של בחירת בגדים, של שימוש במוצרי טיפוח, ופרוצדורות טיפוח (טיפול פנים, בוטוקס), של הורדת שערות מהגוף, של ניתוחים קוסמטיים מתקנים ומשפרים (אף, שדיים, מילוי שפתיים), של זוטות מעיקות החל משחור תחת הצפורניים ועד בניית ציפורניים מלאכותיות. השאלה הזו היא מאוד מהותית בחיי נשים בכל העולם ... נשים בכל העולם מתייגעות כל אחת בדרכה עם השאלות האלו. גם אני. וחשוב להציף את השיקולים שמנחים אותנו ולהכיר גם במשיכה שלנו לעשות פרוצדורות מייפות ולהכיר גם ברתיעה שלנו מהן.  לא כל הנשים עוברות את התהליך הזה בצורה בריאה. רובן, כך נראה לי, לא מקבלות בהשלמה לא את המראה שלהן, ולא את ההחלטות שלהן לגבי שינויים במראה שלהן. מעין סכסוך פנימי מתמשך. 

      היי אתי,

      כתבת כל כך יפה :-)

      שמחה שהצפתי, ועוד יותר שמחה על הפידבקים שקיבלתי :-)

      תודה :-)

      אורית. 

        7/9/09 10:52:

      צטט: אתי פתי 2009-09-07 10:20:34

      ונזכרתי, קבלי ח"ח על הבחירה בכותרת, ועל האזכור של  ל'הבלדה לשיער ארוך ולשיער קצר' של יהודה עמיחי, הכל כך יפה.  ואם אני כבר מזכירה, הנה המילים.

       

      שיערו גולח כשבא למחנה,
      שיערה נשאר ארוך ובלי מענה
      "אינני שומע אותך ברעש הגובר".
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      כל הקיץ התאמנו פרחים לפרוח,
      בתוך האדמה הסבלנית וצברו כוח.
      "חזרתי אלייך. אבל הייתי אחר"
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      הרוח שיברה את העץ העץ את הרוח
      היו להם הרבה אפשרויות ומעט זמן לנוח.
      "הגשם יורד, בוא הביתה מהר".
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      העולם היה להם, כדיבור לא-ישיר,
      לא נוגע בהם. לאט החלו לשיר.
      כיוונתי שעוני."מתי אתה חוזר?"
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      אחר כך שתקו, כצעדים מתרחקים.
      השמים נפתחו. נסגרו ספרי החוקים,
      "מה את אומרת?"
      "מה אתה אומר?"
      שיערך הארוך, נערה. שיערך הקצר.

      תודה :-)

      מאוד אוהבת את השיר הזה על ההבדלים שבינו לבינה, ואת יהודה עמיחי במיוחד...

       

        7/9/09 10:20:

      ונזכרתי, קבלי ח"ח על הבחירה בכותרת, ועל האזכור של  ל'הבלדה לשיער ארוך ולשיער קצר' של יהודה עמיחי, הכל כך יפה.  ואם אני כבר מזכירה, הנה המילים.

       

      שיערו גולח כשבא למחנה,
      שיערה נשאר ארוך ובלי מענה
      "אינני שומע אותך ברעש הגובר".
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      כל הקיץ התאמנו פרחים לפרוח,
      בתוך האדמה הסבלנית וצברו כוח.
      "חזרתי אלייך. אבל הייתי אחר"
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      הרוח שיברה את העץ העץ את הרוח
      היו להם הרבה אפשרויות ומעט זמן לנוח.
      "הגשם יורד, בוא הביתה מהר".
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      העולם היה להם, כדיבור לא-ישיר,
      לא נוגע בהם. לאט החלו לשיר.
      כיוונתי שעוני."מתי אתה חוזר?"
      שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

      אחר כך שתקו, כצעדים מתרחקים.
      השמים נפתחו. נסגרו ספרי החוקים,
      "מה את אומרת?"
      "מה אתה אומר?"
      שיערך הארוך, נערה. שיערך הקצר.

       

       

        7/9/09 10:13:

      הי, אני רואה שכבר התייגעת מהדיון, ואת באמת צריכה לעבוד על הדוקטורט שלך, ובכל זאת החלטתי להוסיף כמו שאומרים באוסטרליה את השני סנט שלי.

       

      אכן, לכאורה דיון שולי אבל השאלה של השיער האפור, היא השאלה של האיפור, של התספורת,  של שמירת משקל, של בחירת בגדים, של שימוש במוצרי טיפוח, ופרוצדורות טיפוח (טיפול פנים, בוטוקס), של הורדת שערות מהגוף, של ניתוחים קוסמטיים מתקנים ומשפרים (אף, שדיים, מילוי שפתיים), של זוטות מעיקות החל משחור תחת הצפורניים ועד בניית ציפורניים מלאכותיות. השאלה הזו היא מאוד מהותית בחיי נשים בכל העולם.  כל אישה במידה זו או אחרת חייבת לשאול את עצמה מה עמדתה כלפי כל אחד מהסעיפים הללו, ולשקול את הרווח וההפסד הכרוך בכל מעשה. וחלק מהרווחים וההפסדים הוזכרו על ידי המגיבים והמגיבות, כל אחד עם עולמו הפנימי.

       

      כמובן שאין אמת מוחלטת. קל לאישה שנראית מצויין בשיער אפור (כגון תמר) לראות את הצדדים החיוביים הנוספים של השיער האפור - קבלת עצמך, השלמה עם הגיל, הדגשת האופי והשגת מראה של עומק לעומת המראה הזוהר השטוח. ולעומת זאת קל לאישה שנראית חרה בשיער אפור לראות את הצדדים החיוביים שבצביעה, המחמאות, ההתייחסות אלייך כאובייקט מעניין מבחינה מינית, היכולת להשתנות ולגוון בקלות את המראה שלך, ועוד, קצרה היריעה.  

       

      באמת מדובר בהחלטות לא פשוטות כמו שאת מרגישה בעצמך עם השיקול של השיער האפור, נשים בכל העולם מתייגעות כל אחת בדרכה עם השאלות האלו. גם אני. וחשוב להציף את השיקולים שמנחים אותנו ולהכיר גם במשיכה שלנו לעשות פרוצדורות מייפות ולהכיר גם ברתיעה שלנו מהן.  לא כל הנשים עוברות את התהליך הזה בצורה בריאה. רובן, כך נראה לי, לא מקבלות בהשלמה לא את המראה שלהן, ולא את ההחלטות שלהן לגבי שינויים במראה שלהן. מעין סכסוך פנימי מתמשך. 

