מהו הסוד של דה מרקר קפה? לא מזמן כשעברתי לאורכה של הרכבת לחפש אישה יפה להתחיל איתה (סתםםםם...כולה רציתי לרדת בחלקו הדרומי של הרציף), הבזיקה בי המחשבה: באיזה עולם של בודדים אני חי! כל יום אני נוסע בה וכמעט תמיד כ 99.99% מהפנים שאני רואה הם פנים של אנשים שאני רואה אותם לראשונה, פנים בלי סיפור ידוע לך מאחוריהם. אותו דבר בקניון, ברחוב, באוטובוס. זה עושה לי בחילה, כי אנחנו לא חברה חילונית אחת ומאוחדת, אלא אנחנו עולם של מיליוני חברות בודדות בנות אדם אחד כל אחת. הרי, לו הייתי נולד רק לפני כמאתיים שנים, באותו מקום בו אני גר עכשיו, המצב היה הפוך. 99.99% מהפנים היו מוכרות, כי לא הייתי נוסע למרחקים בשביל עבודה (בטח הייתי עובד באיזה לול מחפש ביצים מתחת לישבנן של התרנגולות, ומריח ניחוחות לא מהעולם הזה, ההוא יותר נכון...). אבל בינינו, מי היה רוצה לחיות בתקופה ההיא? בנוסף לעבודה הסיזיפית בלול היינו חיים בלי שרותי רפואה, בלי רווחת חיים, בלי ביטוח לאומי, בלי פוליסת ביטוח, עם צורך יום יומי לרוץ לצוד אוכל כי לא היו מקררים (מה גם שהאוכל היה יכול לאכול אותך), בלי מסעדות, בלי חנויות, בלי סיעודי משלים (הלוקסוס של העולם המודרני, שם בטוח תראה כל יום פרצופים מוכרים, מוכרים עד מוות)... הבדידות משתלמת אמנם... אבל בכל זאת אנחנו עורגים לתקופה ההיא וכנראה זו הסיבה להיווצרותם של הצטים, להוציא אותך מהבדידות המזויינת והאכזרית הזו. הבעיה שבצטים אתה הולך הפוך, אתה מכיר את הסיפור ואז רק את הפנים ולעתים קרובות אחרי שאתה רואה אותם, אתה שוב מוצא את עצמך, מתגעגע לתקופה של מלפני של מאתיים שנים, ואתה מוכן אף להתפשר על ניחוחות ולוותר על קוקטייל המשכר של הבשמים ברכבת. אה, כן...הרכבת... ועכשיו, תארו לעצמכם, שאתם עולים לרכבת, ושוב הולכים לאורכה ומביטים על היושבות (הפוסט נכתב בלשון זכר)... על זאת שיושבת עם רגל על רגל ושיפולי חצאיתה יורדים פיצ כזה, על זאת שראשה שמוט על כף ידה החשופה ושיערה גולש כשעיניה סגורות, על זאת שכפתור אחד השתחרר לה, על שפתיים שמקשקשות בטלפון, וכל אחת מיהן, מחזיקה שלט בו כתובים מה היא אוהבת ואיך היא אוהבת ואם היא בכלל פנויה... כתובים דברים שמי שיודע לקרוא יכול לחדור אל עולמה פנימה, עמוק, עמוק אף עד הרחם רק מצידו השני, וכל מה שנשאר לך להחליט זה... האם אתה אוהב לקרוא את הסיפור הזה, ואם בכלל הוא כתוב בשפה שלך... דה מרקר משלב גם את כל העולמות...הצטים... הרכבת... וגם את התקופה מלפני מאתיים שנה, בלי צורך לעבוד בלול ההוא... מעיין נסיעה ברכבת של נפשות חשופות. והבונוס הוא: אתה מכיר את האדם עוד לפני שהוא עצמו ראה אותך, בלי שהוא כלל יודע שמישהו חדר לתוכו, ממש כמו מדונה ורוח אלוהים, חדירה שהולידה את ישו, או לפחות את סיפורו. בקיצור, זהו קסם דה מרקר: להכיר זר לעומקו, לפני שהוא הכיר אותך, ולהשאיר אותו זר, אלא אם אתה מחליט אחרת. סוג של שליטה... כמו שליטה של סיזיפוס שיכול להחליט רק באיזה מסלול הפעם הוא יעלה את האבן אל הפסגה, למרות שהוא יודע שהיא תתגלגל בחזרה, אבל לא נורא, תמיד יש דרך אחרת... הערת המחבר: אני כאן בקושי שבועיים, אז אם טעיתי באבחנה שלי, אשמח לתיקונים. וסליחה מעובדי הלולים...
|
תגובות (157)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"בושה" היא לא תמיד שלילית. היא שומרת על מרקם חברתי... ולשמור על החברה חשוב - כאשר יש חברות עוינות מסביב.
-
ובהחלט יש אנשים מכל הסוגים.
-
אני שמח שאהבת מה שכתבת, רק שימי לב שאהבת חומר של אדם חסוי :))
גרמת לי לתהות האם באמת ארצה לעלות על רכבת, בה כל אחד מתומצת ע"י שלט.. מסקנה עדיין איננה.. אך בוודאות סיפורי חיים ,אוהבת לקרוא, לנתח דרך עולמי ואף ללמוד מבעלי ניסיון...
פוסט מעולה,ושתהיה לנו נסיעה מהנהההההה ברכבת החברה האנושית..
במקרה הגעתי לעמוד שלך
כתיבה משובחת
*************************
אפילו יותר מזה ישנם אנשים שאתה משוחח עמם ולא יכול לתאר לעצמך שההוא שהתכתבת עמו שה ההוא ברכבת , משובח ומעולה
אכן נושא שמעסיק במקום הזה לא מעט.....
