| מִבְּעוֹד זְמַן נוֹעֲדוּ שריגי הַמִּלִּים לְטִעַת אֶת עֵץ הֶקְשֵׁר בדי עָלִים משתרגים בֵּינוֹת לאפלילות הַגּוֹרָל, הָאֵין מְמַלֵּא אֶת הַיֵּשׁ, הַיְדִיעָה נוֹבֶטֶת מִתּוֹךְ סדקי סֶלַע הַתְּחוּשָׁה גַּם אִם דָּבָר לֹא קָרָה בְּעוֹלָמוֹת המטאפיזיקה זֶרֶם חֶלְקִיקֵי הָאוֹר עוֹבֵר בֵּין שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת, לִרְאוֹת אֶת הַמִּלָּה, לְהוֹשִׁיט יָד אֵל מִקְלֶדֶת לְגַעַת בָּהּ בְּגוּפֵךְ עינייך קוֹרְאוֹת, מַרְגִּישׁוֹת, חָשׁוֹת אֶת הַלִּטּוּף, פְּעִימוֹת עֲרוּצֵי הַקֶּשֶׁר מַפְעִילוֹת אֶת הַלְמוּת לִבֵּךְ אֵין אוֹר, אֵין קוֹל, יֵשׁ רַק צ'י הַזּוֹרֵם כְּנַחַל בֵּין גלקסיות רְחוֹקוֹת הוֹלוֹגְרַמָּה שֶׁל צְבַע אוֹר וּתְמוּנָה הרוחשת בַּמַּעְגָּלי זְמַן שָׁוִים, שֵׁמוֹת, חֶלְקֵי חֹמֶר אֵינָם חֲשׁוּבִים, עיצמי עינייך וַאֲנִי חָרוּז עַל צווארך מְחַבֵּק בתמהיל כִּימִי שֶׁנִּקְרָא אָהֲבָה אֶת ישותך וְאֶת יוֹדַעַת אוֹתִי, דֶּרֶךְ אִשָּׁה בְּאָדָם.
|