       

      אז התשובה לשיער אפור היא אישית, כמה ואיזה רווח זה נותן לך וכמה ואיזה סוג של הפסד כרוך בכך עבורך. רק עבורך.  

       

       

       

       

        7/9/09 08:22:


      סורי, אני הולכת להשמע לגמרי לא פוליטיקלי קורקט ברוח הפוסט ומרבית התגובות כאן , אבל כשאני רואה אישה עם שיער אפור שבאופן מיידי (ואין ברירה - באופן מיידי!) זה הופך אותה למאוד מבוגרת ולזה מצטרפת מיד תחושה של העדר טיפול (עלק "המראה הטבעי") , כל מה שעובר לי בראש - זה מה בדיוק היא חושבת כשהיא מסתכלת במראה?

       

      באותה נשימה עושה לי רע לראות אישה המטפחת את שערות בית השחי, מסתובבת עם גבות גבריות בלתי מרוטות , ובלי טיפת איפור עדין שיכול לשפר את ההופעה ולהוסיף לה חיות וחינניות גדולה.

       

      כל זה , בעיני, זה בדיוק כמו שיער אפור. אני לא רואה בצביעת שיער קריאת תיגר על הגיל. אני רואה בצביעת שיער - אמירה של טיפוח ואסטטיקה.

       הסתכלתי בתמונה של המנחה שלך - אין לי ספק, מבלי להכיר אותה שהיא אישה בעלת שיעור קומה וידע רב. אבל, לפחות מהתמונה - המראה שלה נראה מוזנח לתפארת . הסתכלתי גם על התמונה של אחותך סופקת הכפיים - ומצאתי שיש במראה שלה משהו מאוד מטופח ונעים לעין. את כבר מנחשת את המראה של מי מבין השתיים אני מעדיפה.  

       

       

      אז אם רציתי חיזוקים, הנה זה שלי : תצבעי !

       

       

       

        7/9/09 02:13:

      צטט: that's me 2009-09-07 02:01:50

      מה אומר. שאני מעריך כל כך כל מי שנושאת בגאון את אפורה.

      זה כל כך יפה בעיני. לשאת בגאון.

      זה יפה.

      (ואני כותב את זה כגבר. למרות שאני לא מאמין שאני כותב את זה שאני כותב את זה כגבר, כי המשפט הזה לא יוצא לי כמעט בכלל. בכלל לא:)

       

      יפה לך כגבר, להגיד כאלו דברים :-)

      (וגם אני כאישה כמעט לא אומרת דברים כאלה. בכלל לא :) 

        7/9/09 02:01:

      מה אומר. שאני מעריך כל כך כל מי שנושאת בגאון את אפורה.

      זה כל כך יפה בעיני. לשאת בגאון.

      זה יפה.

      (ואני כותב את זה כגבר. למרות שאני לא מאמין שאני כותב את זה שאני כותב את זה כגבר, כי המשפט הזה לא יוצא לי כמעט בכלל. בכלל לא:)

        7/9/09 00:43:

      צטט: Georgi 2009-09-06 15:57:27

       

      ...בעיניי יש פה 2 אפשרויות, גם תוך כדי התחשבות בדעת הסביבה.

      1. להשאיר את השיבה, כהצהרה.כאילו לא איכפת לך מה אומרים, תוך כדי כך שבהחלט אומרים. שאנשים מתעסקים עם זה, כלומר נותנים יותר תשומת לב ממה שהיו נותנים אילו היית נכנעת לתכתיבי החברה. כלומר, כל עוד מדברים עלייך, לא ממש חשוב איך, את מעניינת.

      2. לצבוע, להנות מהמחמאות הרגעיות שתקבלי ולא להתעמת ולהסביר את עצמך כל פעם מחדש. ביננו, כולנו אוהבים מחמאות...

      וכן, עד כמה שזה נשמע שטחי, הבעל/החברים/שאר דמויות מפתח, בהחלט יכולים לעצב לנו את מצב הרוח.

      ותכלס, שורה תחתונה, כשאת מסתכלת במראה... מתי את אומרת לעצמך: "וואלה אני נראית ממש טוב!"?

      זה הכי חשוב.

      אכן - ממצה.

      מדהים אותי כמה אפשר להתפלסף על שיער...נראה לי שגם אני מיציתי.

      החלטת ביניים - משאירה שיער לבן ומסתפרת.

      ואחר כך - נראה מה יהיה אחר כך.

      תודה :-)

      אורית. 

       

        6/9/09 15:57:

      צטט: oritb 2009-09-06 00:28:07

      צטט: Georgi 2009-09-04 20:43:55


      בתור מי שדוקא לקח לה המון המון שנים לאהוב את השיער שלה, לכי על מה שאתה אוהבת.

      אבל מצד שני, שאלה לי אלייך: אם כ"כ טוב לך עם האפור, מה בכלל איכפת לך מה אומרים לך מסביב?

      אולי את בכל זאת לא שלמה עם ההחלטה כפי שאת רוצה להציג??...

       היי מיכל,

      גם זו שאלת השאלות - מה אני אוהבת...ולא שאני בדרך כלל מקשה בקושיות...אבל אם כבר להוסיף נדבך על התשובות הקודמות...מכיוון שיש כאן קונפליקט ביו יופי לאופי (ככה קראתי קודם לשמירה על עיקרון הגיל), מה יותר חשוב? איך אתפס בסביבה (יופי) לעומת איך שאתפס בפני עצמי (אופי)...כי עם כל הכבוד לאופי שלי (שברור לי שהוא עיקש ואיתן בהרבה מאוד תחומים בחיים), חשוב ואיכפת לי איך אחרים תופסים אותי...החל מהבעל שהזכרתי (איזה תרוץ, הה?), דרך המשפחה, החברים, מקום העבודה, דמויות המפתח בחיי, עולם הסלבריטאים (כן, כן, שטחי עד כדי שזה נשמע...הרי הם הפכו להיות ה- role models...ובטח האורים והתומים בענייני היופי)...

      עכשיו, עם כל הבלבול הזה...מה מחליטים?

       

      בעיניי יש פה 2 אפשרויות, גם תוך כדי התחשבות בדעת הסביבה.

      1. להשאיר את השיבה, כהצהרה.כאילו לא איכפת לך מה אומרים, תוך כדי כך שבהחלט אומרים. שאנשים מתעסקים עם זה, כלומר נותנים יותר תשומת לב ממה שהיו נותנים אילו היית נכנעת לתכתיבי החברה. כלומר, כל עוד מדברים עלייך, לא ממש חשוב איך, את מעניינת.