וגם אותי מוכרחה להודות..
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1549537
קיסמו של המקום לטעמי הוא בכך שמאפשר לכל אחד ואחת , מה שמתאים....
ועל אופן ה"בחירות" שעושים אנשים ניתן ללמוד ..
סופ"ש מקסים
כמה לגמרי נכון...
היי אנטי סיזיפוס אחד-
אתה בלי פנים, ובלי שם...
אפשר לשבת ברכבת שעות ולהסתכל על אנשים
כשיש מילים (אפילו כשיש גם שם ותמונה, נניח כמו אצלי)
זה יכול לפעמים כל כך לתעתע...
אני בכל זאת מעדיפה את היום
תודה על הדרך שהביאה אותי לכאן
גם אני אחת ....
שלומדת לטעום מהקפה ...
מוצאת את עצמי הרבה שעות שותה
מקווה לא להשתכר .
אך מצפה להשתבח, יותר.....
כתבתי כל כך הרבה בפוסט ואת הכנסת הכל במשפט אחד
"עצם העובדה שניתן כאן לחשוף ולהחשף מבלי להחשף... "
תודהאיזה סיכום מרשים:)
קצר וקולע...
תודה
שאלת השאלות
וכתבת אותה נפלא
וגם בתגובות נאמר כבר הרבה.
עצם העובדה שניתן כאן לחשוף ולהחשף מבלי להחשף...
לקרוא המון אנשים ולהכיר את הבפנוכו בפרק זמן מרוכז,
בזמן אותו אנחנו בוחרים, או שלא :) במקרה ומתמכרים..
לגרות את הדימיון ולחשוב גם על נושאים שלא מזדמנים ביום-יום,
להתקל בהרבה דמויות שונות ומשונות שהמציאות לא מפגישה אותנו אתם בכלל.
ואם במקרה כן - אנחנו לרוב לא רואים מי הם באמת.
כשבמציאות נתקלים במעטפת ומעט בקרביים,
פה מתעסקים רק בקרביים, במחשבות, חלומות, תפישות שונות ומגוונות ..
זה הסוד
ויש עוד - עוד
ובגלל זה אנחנו גם כאן
לחקור את עצמנו וללמוד
"בקיצור, זהו קסם דה מרקר: להכיר זר לעומקו, לפני שהוא הכיר אותך, ולהשאיר אותו זר, אלא אם אתה מחליט אחרת. סוג של שליטה... "
לדעתי האתר מצליח כי הוא יותר - אני ואני ואני.
כל אחד מפרסם את הגיגיו וכדומה.
והיכולת הזאת היא המושכת.
כל השאר זה על הדרך, זה תוספות שעושות את השהיה יותר כיפית.
אבל הם לא המניע העיקרי.
ההכרות היא חלק מהכייף אבל , כמו שאתה רואה באתרי חדשות,
הטוקבקים הם הכייף של האינטרנט.
בנושא להכיר לעומק, אנשים הם כלכלך מורכבים
שאני בספק אם ניתן להכיר לעומק באמת מישהו.
אבל גם קצת זה נחמד.
"..סוד הקסם הדה-מרקרי " הוא מאוד פשוט ובנאלי : הבנות חולמות על איש עסקים, ואנשי העסקים נטולי תשתית תרבות כלשהי, הם אווילים דיים כדי לחשוב שההגיגים בפרוטה של הבנות כאן שווים משהו..
זה כל הסיפור.
יש המון יתרונות ל"קפה" : 1. האנונימיות מאפשרת חשיפה, 2. הדמיון עובד חזק, 3. מצליחים במיוחד אלו האינטלקטואליים שיש להם יכולת ביטוי גבוהה ושנינות, לווא דווקא אלו שמרשימים בחיצוניות שלהם. 4. הכל מהיר וזמין, המון אנשים, המון אפשרויות, אפשר לנהל יחסים עם כמה אנשים בו זמנית - איוז חגיגה - 5. אפשרויות רומנטיות בהקלקות
6. וכו' וכו' וכיו"ב
אשתדל לעמוד בציפיות
התגובה שלך נותנת מוטיבציה
תודה
נהנית לקרוא אותך
אוהבת את התהיות שלך..
את ראיית העולם הנשקפת מעינך..
אין לי שום כוונה לתת לך דיווח אם מדובר במין הנשי או הגברי.
אתה יודע מה בני המאיה אומרים? ואת זה קראתי אתמול....
שאשה לא חייבת בן זוג בשבילה זו בחירה ומי שחושבת שהיא חייבת אז יש לה בעייה
וגבר כן חייב בת זוג... ומי שחושב שלא אז הוא בבעיה
אבל את תענוגות המין הם משבחים. בלי קשר לזוגיות.
חיחיחי
למה אני מסכימה עם זה???
תודה על הפרח !!!
נ.ב. את הסרט שדברת עליו .. תתפלא לא ראיתי בשלמותו.. רק קטעים פה ושם ובוודאי שאת הקטע המפורסם.
אולי זה הקסם אבל זאת גם בעיה רצינית, יש כאן המון כרטיסים פרטיביים
הרבה פעמים יש תמונה רק של גוף ולא של פנים לא ניתן להכיר את האדם הכותב
אתה יכול להציץ בתוך הכרטיס שלו (והוא כמובן יכול לראות מי ביקר אותו) אבל באותה הנשימה מי אמר שהוא אמיתי או שאתה
ברכבת לעומת זאת בלי שלטים, בלי לדעת מראש כולם אמיתיים, אין אפשרות לפתוח כמה כרטיסים.
היופ כאן שזה כמו יומן דרכים, כל אחד מראה רק את מה שמתאים לו לעולם והעולם מגיב.......
השאלה אם "הנראה"... לא נשאר בודד...
