מאמר שנכתב על ידי:

מטרת המאמר הינה להציג פריזמה נוספת להתבוננות בתופעת האלימות במשפחה ולהציע שהפרעה פוסט-טראומתית ממנה סובלים הגברים אלימים, היא למעשה הגורם מחולל האלימות.
כמי שמטפל הן בגברים המשתמשים באלימות כנגד בנות זוגן והן בסובלים מחרדה וטראומה שמתי לב, שהגברים שבאים לטיפול עקב טראומה שעברו יודעים לציין במפורש, בדרך כלל, את נקודת המפנה בהתנהגותם. פעמים רבות אני שומע משפטים כגון "זה לא אני"; "לא הייתי כזה"; "אני לא יודע מה קרה לי" בהתייחסם להתפרצויות הזעם והאלימות שהחלו מאז האירוע. לעומתם, גברים שמופנים לטיפול על רקע התנהגות אלימה כלפי המשפחה, אינם יודעים לזהות מקרים טראומטיים בעברם ששינו את התנהגותם. רק במהלך הטיפול, אשר מאפשר התייחסות מעמיקה לעברם, עולה פעמים רבות תמונה קשה של התעללות רגשית ופיזית מצד הוריהם. למעשה, אין להם נקודות התייחסות של "לפני האירוע" ו"אחרי האירוע", ואין להם איך להשוות את השינוי שחל בהם בעקבותיו. הם גדלו לתוך הטראומה והתפתחו יד ביד עם ההפרעה הפוסט-טראומתית, דבר שמקשה עליהם לזהותה.

המאמר פורסם באתר "פסיכולוגיה עברית"

מאמרים נוספים שכתבתי