      2. לצבוע, להנות מהמחמאות הרגעיות שתקבלי ולא להתעמת ולהסביר את עצמך כל פעם מחדש. ביננו, כולנו אוהבים מחמאות...

      וכן, עד כמה שזה נשמע שטחי, הבעל/החברים/שאר דמויות מפתח, בהחלט יכולים לעצב לנו את מצב הרוח.

      ותכלס, שורה תחתונה, כשאת מסתכלת במראה... מתי את אומרת לעצמך: "וואלה אני נראית ממש טוב!"?

      זה הכי חשוב.

        6/9/09 13:10:

      צטט: עוד טיפ טיפה 2009-09-06 12:55:46


      ...ואומר לך בסוד: נשים מבוגרות יותר שכל שעריהם לבן ומטופח כלכך מכירה? מקסימות אותי...

       מסכימה. יש הרבה הוד והדר בלבן-לבן הזה :-)

       

        6/9/09 13:07:

      צטט: simply.present 2009-09-06 12:12:45

      זה יפהפה בעיני.

      לא הייתי רוצה אחרת. 

      אני אוהבת לראות את הטבע במלוא הדרו. 

      ופסי הכסף האלה הם הדר, הו כן. 

       

      החיוניות מגיעה מתוכך יקירתי. 

      עשי כפי שטבעך מציע לך.

       

      :-)

       :-)))

       

        6/9/09 12:55:


      עברתי בדיוק את התהליך שאת עוברת

      עד שלא הכריחו אותי ממש

      לא צבעתי

      היום חלק נכבד מהשיער לבן

      ואומר לך בסוד:

      נשים מבוגרות יותר

      שכל שעריהם לבן ומטופח כלכך

      מכירה?

      מקסימות אותי

      מחכה שהכל יהיה לבן ואלבש לעצמי

      חזות אלגנטית כמו שלהן

      (עכשיו נותר לי לקוות שהחזות הזו תתאים לי)

      בנתיים , צובעת.....

        6/9/09 12:12:

      זה יפהפה בעיני.

      לא הייתי רוצה אחרת. 

      אני אוהבת לראות את הטבע במלוא הדרו. 

      ופסי הכסף האלה הם הדר, הו כן. 

       

      החיוניות מגיעה מתוכך יקירתי. 

      עשי כפי שטבעך מציע לך.

       

      :-)

        6/9/09 12:10:

      צטט: -תמר- 2009-09-06 12:01:27


      היי,

      הוזכרתי אז באתי  :))

       

      אני לא מוטרדת (בגיל 38) להראות יותר צעירה. לא מבטיחה לגבי העתיד :)

      השיער שלי מסופר טוב וממש לא מוזנח.

      אני מרוצה.

      תנסי, מה תפסידי?

      ברוכה הבאה :-)

      האמת, שמכל הפוסט הזה - באמת בא לי להסתפר...דיווחים בהמשך :-) 

        6/9/09 12:01:


      היי,

      הוזכרתי אז באתי  :))

      במשך 12 שנים צבעתי את השיער, בהתחלה לחום כדי לטשטש את הלבן ואח"כ לכהה יותר כדי לשוות גוון אחיד לשיער. נראיתי נפלא בעיני עצמי ובעיני הסביבה, אב מה? די נמאס לי להצמד פעם ב-4-5 שבועות לכפפות ולמסרק ולערב של צביעה. צבע במספרה לא בא בחשבון כי זה נורא מייקר את העניין ושורף המון זמן.

      אז הסתפרתי קצוץ, מאוד קצוץ. חשבתי לעצמי ששיער יכול לגדול, וצבע תמיד אפשר להתחיל מחדש, רק שחייבת לראות כמה באמת לבן שם על הקרקפת... קבלתי תגובות מעורבות. לא יודעת לנתח מה יותר או פחות וברור לי שהיו תגובות לא אמיתיות.

      עברו כמעט שנתיים, שערי גדל לאורך שאני אוהבת. אני מאוד מרוצה מהמראה שלי ומחוסר השיעבוד לצבע.

      עדין מקבלת תגובות מעורבות, חלק מחמיאות על האומץ, חלק שטוענות שזה נאה טוב וחלק שבטוחות שבשחור אראה צעירה יותר.

      אני לא מוטרדת (בגיל 38) להראות יותר צעירה. לא מבטיחה לגבי העתיד :)

      השיער שלי מסופר טוב וממש לא מוזנח.

      אני מרוצה.

      תנסי, מה תפסידי?

        6/9/09 00:59:

      צטט: קלודט עטייה 2009-09-05 13:13:57

      אני חושבת על זה יותר במושגים של לאן הולך הכסף ... את שיער הפנים המיותר אחשמל ולו היה לי כסף הייתי מסירה את כל שיערות הגוף בלייזר אבל דווקא שיער לבן לא מזיז לי. 

       צחוק צחוק, כולנו חיילים במכונת הקפיטליזם המשומנת...

       

        6/9/09 00:57:

      צטט: כותבת בחשיכה 2009-09-05 04:10:20


      אני בדיעה שהוזכרה למעלה, אם את אוהבת את עצמך בראי- אז תעבדי על מחשבותייך לפני ההגעה לישראל.

      אני גם חושבת שבשיער לבן יש משהו מעניין יותר, אבל מצד שני, אני מודה-אני אצבע כשיבוא הרגע..

      אהבתי את כתיבתך.

       תודה :-)

       

        6/9/09 00:56:

      צטט: אליקו1 2009-09-06 00:52:34

      הפתרון פשוט לדעתי

      לצבוע אפשר תמיד !

      תקבעי לך תקופה בה את לא צובעת, נניח שנה - עד שכל השיער יהיה טבעי ואז תחליטי - הרי תוכלי תמיד להתחיל שוב לצבוע אם לא תנסי להיות פעם אחת טעית לגמרי  לעולם לא תפתרי את הדילמה.

       

      ומאיפה אני כזה חכם?

      שערי התחיל להדלל

      קיצרתי וקיצרתי....

      ותמיד פחדתי משיער דליל - מה יגידו !!

      עד שקיבלתי אומץ והיום אני עושה מגלח במכונה, קצוץ קצוץ ורובם המכריע של האנשים אומרים שזה יפה לי ומתאים לי

      ובעיקר אני - התרגלתי ואני שמח בחלקי.

       

      זהו - יצא נאום ארוך לכל כך מעט שיער... 

      אחלה נאום :-)

      צודק. שיער תמיד אפשר לצבוע...ולכן זה גם כל כך מפתה לצבוע...להבדיל מנשירה.

      כל הכבוד על האומץ!