כי הרי הרואה בוחר את הנראה המתאים לו
:)
תודה
זה סוג של הגשמת פנטזית "דנידין הרואה הבלתי נראה.
תודה מירה:)
ברוב המקרים - זה נכון.
ועל המקרים הלא-נעימים אין לי רצון לדבר.
ידברו אחרים.
(היום לא קראתי תגובות של אחרים)
מירה
נכון... אבל הרעיון הוא שאגלה עולם ולא אכנס בו
אלא רק אם העולם ראוי להיכנס אליו
:)
תודה
אתה עוד תגלה כאן עולמות שונים ומשונים
הקפה מכיל בתוכו עולם ומלואו...
ואת הסודות של הקפה תצטרך לגלות לבד...
כמו כולם כאן
ווולקאם.
צריך לדעת לזהות פוסטים שמבטאים צרכים רגשיים לבין פוסטים שמתארים צרכים רגשיים
קשה להאמין שאנשים כותבים כאלו פוסטים ארוכים בשביל להציג משהו שהוא מעוניין שיראו ממנו
אבל אולי את צודקת
תודה
לא. אתה לא מכיר לעומקו. אתה מכיר מה שהוא/היא מעונין להציג. למרות שתמיד רואים יותר ממה שמציג מתכוון.
ועדיין
יש הפתעה גדולה ונהדרת ואחרת במפגש פנים אל פנים.
או
מה שזה לא יהיה מול מה שזה לא יהיה.
או שאת ברכבת לא נכונה
או שתמשכי פיצ את החצאית
:) הומור
חחח
אין לי בעיה לגלות
אבל אצטרך להרוג אותך
מה שאת רואה זה קצה הקרחון
יש קרחים גדולים ויש קטנים
אבל תמיד יש מה לחשוף עוד יותר
גובה קו המים הוא גובה האלמוניות
יש להם סף מבוכה קטן יותר, אבל הוא תמיד קיים
תודה
אני עוזב מיד את הקפה ועולה לרכבת... (לאן נסעת?)...
יפה כתבת.
אני הגעתי למסקנה שדווקא אלה שחושפים את עצמם כאן בקפה - הם הם בעלי השליטה.
כי הם חסרי בושה, לא חוששים לספר דברים אינטימיים על עצמם, אינם חוששים מביקורת.
טעית.אין פה קסם
משעמם פה תחת .
תודה
זו היתה אחת המטרות
נהנתי מכתיבתך *
"מזדהה עם כל מילה למרות שאני בחורה"
שם מעולה לפוסט, רק חבל שאני לא בחורה
אבל אשתדל לעמוד בציפיות בגלל שאת בחורה
:)
תודה
ברוכים הבאים לקפה דה מרקאר, אני פה חודש וקצת ומה שכתבת נכון מאוד.
אהבתי מאוד את הפוסט הזה וקיבלת ממני כוכב, ואני לא נותנת כוכבים לכל אחד,
תמשיך לכתוב עוד פוסטים טובים ומה שכתבת מזדהה עם כל מילה למרות שאני בחורה.
השקפות יש מלא
אבל אני מאמין שאמת יש רק אחת
זו השקפה שאני מאמין בה
:)
תשמרי קצת מהאהבה הזו לפוסט הבא
הסוד של דה מרקר זה שיש שם אנשים כמוך שתענוג לקרוא אותם
כוכב באהבה ובוקר טוב חבר
תודה על התגובה
פגישה פנים מול פנים
אחרי דה מרקר זה כבר הדובדבן שבקצפת
אם את מדברת על הפגישה של פעם...
כנראה אני לא העברתי נכונה את המסר לגביהקסם של דה מרקר
:)
גילית את סוד הקסם ...ציפ
אמרו פה כבר הכל...
אז קבל חיוך על פוסט מקסים!
(
הנה, ככה)
כמו כל מקום אחר... עוד עולם מלא באנשים... שהם עולם ומלואו...
התחברתי לכל מילה רונן!
התחברתי גם לשם שלך.סתם בדיחה..
וסוניק תמיד מדהימה בענייי.
כף להזדהות כל כך!
צ'או
"שאנשים שלא רצו קשר מעבר לקפה וראו שגם אני כתבתי את זה"...
אם את מדברת על בנות שהתעניינו בך... אז אני לא נכנס לזה
אבל אם זה בנים... אז תעשי לי טובה..(מחייך)... אאלק... לא רצו מעבר לקפה
ואת אומרת שאני מסתכל יותר מידי סרטים? מחייך שוב
"הארי פגש את סאלי" נראה לי כיכב אצלך יותר מידי!
תחליפי סרט....... קחי סרט טבע על אבולוציה ... גברים בילו שוב חייהם ביער, לעשות מארבים ומלכודות, לעשות קולות של עשב בשביל למשוך אנטילופות... אז מה הבעיה לומר לך "אנחנו לא רוצים קשר מעבר לשפה...בואי נפגש"
נכתב בהומור
@}--//--
לדעתי....
אתה רואה יותר מידי סרטים....
.....ואני אוהבת סרטים :)
אבל... אתה יודע בבמציאות... אם אחד מוצא את השני מעניין...
הוא לא ירצה לתת לו "לחמוק" וינסה לדעת עליו עוד ועוד...
והאמת שזה גם כאן קורה. (לפחות לי)... שאנשים שלא רצו קשר מעבר לקפה וראו שגם אני כתבתי את זה בכל זאת
רצו שנדבר בטלפון או נפגש.. אז למה זה??
אולי חלק מהאנשים חושבים שזה סוג של סינון.. אין לי מושג..
אבל מה זה משנה מה אני חושבת..
מה שאתה רשמת "נשמע" יותר יפה... רק חסר מוסיקת רקע ותרגום לצרפתית חיחי
אפשר להיפגש באיזה מקום רומנטי ובלי שאלות על זהות.