        6/9/09 00:53:

      צטט: oscarlet 2009-09-05 00:17:26

      אני דווקא מאד אוהבת נשים עם שיער לבן. הן משדרות חכמה ומשהו נעים.

      זה נכון. איך שכחתי את זה בדרך?

        6/9/09 00:52:

      הפתרון פשוט לדעתי

      לצבוע אפשר תמיד !

      תקבעי לך תקופה בה את לא צובעת, נניח שנה - עד שכל השיער יהיה טבעי

      ואז תחליטי - הרי תוכלי תמיד להתחיל שוב לצבוע

      אם לא תנסי להיות פעם אחת טעית לגמרי  לעולם לא תפתרי את הדילמה.

       

      ומאיפה אני כזה חכם?

      שערי התחיל להדלל

      קיצרתי וקיצרתי....

      ותמיד פחדתי משיער דליל - מה יגידו !!

      עד שקיבלתי אומץ והיום אני עושה מגלח במכונה, קצוץ קצוץ

      ורובם המכריע של האנשים אומרים שזה יפה לי ומתאים לי

      ובעיקר אני - התרגלתי ואני שמח בחלקי.

       

      זהו - יצא נאום ארוך לכל כך מעט שיער... 

        6/9/09 00:50:

      צטט: אני לא ניק 2009-09-04 23:54:50

      העיקר שתרגישי נח עם עצמיך.  הכי הכי חשוב(:

       תודה :-)

       

        6/9/09 00:50:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-09-04 23:54:53

      הלוואי ששערי ילבין. סוף סוף לא אראה בן 25 לנצח.

      כבר עדיפה נשירה. וקרחת. זה יפתור לי את הבעיה סופית.

      צרות של עשירים...וצעירים.

       

        6/9/09 00:39:

      צטט: אורן@SO 2009-09-04 23:06:03

      מהצבע של השיער את עושה עניין? לפחות עוד יש לך שיער צעקה

       

      ...לפני הרבה שנים הייתי בביקור אצל בנות דודינו, הגורילות ההרריות באוגנדה...למנהיג של להקת גורילות קוראים silverback, וזאת עקב העובדה שהגב שלו כולו כסוף, יען כי הוא בא בימים ולמוד נסיון (אך כולו עדיין מלא און).

      אז אולי יש לנו עוד מה ללמוד מקרובים רחוקים?

      הא, silverhead?

       

      אוי אורן, אני לגמרי מתנצלת (הידעת שרציתי לקרוא לפוסט - שיערך האפור נערה, שיערך החסר? אבל נראה לי לא פייר לערבב נושא כזה מהותי - נשירת שיער, עם אנקדוטה על שיער לבן)...מבינה.

      ולגבי הסילברהד - נשמע לא רע! אולי עלית כאן על המפתח לפיתרון הדילמה (מעבר לאוגנדה??? במילא את העיקרון של ביירון ביי התחלתי להבין :-)

        6/9/09 00:34:

      צטט: אבנר גפני 2009-09-04 21:38:57

       

      ...לא נראה לי הגיוני לשנות מראה רק בגלל לחץ חברתי (או חשש מלחץ חברתי). כשאנשים מרגישים נוח עם עצמם, הם משדרים את זה לסביבה, והסביבה אוהבת את זה. חשוב יותר - הם בעצמם אוהבים את זה.

       אכן זה ממש לא הגיוני. אילו רק היינו פועלים לפי ההיגיון...

      מאמצת את גישתך לחיים...עכשיו נשאר לי "רק" לפעול על פיה :-)

      תודה!

      אורית. 

       

        6/9/09 00:32:

      צטט: אורית גפני 2009-09-04 21:04:37

      מתנצלת מראש בפני תמר שלא בקשתי אישור...

      פגשתי אותה לפני שנה בטיול בצפון - ואז השיער שלה היה צבוע...

      ספרה לי על כוונתה להפסיק לצבוע...

      ראי כמה האישה הזו יפה בטבעי שלה....

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1195578&p=0

       

      תודה !

      את ממש צודקת - תמר מדהימה!

      אני מסתכלת כל פעם בתמונות שלה בהערצה :-)

      תודה על האזכור...
        6/9/09 00:30:

      צטט: אֵלִי 2009-09-06 00:23:24

      צטט: oritb 2009-09-06 00:04:35

      צטט: אֵלִי 2009-09-04 16:07:57

      שערות אפורות בודדות אצל אנשים צעירים הן סוג של צלקות קרב מהחיים אני חושב. משהו שדווקא בהחלט אפשר להתגאות בו כמו מעין עיטור כבוד על הפגנת אומץ בשדה הקרב. מצד שני אני בהחלט מבין את מי שמעדיף להיות צנוע ולהסתיר את עיטור הכבוד הזה. כמו כל דבר אחר שנוגע לאסתטיקה, העיקר שאת תרגישי טוב עם עצמך.

      צעירים = אנשים שעוד לא אמורות להיות להם שערות שיבה.

       

      והדימוי של צלקות קרב, הוא כי בדר"כ זה סימן לדאגות וצרות אצל מי שלא אמורות להיות לו שערות שיבה על פי הגיל הביולוגי שלו.

      אוקיי, הבנתי...make senese now

      אם כי הפוסט הזה הוא לא על אותם יוצאי דופן - אלא על כל השאר...הנמנים עם אוכלוסיית מאותגרי הגיל...

       

        6/9/09 00:28:

      צטט: Georgi 2009-09-04 20:43:55


      בתור מי שדוקא לקח לה המון המון שנים לאהוב את השיער שלה, לכי על מה שאתה אוהבת.

      אבל מצד שני, שאלה לי אלייך: אם כ"כ טוב לך עם האפור, מה בכלל איכפת לך מה אומרים לך מסביב?

      אולי את בכל זאת לא שלמה עם ההחלטה כפי שאת רוצה להציג??...

       היי מיכל,

      גם זו שאלת השאלות - מה אני אוהבת...ולא שאני בדרך כלל מקשה בקושיות...אבל אם כבר להוסיף נדבך על התשובות הקודמות...מכיוון שיש כאן קונפליקט ביו יופי לאופי (ככה קראתי קודם לשמירה על עיקרון הגיל), מה יותר חשוב? איך אתפס בסביבה (יופי) לעומת איך שאתפס בפני עצמי (אופי)...כי עם כל הכבוד לאופי שלי (שברור לי שהוא עיקש ואיתן בהרבה מאוד תחומים בחיים), חשוב ואיכפת לי איך אחרים תופסים אותי...החל מהבעל שהזכרתי (איזה תרוץ, הה?), דרך המשפחה, החברים, מקום העבודה, דמויות המפתח בחיי, עולם הסלבריטאים (כן, כן, שטחי עד כדי שזה נשמע...הרי הם הפכו להיות ה- role models...ובטח האורים והתומים בענייני היופי)...