ונעלמים כל אחד לדרכו. ושוב מתחברים שמרגישים צורך.
הנה נוסחה... לא?
דינג דינג דינג
המגיב המאה
איזה יופי
גם נכון...
אבל מצד שני ... לפעמים מחפשים להתקרב ועדיין להשאר אנונימים.
ראה ערך: האם חייבים לממש אהבה. פורום יחסים.
אבל בראייה כללית... מסכימה איתך.
זה כמו שאת אומרת לי... "אתמול השתמשתי בכיסא בשביל להחליף מנורה".
אז? הכיסא נועד בשביל לשבת..זה שאת משתמשת בו לדברים אחרים, זכותך
אבל היצרן של הכיסא ייצר אותן בשביל לשבת עליהן. זו אמת. כל השאר שימושים אחרים.
שאלי נרקומן............ מה הוא עושה עם החיים שלו ..זו גם סוג של אינטפרטציה:)
שלום שלום
אני מבין שאת התבייתת על מה שכתבתי בפרופיל:)
ובכן
ידעת שאם את לוקחת עיגול וצובעת בו את כל צבעי הקשת ומסובבת אותו במהירות
את רואה רק צבע אחד? לבן!
בכל מקרה דיברתי על דיעות
גם בדעות יש את כל דעות הקשת
אבל מבחינתי אמת יש רק אחת
כל השאר, או שיכנעו אותי בנועם או שאני נגדם.
יש לנו תבונה להכריע בדברים כאלו
הבעיה שאנשים לא משתמשים בה בשביל להכריע אלא באמונה
ואצלי אמונה מעצם הגדרתה זה משהו שיש בו ספק, אחרת היא היתה עובדה
ואז אנחנו חוזרים להתחלה.
יש לי פוסט דיוק על זה
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1194712
הקסם של קפה דה מרקר בעיניי הוא....
הקסם של קפה דה מרקר בעיניי הוא....
שכל אחד הופך את הקפה למה שהוא רוצה, האינטרפטצייה שלך
שונה משל אחר וזה כל הקסם, באתי לכתוב ויצאתי עם בן זוג למשל,
סתם לשם הדוגמא, נכנסתי עם בן זוג ויצאתי רק עם כתיבה,
נכנסתי לחפש ויצאתי משוררת :))
גם דוד לא ידע שהוא יימצא מלוכה :))
שלום חבר חדש
בין שחור ולבן יש את כל צבעי הקשת..
שמח אהבת
תודה
יפה ניסחת
האפשרות לשלוט בעומק הקשר במרחב הוירטואלי
באמת הקסם שבאתר הזה
ברוך בואך לקפה
בדידות פגה כאשר אתה מבין שמה שמטריד אותך, מטריד גם אחר, מעיין שותפות גורל
את האנרגיה הזו צריך לנצל... אבל הבעיה איתנו שאחרי זמן מה כל אחד חוזר אל החור שלו
וחושב שההרגשה הזו היתה אותו דבר כמו שקורה כשמסתכלים באיזה סרט שמרומם אותך למעלה
ואחרי שעה וחצי הולך מה שרומם אותך נעלם... ואז מרגישים את כוח הגרויטציה
מישהו שאני אוהב לא היה שורד בתקופה בה היה רופא אחד בלי חלוקת התמחויות
מה שאני רוצה לומר בעולם שלנו יש כלים עכשיו להנות מיהם רק אנחנו לא משתמשים בהם נכון...
ולא בכדי באים אלינו כל מיני אחרים מעולמות אחרים שמשתמשים טוב בכלים שלנו
מוסלמים באירופה, סודנים כאן, מקסיקנים בארצות הברית...
תודה
תודה
ולגבי הבדידות: את חושבת שאותה בדידות קיימת בעולם הדתי? היהודי "כל שיראל ערבים זה לזה"? המוסלמי? אדם מגיע מלונדון ומתפוצץ במייקס פלייס בשביל אנשים שהוא אף פעם לא ראה... (לא לומר "שטיפת מוח" כשנוח, למרות שאכן יש כאן ערכים דפוקים) אבל אנחנו נטולי ערכים כלל.
היה פעם מישהו שאמר "עדיף תוכנית גרועה מאשר בלי תוכנית כלל". אני לא בטוח אם זה נכון, אבל יש משהו בדבריו. כי "תוכנית גרועה" מסמנת נסיון לחיות את החיים, נסיון להתמודד, ואילו "בלי תוכנית בכלל" מסמנת חוסר נסיון להתמודד.
כשאני ברכבת, יש משהו שאני לא צריך שלט בשביל לראות: אני רואה אנשים מופעלים, מופעלים על ידי טלפון, על ידי אייפוד, דיוידי, מחשב נייד, צרכים רגשיים שנמצאים בהם בלי שיכלו להחליט אם הם רוצים אותם...... סיזיפוסים
ראי את הפוסט על זה........."למה אני אנטי סיזיפוס"...
אתה שבועיים כאן...ותראה לאיזה הישג הגעת..
העלת פוסט..שהפך למעין דיון.
הרבה נכתב כבר..אז לא אחזור על מה שכבר נאמר..
תתקל בהרבה סוגים שונים, מגוונים של אנשים..ונא לקחת בחשבון שיש פה הרבה צביעות גם.
מצאתי חברים טובים מאד מאד..באמת.
מברכת על היום שנכנסו לחיי בצורה זו או אחרת..אך קיים גם הצד של הצביעות....הייה מוכן לתופעה הזו..
בטח יהיו כאלה שיקראו את תגובתי ויתקוממו..אך יהיו כאלה שיעשו חשבון נפש בינם לבין עצמם ובהחלט יסכימו עמי.
אהבתי את הפוסט שלך.
התחברתי אליו...