      עכשיו, עם כל הבלבול הזה...מה מחליטים?

        6/9/09 00:23:

      צטט: oritb 2009-09-06 00:04:35

      צטט: אֵלִי 2009-09-04 16:07:57

      שערות אפורות בודדות אצל אנשים צעירים הן סוג של צלקות קרב מהחיים אני חושב. משהו שדווקא בהחלט אפשר להתגאות בו כמו מעין עיטור כבוד על הפגנת אומץ בשדה הקרב. מצד שני אני בהחלט מבין את מי שמעדיף להיות צנוע ולהסתיר את עיטור הכבוד הזה. כמו כל דבר אחר שנוגע לאסתטיקה, העיקר שאת תרגישי טוב עם עצמך.

      תחילה, תודה על השיוך לקהילת הצעירים...בכל זאת, נראה לי שכבר עברתי כיתה (39, למי שמתעצל לפשפש שוב בעמוד הבית).

      דימוי השיערות הלבנות לצלקות הקרב קצת קשה בעיני. אם כבר, הייתי ממשילה אותן לפז"ם בצבא...וכאן מתחיל הקטע המבלבל - בעוד פז"ם בצבא נחשב לעניין יוקרתי ששואפים אליו, משום מה, את הפז"ם בחיים רובינו מעדיפים להחביא באמצעות צביעת שיער (ונראה לי שבכל זאת, אני מתייחסת כאן לרוב לקהילת הנשים). כשאומרים "להצניע" יש לזה בעיני קונוטציות מאוד הירואיות וחיוביות - לכן, נראה לי "להחביא" - הולם יותר את הסיטואציה.

       

      צעירים = אנשים שעוד לא אמורות להיות להם שערות שיבה.

       

      והדימוי של צלקות קרב, הוא כי בדר"כ זה סימן לדאגות וצרות אצל מי שלא אמורות להיות לו שערות שיבה על פי הגיל הביולוגי שלו.

       

        6/9/09 00:19:

      צטט: דנית ניצן 2009-09-04 20:30:13

      ...מה שבטוח, צבע השיער משנה את התייחסות הסביבה אלינו, ואולי אפילו את התחושה הפנימית שלנו - ואת זה אני יודעת מהתקופה שצבעתי לבלונד (ולא, לא נהניתי יותר אז).

      קטע הבלונד הזה - תמיד רציתי לשאול - למה לצבוע לבלונד? כי מין הסתם הסיבה העיקרית קשורה בסקס, לא?

       

        6/9/09 00:17:

      צטט: rom-w 2009-09-04 16:58:40

      ... בעולם שמחפש איך להראות צעיר עם כל האנטי אייג'יניג, המשחות, המילויים, הבטוקס ועוד ועוד, צבע וצורתו של השיער זה עוד נדבך להראות אותנו צעירים, בהשקעה קטנה ותחזוקה קלילה - אז למה לא??

       היי רום,

      תודה על הכנות ועל התגובה :-)

      נראה לי שנגעת בשורש הבעיה הכל כך מוזרה הזאת - משהו כאן התהפך לגמרי...התרבות המערבית סיגלה בחום את תרבות הצעירים ומתנערת מכל מה שקשור בעולם המבוגר. זה מתחיל במראה, ועובר לשוק העבודה וגולש בטח לעוד כמה מקומות קרדינליים.

      ולמה? מן הסתם הכל התחיל בתור איזו החלטה של כמה צעירים אי שם בתחילת המאה לעשות איזה אקזיט מצבע לשיער, או קרם לקמטים, ומפה לשם המצב התחיל להתגלגל כמו כדור שלג שיוצא משליטה, והנה...העולם שייך לצעירים...ומבחינה חומרנית זה פשוט מעולה. כי כמה זמן יש לנו להיות צעירים? 10 שנים, 20 שנים גג - מגיל 15 ועד 35. ומה עושים ב- 40 השנים הנותרות? קונים הרבה, מרגישים רע עם איך שאנחנו נראים, והנה - ככה נוצר עוד מנוף למכונה הקפיטליסטית המשומנת. הרי באותה מידה, היו יכולים לשבת כמה זקני שבט ולהחיל שהמבוגר הוא ה- cool האמיתי, ו"מפני שיבה תקום" וכל היתר, ופתאום כל הצעירים האלה היו מתים להיראות יותר מבוגרים...ורגע, נראה לי שזה בעצם מה שהיה כל השנים האלה לפני המודרניזציה... אז או שזה יחזור בפוסט-פרימיטיביזם מרשים (אם יש מילה כזאת), או שאמשיך לקטר, או שאחליט ללכת נגד הזרם (כמעט) לבדי.

        6/9/09 00:04:

      צטט: אֵלִי 2009-09-04 16:07:57

      שערות אפורות בודדות אצל אנשים צעירים הן סוג של צלקות קרב מהחיים אני חושב. משהו שדווקא בהחלט אפשר להתגאות בו כמו מעין עיטור כבוד על הפגנת אומץ בשדה הקרב. מצד שני אני בהחלט מבין את מי שמעדיף להיות צנוע ולהסתיר את עיטור הכבוד הזה. כמו כל דבר אחר שנוגע לאסתטיקה, העיקר שאת תרגישי טוב עם עצמך.

      תחילה, תודה על השיוך לקהילת הצעירים...בכל זאת, נראה לי שכבר עברתי כיתה (39, למי שמתעצל לפשפש שוב בעמוד הבית).

      דימוי השיערות הלבנות לצלקות הקרב קצת קשה בעיני. אם כבר, הייתי ממשילה אותן לפז"ם בצבא...וכאן מתחיל הקטע המבלבל - בעוד פז"ם בצבא נחשב לעניין יוקרתי ששואפים אליו, משום מה, את הפז"ם בחיים רובינו מעדיפים להחביא באמצעות צביעת שיער (ונראה לי שבכל זאת, אני מתייחסת כאן לרוב לקהילת הנשים). כשאומרים "להצניע" יש לזה בעיני קונוטציות מאוד הירואיות וחיוביות - לכן, נראה לי "להחביא" - הולם יותר את הסיטואציה.

        5/9/09 23:57:

      צטט: yifty 2009-09-04 16:06:29

      ...

      השאלה היא - האם את באמת שלמה עם זה?!

      ...

      שאלת השאלות אחותי :-) וממש לא טריוויאלית לענות.

      קודם כל, אם הייתי שלמה עם זה, מן הסתם לא הייתי כותבת על זה פוסט. זה פשוט היה עובר לי מאוזן לאוזן, כמו כל שאר הדברים שאני שלמה איתם ועושה אותם, למרות אי שביעות הרצון מסביבי.

      הסיבה העיקרית שאני לא שלמה - כי אני עדיין לא סגורה על זה שזה יותר יפה.

       

      הסיבה שאני לא צובעת - היא יותר ערכית בעיני, מאסתטית - הלבן הזה, בעיני,  מעיד על איזה יושר אישי שלי מול הגיל שלי, מול מי שאני בפנים (אולי זה אותו יופי פנימי שתמיד מדברים עליו). והיופי - הוא בעיני המתבונן - ז"א איך אני נתפסת כלפי חוץ. לצערי, שיער לבן עדיין לא נתפס בעיני יותר יפה לי. וזה הקטע המבאס (וביננו - אני לגמרי בפרופורציות, כולה שיער לבן...אבל אם כבר להתפלסף...). אז מה יותר חשוב? אופי או יופי? וברור שזו שאלה אישית של כל אחת לעצמה, אבל מבחינתי יש כאן איזו אכזבה - על הקושי להחליט במה לבחור (=שמראה שהיופי חשוב לי לא פחות מהאופי - ולא חשבתי שאני כזאת :-) 

        5/9/09 13:13:

      אני חושבת על זה יותר במושגים של לאן הולך הכסף. הספר השכונתי כבר שנים שואל אותי "ומתי נצבע לך את כל הבלונדינים?" ואני אומרת לעצמי "לך תלמד לגזור קודם כמו שצריך!" ומבינה שפרנסתו לא תצמח לו מהגזירה כי פשוט אין לו את זה. לי דווקא יש לא מעט שיער לבן אבל אצלי זה הקו האדום - לא צובעת. את שיער הפנים המיותר אחשמל ולו היה לי כסף הייתי מסירה את כל שיערות הגוף בלייזר אבל דווקא שיער לבן לא מזיז לי. הוא מבדיל ביני ובין נערות פותות. לא אכחד שבבוא היום הייתי שמחה לעשות מתיחת צוואר אבל בתוך כל המערבולת המטורפת הזאת אני סבורה שאסתובב עם שיער לבן ומי שזה לא מוצא חן בעיניו - שיסיט את מבטו.

       

      אני מוכרחה לציין שכשעולה לאוטובוס אישה זקנה עם שיער צעיר אז אין לי שום אינסטינקט לפנות את מושבי עבורה.

        5/9/09 06:10:

      צטט: אורית גפני 2009-09-04 16:04:20

       

      ...השאלה היא... אם את מסתכלת בראי... האם את אוהבת את מה שאת רואה...?

      אם כן... לגבי ישראל זה אותו הדבר.

      גם לי עוברת מחשבה בראש שאם אני אצבע אראה צעירה יותר.. אבל המחמאות שאני מקבלת בכל מקום (יש כאלה שחושבים שאני צובעת...:)) השוני מאחרים... זה שבעלי לא מוכן לשמוע מצבע (אוהב טבעי...:)) והעיקר שיפה לי בעיניים ובמראה !

       

      ואת אורית - העיקר - שתהיי שלמה עם עצמך !

      היי אורית,

      תודה על התגובה ועל הדוגמא האישית. אני בהחלט מאוד מעריכה נשים עם שיער לבן בישראל - כי איכשהוא זה באמת נראה לי ללכת הרבה יותר נגד הזרם - כשזה בישראל.

      לגבי הראי - בדרך כלל אין לי בעיה איתו ועם המראה המשתקף בו, למרות שמדי פעם יש מצבי רוח לכאן ולכאן :-) 

      עניין הצעירות - הוא שורש העניין - ומכיוון שעוד כמה התייחסו כאן לעניין - אני אגיב עליו בהרחבה. 

      ולגבי הלהיות שלמה עם עצמי - גם כאן הסוגיה לא כל כך פשוטה - בדרך כלל - אני שלמה, אבל אם ניכנס לעובי השערה :-) , נראה לי שיותר ויותר נדירים המקרים בהם אדם שלם עם עצמו ללא כל תלות בחברה מסביבו, אלא אם כן הוא חי עם עצמו, לעצמו (בתוך עצמו?).

        5/9/09 04:10:


      אני בדיעה שהוזכרה למעלה,

      אם את אוהבת את עצמך בראי- אז תעבדי על מחשבותייך לפני ההגעה לישראל.

       

      אני גם חושבת שבשיער לבן יש משהו מעניין יותר,

      אבל מצד שני, אני מודה-אני אצבע כשיבוא הרגע..

       

      אהבתי את כתיבתך.

        5/9/09 03:45:

      צטט: ~מיכל~ 2009-09-04 15:53:54

      הופיעו לי כמה שערות לבנות לפני כמה שנים ומאז התווספו לי עוד כמה וכמה.

      אני דווקא מאוד אוהבת אותן ולא שוקלת לרגע צביעה. לא ממש רואה בהן משהו מבגר. כמו קווים מסויימים, הן נראות לי יותר כמו אופי:) 

       תחילה, תתחדשי על התמונה. והאמת, את כל כך יפה, שנראה לי ששיער שיבה רק יחמיא לפנים האלה...

       

        5/9/09 03:43:

      צטט: יוסי בר-אל 2009-09-04 15:40:51

      אני יודע כי אני כותב את התגובה הזו מנקודת המבט של גבר בעוד כי נשים מתייחסות באופן שונה לכל נושא וענין .  מנק' המבט שלי השיער הלבן מאפשר להביט ולהגיב באופן שונה להרבה מאד דברים ...  הוא מאפשר אורך רוח וגם שקט ושלווה ...   יש כאלו הרואים בצבע השיער סממן של גיל .  אצלי זה לא כך . מי שיודע להביט רואה את הגיל האמתי ( לא זה הכרונולוגי ) בעיניים ולא בשום מקום אחר...

       היי יוסי,

       

      הלוואי ולפחות בעניין הזה, הגישה הנשית היתה יותר קרובה לזו הגברית...(אם כי גם הגברים מתקלקלים בקצב). גם אני מאוד מתחברת לאורך הרוח לשקט ולשלווה.

      תודה :-)

      אורית. 

       

        5/9/09 00:17:

      אני דווקא מאד אוהבת נשים עם שיער לבן. הן משדרות חכמה ומשהו נעים.