ואפילו עלתה בי האסוציאציה שלפני מאה שנה..היה לנו רק רופא בית אחד שהכיר אותך טוב וטיפל בך עם כל הנשמה ולא מאות רופאים עם תת מקצועות...
ברוכים הבאים לקפה..
וכל הכבוד שכבר עם הפוסט הראשון או בין הראשונים הצלחת לעורר דיון כה פורה.
המשך יום נפלא.
רפאלה
נהדר אתה. הכתיבה שלך בהירה
ומדברת ללב. וכן, גם אתה נחשף כאן
ומעלה את אחת התחושות האוניברסליות ביותר
שאולי אנו טועים לחשוב, שהיא יותר מנת חלקן
של השנים הללו, בהן אנו יותר ספונים בבתינו
מול המחשב או בעבודה (גם לעיתים קרובות מול
המחשב :)) ואולי לא, אולי הבדידות הזו היא רגש קיומי,
שכלל אינו תלוי בכמה אנשים בפועל אנו נהייה מוקפים
משהו הרבה יותר פנימי, עמוק, בסיסי, ערגה שבלב
שלעולם יכולה להתמלא רק לרגעים, לא באופן מלא
ואולי לא, כי הרי בכ"ז עם כל המשותף בחוויה האנושית,
יש גם פנים שונות, פנימיויות ומורכבות שונה.
ובכל מקרה, איזה יופי איך הצלחת להושיט כאן
יד, דרך המקלדת ולגעת בנפשות אחרות
ולו לרגע. אכן, טוב שיש קפה :) .
שנה מקסימה וברוך הבא,
ממני יעל.
:)
"החיפוש מסעיר יותר מהתגלית"? זה חוסר שליטה
לא?
אני מעדיף לדעת מה אני מחפש, אחרת אני כמו סיזיפוס...
בגלל זה אין לי פנים... כאן
אגיד מה שארצה, מה שארגיש, אירה חץ בלי שידעו מאיפה בא
קופידון דה לוקס:)
תודה על העצה...
והצע שלי לך... תבדיק למה אין לך זמן
הרי העולם המודרני נועד לחסוך לנו זמן
לא?
ישנם בעלי חיים... כמו אריות... שיש להם הכל במונחים שלהם
אבל עדיין, כאשר יש להם זמן פנוי, הם רובצים
אנחנו בנויים אחרת, לא יכולים לרבוץ עד ששוב צורך יתעורר, כי לנו יש שיעמום והוא כואב נורא
השיעמום הוא תוצאה של צרכים רוחניים שלנו ("לענות על שאלות שעולות לנו בראש")
אבל כמה אפשר לעמוד מול שאלות שאין עליהן תשובה?
ואם תוסיפי גורמים אינטרסנטיים במשק שרוצים להיפטר ממלאים עודפים של דיוידי, טלויזיות, בשמים, ג'ינסים
יש לך מתכון של מצב של חיים שחיים אותך ולא ההפך.
נכון שאם היית נולדת בבני ברק היו לך תכונות אחרות?
לא אבסורד שאת חיה חיים שהם רפלקסים שהוכנסו לתוכך על ידי הסביבה שלך?
את מבינה למה דתיים סוגרים את העיניים עם הכובה המכוער שלהם כשהם הולכים ברחובות שלנו?
וזה לא בגלל עינטוזים שלכן, אלא בעיקר הפרסומות...
ואת מבינה למה היתה כזו מלחמת עולם על שילטי חוצות בתל אביב?
ואולי את מבינה עכשיו למה תל אביבים נחשבים יותר "ריקניים"?
הלך עלי :)
אם אלך ברחוב ומולי חושה ורגל מבצבצת..רגל יפה כמובן
וכל השאר אני לא רואה
מה מוחי יעשה? הרי לרגל הזו חייב להיות גוף, פני, ואף תכונות פנימיות
אבל איני רואה אותה... ואז המוח שחייב לראות תמונה שלמה משלים את כל הדברים האחרים
ומאיפה הוא משלים? מאחת הדמויות במאגר בראש
אם הרגל יפה...? אז הוא ישלים מהדמות המושלמת שיש לכל אחד כמעט (לשון זכר)
קוראים לזה אידיאליזציה
וכשנפגשים..הסיכויים יורדים
לכן יש כאלו שנפגשים בחושך.... חושך מוחלט... ממשיכים את הקסם
אבל אז יש גם ריח...וטעם
בקיצור , צריך להיות מיומן מאוד או בר מזל שהקסם יימשך
הכי טוב להכיר בעובדה שכל קסם, לא משנה כמה טוב הוא, יש לו סוף
גם אני תמהה כל פעם מחדש - איך זה ש99% מנוסעי הרכבת או מבאי הקניון מחליפים פרצופים על בסיס יומיומי....אולי אנחנו בכל זאת לא ארץ כזאת קטנה עם שפם?!? אני מרותקת לאנשים ברכבת (אליך במיוחד - סתם...) בוחנת אותם, לפעמים לוטשת מבט באופן מאד לא מנומס - אבל זה כל כך מרתק המציצנות הזאת - לבנות את הסיפור שלהם משפת הגוף, הבגדים, הספר שהם קוראים, המבט (רק לא מהשיחות הטלפון - אלוהים שכבר יוציאו את השימוש בנייד במקומות ציבוריים אל מחוץ לחוק). ברכבת כמו בקפה כמו בחיים - הנסתר מרתק מהגלוי, החיפוש מסעיר יותר מהתגלית, הרעב מסחרר יותר מהארוחה עצמה.והשליטה? - הכי טוב שליטה :-)
"ואני אומר לעצמי...
הרבה בדמיון ' מעט בחיים...