        4/9/09 23:54:

      הלוואי ששערי ילבין. סוף סוף לא אראה בן 25 לנצח.

      כבר עדיפה נשירה. וקרחת. זה יפתור לי את הבעיה סופית.

        4/9/09 23:54:

      העיקר שתרגישי נח עם עצמיך.  הכי הכי חשוב(:

       

        4/9/09 23:06:

      מהצבע של השיער את עושה עניין? לפחות עוד יש לך שיער צעקה

      מה אני אגיד? איזה מזל שאני לא גר באוסטרליה, עוד הייתי מגיע לביקור בארץ עם פאה בלתי החלטי

       

      לפני הרבה שנים הייתי בביקור אצל בנות דודינו, הגורילות ההרריות באוגנדה.

      חוויה מעולם אחר (פשוטו כמשמעו).

      למנהיג של להקת גורילות קוראים silverback, וזאת עקב העובדה שהגב שלו כולו כסוף, יען כי הוא בא בימים ולמוד נסיון (אך כולו עדיין מלא און).

      אז אולי יש לנו עוד מה ללמוד מקרובים רחוקים?

      הא, silverhead?

       

        4/9/09 21:38:

      ראשית - להמשיל צבע שיער טבעי להזנחה - אבסורד מוחלט בעיני! תאמינו לי - המציאות שונה לחלוטין.

       

      לא נראה לי הגיוני לשנות מראה רק בגלל לחץ חברתי (או חשש מלחץ חברתי). כשאנשים מרגישים נוח עם עצמם, הם משדרים את זה לסביבה, והסביבה אוהבת את זה. חשוב יותר - הם בעצמם אוהבים את זה.

       

      כמו בכל דבר, אסור לעשות בנושא הזה הכללות. כמו ששיער לבן וטבעי הוא יפה בעיני, אין לי שום בעיה אם תחליטי לצבוע את השיער בסגול...

        4/9/09 21:04:

      מתנצלת מראש בפני תמר שלא בקשתי אישור...

      פגשתי אותה לפני שנה בטיול בצפון - ואז השיער שלה היה צבוע...

      ספרה לי על כוונתה להפסיק לצבוע...

      ראי כמה האישה הזו יפה בטבעי שלה....

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1195578&p=0

       

      תודה !

        4/9/09 21:00:

      צטט: rom-w 2009-09-04 16:58:40

      מחקר שראיתי לאחרונה הראה שהשער הוא פקטור עיקרי באומדן גיל, אישה מתבגרת בדרך כלל נוטה להסתפר קצר בעוד ששער ארוך מצעיר אותה בכמעט 5 שנים מגילה הביולוגי, אותו כנ"ל לגבי שיער צבוע, כמו שאמרת כאן...שיער אפור מזקין = חד משמעית ובלי הנחות. עכשיו בעולם שמחפש איך להראות צעיר עם כל האנטי אייג'יניג, המשחות, המילויים, הבטוקס ועוד ועוד, צבע וצורתו של השיער זה עוד נדבך להראות אותנו צעירים, בהשקעה קטנה ותחזוקה קלילה - אז למה לא??

      אני לא מבינה את הנשים שלא צובעות, זה באמת לא מחמיא. מבחינתי זו הזנחה ושקולה באותה מידה לאלו שאינן מגלחות את בית השחי מתוך נאמנות לעצמן או לא יודעת מה.

      אז אם את רוצה חיזוקים...הנה אני מחזקת אותך - תצבעי שיער ותעזבי אותך ממרצות וחברות שרוצות להזדקן טבעי, אנחנו התקדמנו הרבה מאז.

      הזנחה...???

      לא !!

      רוצה להיפגש איתי על כוס קפה..???

      אני רוצה באמת לשמוע את דעתך !

      את רוצה להגיד לי שכל יום מישהו משקר לי...?

      לא יכול להיות !!!

      אנשים שלא מכירים אותי - אומרים לי את דעתם - בכלל מבלי ששאלתי...

      אולי זה דווקא מחמיא השיער הלבן..?

      כשאני רואה אישה מטופחת עם שיער טבעי שלה משולב בלבן.. לי זה נראה מקרין אופי !

       

      שולחת את בעלי לומר את דעתו...

      וברור שאני לא רואה את הבקורת אישית - למרות שיש שתי תמונות מאוד ברורות שלי כאן ובלינק שנתתי בתגובה הראשונה !

       

        4/9/09 20:54:

      צטט: yifty 2009-09-04 16:08:37

      אורית גפני גנבה לי את התגובה בשתי דקות :)

      באמת שלא ראיתי מה היא כתבה כשהגבתי :)

      ועל זה נאמר - אם שניים אומרים לך שאתה שיכור...אז אתה כנראה באמת שיכור

      ואת הוספת את עניין הטיפוח שזה נכון !

      כי אם האישה מטופחת - השיער הלבן מוסיף (לדעתי...:))

      (רציתי לכתוב זאת ומשום מה דלגתי על המחשבה...:))

       

        4/9/09 20:43:


      בתור מי שדוקא לקח לה המון המון שנים לאהוב את השיער שלה, לכי על מה שאתה אוהבת.

      אבל מצד שני, שאלה לי אלייך: אם כ"כ טוב לך עם האפור, מה בכלל איכפת לך מה אומרים לך מסביב?

      אולי את בכל זאת לא שלמה עם ההחלטה כפי שאת רוצה להציג??...

        4/9/09 20:30:

      שאלה יפה וטקסט מלא כנות העלית פה.

      אני יודעת שאני מסתכלת באהדה על שיער אפור אצל נשים שבחרו לשאת אותו - וברוב המקרים זה יפה בעיני.

      מצד שני, אני לא יכולה להבטיח לך שאני לא אצבע לחום כשהשיער שלי יאפיר.... אני לא יודעת. בינתיים אני מאוהבת בארבע השערות הלבנות שצמחו על ראשי ומקווה שיצטרפו אליהן עוד כמה בהקדם. אבל כאשר באמת יצטרפו אליהן עוד כמה וכמה וכמה, אז כאמור, אין לי תשובה אם אשמח בהן או לא.

      מה שבטוח, צבע השיער משנה את התייחסות הסביבה אלינו, ואולי אפילו את התחושה הפנימית שלנו - ואת זה אני יודעת מהתקופה שצבעתי לבלונד (ולא, לא נהניתי יותר אז).