זה מה שנשאר"
בטי
נראה לי שאם אחרי שבועיים
כבר אנשים כה רבים קוראים ומככבים אותך
הרי שאתה כבר ממש שוחה מיומן כאן
מקווה שאתה מוצא כאן את מה שאתה מחפש
כשלעצמי, משתדלת לא לצרוך יותר מדי את האתר
בעיקר כי אין לי הרבה זמן
אך גם כיוון שאין בדעתי לאפשר לעולם ווירטואלי לשתלט על חיי
אך במינון שפוי זה נחמד
*
לא הייתי מתנגדת לקחת חופשה קצרה
לתקופה בה התנגן תקליט ברקע
כשאני קוראת ספר, ובין לבין, נותנת קפיצה
לתיבת הדואר, לראות, אם יש שם איזה מכתב ועל הדרך....
מסבירה לנהג תועה איך להגיע ליעדו (לפי הכתובת שבידו)
ופלוף...נדלק משהו...
חחחחחחחחחח
מה יש לנו היום? גוגל=ספריה. איימיל=דואר .D.V.D=קולנוע
וקפה דמרקר=חברים.
כל "השירותים" מרחק פסיעה :)
זה חיים?
ויש משהו בתקשורת
הכתובה...
יש איזו אנרגיה של מיסתורין
שפוףףף...
נעלמת כשנפגשים...
לא יודעת למה...
*
צודקת מאה אחוז...
רציתי בהתחלה לכתוב רק אתה שורה הזו
אבל אז היו טוענים שאני בודק כמה כוכבים אפשר לקבל על כלום מילים
:)
להכיר זר עוד לפני שהוא מכיר אותך...
זה בדיוק כל העיניין
:)
יש כאן גם פירוטכניקה?
זה קצת ממה שאני יכולה
לגלות לך על הקפה.
השלמה עם העובדה שכל קסם פג תוקפו, מעצימה אותו עוד יותר
התוספת מפצה על חלק מהתקופה אחרי שהוא פג
אין משהו יותר טוב
חוץ מזה אי אפשר לחיות מקסם לקסם
משעמם כך
אבל כמו לכל קסם .. צריך מספיק עיניין שיחזיק אותנו כאן.
אני באופן אישי נהנית לקרא אחרים
יש כאן כמה כותבים מדהימים,
ואין ספק שיש משהו מסקרן בלהכיר אנשים דרך הכתיבה שלהם.
עד שהקסם פג.
נראה לי שמצאתי עוד חברה אחת הרגע
תודה
רק אתקן
לדעתי אין סוד אחר בדה מרקר
תודה
כתבת נפלא..
עדיין לא גיליתי את סוד הדה מרקר שלי אבל אני בהחלט מסכימה עם שלך...
מה שבטוח הוא שיש כאן אנשים נפלאים, ככל שאני מרבה להיכנס לכרטיס שלי ( ולאחרונה לא ככ יצא לי, בגלל חוסר זמן ) אני מגלה כמה מקסים זה לכתוב ולקבל תגובות מאדם שלא פגשת כלל ועדיין קיימת התחושה שכולנו מכירים אחד את השני..
אז שיהיה בהצלחה בעולם הגדול הזה "קפה דה מרקר"
ומאמינה שתמצא את אותם אנשים נפלאים שאני מצאתי כאן
הודיה
"אנחנו לא חברה חילונית אחת ומאוחדת, אלא אנחנו עולם של מיליוני חברות בודדות בנות אדם אחד כל אחת".
לדעתי אנחנו כן חברה אחת, כולנו נבראנו מאותו בורא, לכולנו זכות שווה להנות מהשמש האחת, ומהגשם האחד, כולנו עשויים מאותם חומרים בדיוק (רמ"ח אברים, שס"ה גידים ונשמה אחת)ועל כן ישנה עבודה רבה לאחד הכל כפי שהיה בעבר, זה מתחיל מאדם לעצמו, ואז מאדם למשפחתו (דבר שכבר אינו מובן מאליו) ו..לחברו, וכן הלאה כמו שרשרת ,לחברה כולה, האחדות היא זו שתביא את האור והאושר המיוחל והחסר כ"כ.
פוסט חשוב, קבל באהבה גדולה כוכב קטנטן מנצנץ ....
יש עוד כמה גרסאות שאפשר לבנות מהמילים במשפט כאן.........
תודה
שמח שאהבת
היי קרן אור
זכור לך שהצעתי לך חברות בגלל השיר "קרן אור" של שלומית אהרון?:)
את כותבת על ערכים (ערכים הם סוג של רפלקסים נלמדים שמחדירים בנו)
בבתי ספר לא ממש מחדירים אותם כי זה נחשב שטיפת מוח
לא כמו בבתי ספר של הציונות הדתית
לכן מה שכתבת הוא יפה ואידלי
אבל לא בשביל חברה החילונית שלנו
תודה
תודה...
לדעתי אנחנו לא מחוברים לפאזל אחד
אויב משותף, לא עושה אותנו פאזל
תודה.
לפני מאתיים שנה לא הייתי רואה בבת אחת כמו כזו של זרים על בסיס יום יומי
את זה הכי אהבתי
אתה מכיר את האדם עוד לפני שהוא עצמו ראה אותך, בלי שהוא כלל יודע שמישהו חדר לתוכו
קודם כל ברוך הבא !
לדעתי חברות וירטואלית פירושה להיות בודד.
חבר אמיתי זה אדם שאתה מסוגל לשבת איתו בארבע עיניים,
לספר לדבר ולשפוך לפניו הכל.
לשתף אותו בחויותיך ואם הוא חבר אמיתי אז הוא גם יודע לקבל אותך
איך שאתה ללא שפיטה או העברת ביקורת ,רק קבלה
קבלת הטוב שבך.
לא סתם אומרים " בארבע עיניים "
כתוב שהעיניים הם הראי של הנפש.
כשאתה יושב עם אדם ומסתכל לו בעיניים אתה שותף
לצד הפנימי שבו אתה לומד ליקרוא אותו מבפנים,
אתה מקדיש לו מזמנך ומתשומת ליבך.
אם אין כמעט חברות כזאת במציאות,
אל תטרח לחפס אותה במרקר קפה.
קרן אור.
עולם של מיליוני חברות בודדות בנות אדם אחד כל אחת.
וכולנו יחד כפאזל מחוברים - לאחד.
אהבתי את הפוסט שלך.
יפה כתבת...
אם כי הדה מרקר הוא כמעט כמו בתקופה מלפני 200 שנה...
רק הבדל אחד קטן...
בלי הניחוחות -
לפעמים הניחוחות גם פה לא משהו.....
המשך דה-מרקריות מהנה
מחייך...
מזל שיש לי כאן מתרגמת לשפת הסימנים:)
להיות אנטי סיזיפוס מחייב להיות קנאי לזמן שלך
מי שמסקרן, אני פונה
מי שמגיב, אני מגיב (מן הראוי)
מקווה שעניתי
:)
מה שהיא אמרה:)
מעניין המחשבות שלך.
פה וברכבת, אותו הדבר.
גם פה יש ים של אנשים ורק חלק מסקרנים אותך,
או שסתם נוח ונעים לפנות אליהם ...כמו ברכבת
כמו בחיים האמיתיים.
כל דבר בהתחלה זה כך
גם כששותים קפה אמיתי
צריך להנות מהתחלה ומהאמצע והסוף...
אפילו עם סיגריות זה כך... וגם שם יש סוג של שליטה למי שזקוק לזה
1) בוחרים את הסיגריה שרוצים מתוך החבילה כמו כאן בדה מרקר
2) קובעים איך מדליקים אותה...כמו........
3) וכו......
עוד לא התגלגלת?:)
טוב הבטחתי .... הנני:
כל אחד בוחר את הסיבה למה הוא פה.
מה שטוב בקפה שיש כמה אופציות.
מבחינתי הוא נהדר למקום של פורקן כתיבה, להכרת חברים שאני בוחרת.
יש מגוון רחב ובהחלט שזה מקום נוח ונעים. מסכימה.
מעבר לזה.. הכל תלוי בחושים שלנו מול מי אנו עומדים. ואת זה חלק מכירים
רק אחרי כמה דברים שחווים. הכל תלוי למה כל אחד פה.
שורה תחתונה - אחלה מקום.
תרגיש בבבית... קפה? :)
אהבתי את הרעיון, *
גם אני תמיד חושבת איך זה היה פעם...
בעניין הקסם של הקפה - בעיקר בהתחלה זה כך ( :
"קפה דה מרקר"
מהמשובחים שבפולי הקפה
הניחוח
הטעם
התוכן
המרקם
אם כי לפעמים אתה נותר בודד
בין חברים
דה מרקר כולל את התכונות של הצט, מסנגר, איסיקיו ואף פייסבוק
אבל לא הפוך.... יש לו יותר קסם, כי אנחנו בני אדם
לא מספיק לנו שאנחנו עושים את זה, אלא חשוב לנו גם איך עושים את זה
בגלל אנחנו לוקח לנו זמן להגיע אל הנכון/נכונה
רשת האינטרנט כמו אוקיאנוס
יש דגים יותר ויש פחות
דה מרקר חוסך יותר בחיפוש מאשר צט, למשל...
תודה על ה*.........
זה חלק מהקסם של רשת האינטרנט בכלל, לא רק בדה מרקר :)
נוק אאוט!
מבחוץ אולי לא
אבל מבפנים...אינסוף.
אין סיבה לקבל מישהו שונה ממך
אין סיבה שהוא יהיה שונה ממך או אתה ממנו
צריך לשבת ולדבר
ולהחליט מי צודק
בשביל יש לנו תבונה
אבל הבעיה שיש כאלו (דתיים) שיש להם אמונה
והבעיה של אמונה היא שיש בה ספק
אחרת היא היתה עובדה וככזו היא לא מקובלת עלי
אני לא מדבר על דתיים
יש בינינו חילוניים שנראים כמו חילוניים אבל יש בהם את התכונות שחיפשת
לכידות וכו...
לגבי התמימות שאני מקבל את ההגדרה הבאה: "שלם ללא פגם בגופו או באישיותו או ביחסיו ע הזולת"
אם את מקבל את השונה מימך, לא אני התמים כאן...
אין סיבה לסבול בתוכך אוכלוסיה שכאשר הם יהיו הרוב , הם יאכלו אותך באופן לא תמים בכלל
הנה דוגמא קצרה: http://cafe.themarker.com/view.php?t=1194712
תודה על הדעתנות שלך:)
מעניין,
שרי
אני לא מסכימה איתך בהכרח, ואפילו חושבת שיש בכך מן הנאיביות. נכון, קל להתפתות לחשוב שהדשא של השכן ירוק יותר. יחד עם זאת, אני יודעת שגם אצל הדתיים יש המון צביעות, אי קבלה של מישהו ששונה אפילו מעט, ואף שמעתי על ניכור.
אני יכולה להתחבר לכמיהה שלך לתחושת הלכידות שדומה שיש במגזר הדתי לאומי אבל בטוחה שמקרוב דברים נראים אחרת...
אגב, אם אנחנו כבר בנושא הזה-יצא לי לחשוב הרבה שחבל שלא נולדתי בתקופה של קום המדינה או קצת אחרי, בדיוק בגלל הנושאים שאתה מעלה כאן. הלכידות החברתית, המטרה המשותפת, הנאיביות...גם אתה חושב על זה? ומעניין אם גם זו אשליה...
הי חבר חדש,
כמו שמישהי אמרה פה לפני טוב שהגעת.