        4/9/09 17:05:
      דרך אגב, המחקר מופיע מדי פעם בערוץ 8 ועוסק בשאלת "האם מה שמוכרים לנו מספק את הסחורה", אחד הפרקים היה בנושא שיער והשפעתו על הגיל הכרונולוגי של האדם. אני ממליצה לראות ולקבל טיפים.
        4/9/09 16:58:

      מחקר שראיתי לאחרונה הראה שהשער הוא פקטור עיקרי באומדן גיל, אישה מתבגרת בדרך כלל נוטה להסתפר קצר בעוד ששער ארוך מצעיר אותה בכמעט 5 שנים מגילה הביולוגי, אותו כנ"ל לגבי שיער צבוע, כמו שאמרת כאן...שיער אפור מזקין = חד משמעית ובלי הנחות. עכשיו בעולם שמחפש איך להראות צעיר עם כל האנטי אייג'יניג, המשחות, המילויים, הבטוקס ועוד ועוד, צבע וצורתו של השיער זה עוד נדבך להראות אותנו צעירים, בהשקעה קטנה ותחזוקה קלילה - אז למה לא??

      אני לא מבינה את הנשים שלא צובעות, זה באמת לא מחמיא. מבחינתי זו הזנחה ושקולה באותה מידה לאלו שאינן מגלחות את בית השחי מתוך נאמנות לעצמן או לא יודעת מה.

      אז אם את רוצה חיזוקים...הנה אני מחזקת אותך - תצבעי שיער ותעזבי אותך ממרצות וחברות שרוצות להזדקן טבעי, אנחנו התקדמנו הרבה מאז.

        4/9/09 16:08:

      אורית גפני גנבה לי את התגובה בשתי דקות :)

      באמת שלא ראיתי מה היא כתבה כשהגבתי :)

      ועל זה נאמר - אם שניים אומרים לך שאתה שיכור...אז אתה כנראה באמת שיכור

        4/9/09 16:07:
      שערות אפורות בודדות אצל אנשים צעירים הן סוג של צלקות קרב מהחיים אני חושב. משהו שדווקא בהחלט אפשר להתגאות בו כמו מעין עיטור כבוד על הפגנת אומץ בשדה הקרב. מצד שני אני בהחלט מבין את מי שמעדיף להיות צנוע ולהסתיר את עיטור הכבוד הזה. כמו כל דבר אחר שנוגע לאסתטיקה, העיקר שאת תרגישי טוב עם עצמך.
        4/9/09 16:06:

      בתור האחות (זאת שספקה ידיים והזדעזעה קלות) אני אומרת - אם את שלמה אם זה, זה מה שחשוב.

      השאלה היא - האם את באמת שלמה עם זה?!

      אני (וזו רק דעתי שלי כמובן) מרגישה עם עצמי טוב יותר כשאני מטופחת, אחודת צבע בשיער וכמובן נכנסת לגינס האהוב עלי מלפני עשר שנים....

      ועל זה נאמר "תעשי רק מה שאת אוהבת...שיהיה לך טוב"

       

      אין פה אמת אחת הכל בעיני המתבונננת (שהיא את כמובן)

       

      נשיקות אחותך

        4/9/09 16:04:

      היי אורית,

       

      האמת שעשיתי כבר פוסט על השיער המלבין, וגם על "מה יגידו"....:))

       

      (לינק ללפוט + תמונה - http://cafe.themarker.com/view.php?t=218926 )

       

      באמת שהרווחנו כל שערה לבנה וכל קמט - ביושר !!

       

       

      השאלה היא... אם את מסתכלת בראי... האם את אוהבת את מה שאת רואה...?

      אם כן... לגבי ישראל זה אותו הדבר.

      גם לי עוברת מחשבה בראש שאם אני אצבע אראה צעירה יותר.. אבל המחמאות שאני מקבלת בכל מקום (יש כאלה שחושבים שאני צובעת...:)) השוני מאחרים... זה שבעלי לא מוכן לשמוע מצבע (אוהב טבעי...:)) והעיקר שיפה לי בעיניים ובמראה !

       

      ואת אורית - העיקר - שתהיי שלמה עם עצמך !

       

       

        4/9/09 15:53:

      הופיעו לי כמה שערות לבנות לפני כמה שנים ומאז התווספו לי עוד כמה וכמה.

      אני דווקא מאוד אוהבת אותן ולא שוקלת לרגע צביעה. לא ממש רואה בהן משהו מבגר. כמו קווים מסויימים, הן נראות לי יותר כמו אופי:)

       

       

        4/9/09 15:40:
      אני יודע כי אני כותב את התגובה הזו מנקודת המבט של גבר בעוד כי נשים מתייחסות באופן שונה לכל נושא וענין .  מנק' המבט שלי השיער הלבן מאפשר להביט ולהגיב באופן שונה להרבה מאד דברים ...  הוא מאפשר אורך רוח וגם שקט ושלווה ...   יש כאלו הרואים בצבע השיער סממן של גיל .  אצלי זה לא כך . מי שיודע להביט רואה את הגיל האמתי ( לא זה הכרונולוגי ) בעיניים ולא בשום מקום אחר...
        4/9/09 08:22:

      צטט: בלאק סמארה 2009-09-04 07:29:29


      ...אני בת 44 ויש לי אולי שמונה או תשע שערות לבנות :) ואני באמת לא יודעת מה אעשה כשיתחיל להלבין באמת.

      welcome to the club...slowly but surely

       

       

        4/9/09 08:20:

      צטט: lin1502 2009-09-04 08:08:55


      ...עבדתי ארבעים ושש שנים ארוכות

      כדי לגדל לתפארת

      את השער הלבן המתפזר לו לאיטו על ראשי

       ואין שום סיבה שבעולם לא להתגאות

       

       תשובה נפלאה! מאמצת בחום :-)

       

        4/9/09 08:08:


      כבר נאמר כל כך הרבה על שמי שאוהב אותך באמת יקבל אותך כמו שאת

      אז לא אחזור על זה

      :-)

       

      נקודת המבט שלי היא

      שעבדתי ארבעים ושש שנים ארוכות

      כדי לגדל לתפארת

      את השער הלבן המתפזר לו לאיטו על ראשי

       ואין שום סיבה שבעולם לא להתגאות

       

      וחוץ מזה

      את יודעת כמה משלמים היום על גוונים???

        4/9/09 07:29:


      אני הפסקתי לצבוע כבר מלפני הרבה שנים, אחרי שבעבר היו לי כל הצבעים המשוגעים, כולל סגול ובלונד פלטינה.

       

      אני בת 44 ויש לי אולי שמונה או תשע שערות לבנות :) ואני באמת לא יודעת מה אעשה כשיתחיל להלבין באמת.

      כי שיער צבוע זה מכה ומטרד.

      נראה...

      פרופיל

      oritb
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      על רשתות חברתיות