כיף לקרוא אותך
.חושבת מה שאתה אומר.
נראה גם מה יהיה לי להגיב (-:
ולפעמים אתה מכיר את הבן אדם יותר טוב משהוא מכיר את עצמו (וזה נאמר בשיא הציניות)
נכון שרובנו כותבים כאן מחוויות אישיות אבל גם מייפים את הסיפור, מתאימים אותו לצרכי הקפה ואז מניחים אותנו על שולחן הניתוחים, מבצעים בנו ניתוח לב פתוח ומחליטים בשבילנו מה ומי אנחנו.
ואז.... עוד לפני ההיכרות קיבלת רושם מוטעה על הבן אדם.
בכל מקרה, ברוך הבא לעולם הקפה. שים שנורקל לפני הצלילה :))
כתבת יפה..לאורך ,לרוחב ,ולעומק...
ואני מוסיפה הכל עיניין של רצון,ולאן הרצון לוקח אותך,
וכשאתה ברצון,אתה גם נפתח ,ופותח את הנשמה...
והבחירה שלך בכינו"סיזיפוס",לא מקרית....ביחוד עכשיו..
תודה
צודקת, רק אתקן אותך
"החיים החילוניים היום".... לא לשכוח
יש חיים אחרים חוץ מאיתנו
ולא נראה לי שיש שם ניכור
שם אנשים מוענים למות בשביל זר
אם הוא חולק איתם דרך חיים
יצא לך לחשוב על זה?
זה כבר תלוי ברכבת, כי אין שם הרבה אפשרויות...
:)
ומה זה חשוב מה קדם למה?
אבל אם את שואלת אותי...הביצה
ולו רק מהסיבה שהדרך ליצירת ביצה הרבה יותר קל מאשר תרנגולות
ולא משנה כמה היא יפה
(אל תשאלי מה קשור המשפט האחרון)
תודה על הפידבקברוך בואך לקפה,
סופ"ש נפלא..
אהבתי את הכתיבה הזורמת שלך..אני מניחה שאם הייתי רואה אותך ברכבת לא היית מאלה עם הראש שעון על היד ועיניים עצומות...אתה אוהב להסתכל ולא הרבה חומק ממך.
ומה רע בלול? אולי היית מביא לנו את הבשורה ומגלה לנו כבר מה קדם למה..
בכייף
תודה
מסכים איתך, זה אתר הכרויות של נשמות
בקיצור, זהו קסם דה מרקר: להכיר זר לעומקו, לפני שהוא הכיר אותך, ולהשאיר אותו זר, אלא אם אתה מחליט אחרת. סוג של שליטה
צדקת. כשאנשים שאינם מכאן שואלים אם זה אתר הכרויות, אני משיב: גם. אבל להבדיל מאתרי הכרויות רגילים שהם דו מימדיים, כאן זה בתלת מימד: יש את מימד העומק.
בני
לא מאמין בסימטריה בין המינים למרות שכן מאמין בסימטריה בזכות לאושר בין המינים.
האמת, לא מבין איך אתן סובלות אותנו.......
כל מה שכתבתי בתגובה, מתאים להיות מופנה אל שני המינים.
והכוכב, בכיף.
תודה רבה
היי
לא זכור לי שגבר הגיב לי אי פעם
יששש
כי באמת לא זוכר גברים ברכבת
מחייך
בחירה חופשית היא לוקסוס בחברה שלנו
מדברים עליה הרבה, אבל היא לא בנמצא
ואולי זאת הסיבה שמדברים עליה מלכתחילה
אגב, הייתי פעם בדה מרקר ויצאתי... וחזרתי
ברוך בואך לקפה חזק טעים טוב!
*
העצה שנתתי לה היתה ניגוד עניינים בשבילי
כי חשבתי בשבילה, מנקודת ראותה.
:)
אני מקווה שהבנתי את כוונתך ועניתי בהתאם
תודה על הכוכב
לרגע חשבתי שאולי הייתי צריך לשים מין "אישה" בהגדרות משתמש
אתן צודקות, באמת העולם לא שיווני
:) שובמסכים איתך אנטי סיזיפוס....יש כאן פחות סיזיפוס מבחוץ(:, גם תמיד אפשר לכבות את המחשב....הבחירה החופשית,כתבת יפה ,ועוד תשנה את דעתך אלף פעם לכאן ולכאן,אני בטוח...(:
ברוך הבא איש יקר(:
הכי יהיה מענין לי לדעת, אני חושבת, מה יקרה כשעולמה הפנימי ירתק אותך אליו, ילהיב את רוחך, יעורר את חושיך, ואז, תיתקל בה ברכבה ותראה שהיפי שראית עוד בטרם פגישה, היה פנימי מאוד, וכמעט אך ורק פנימי.
מירה
תורידי את התמונה שלך מהאתר
ותשיגי את האפקט הרואה והבלתי נראה
:)
לא לגלות לאף אחד
בקיצור, זהו קסם דה מרקר: להכיר זר לעומקו, לפני שהוא הכיר אותך, ולהשאיר אותו זר, אלא אם אתה מחליט אחרת.
מדוייק. זו בדיוק הסיבה שהפוסט שלי היה סגור לעוברים ושבים עד ממש לא מזמן...עכשיו אני עושה ניסוי חברתי ...ואני מודה שממש לא קל לי שאני יודעת שכל אחד יכול לפשפש בנבכי נפשי...
אהבתי.
זה על "שקט"
מבטיחה
גם פוסט על שמך וגם עדכון?
רק אם תשתיקי את הצלצול ההוא
אני מאמינה שאני אתעדכן שזה יעלה
ואולי אני לא אוהב לדעת שזה בקלות?
הכי כייף שמתאמצים בשבילך
הומור
שמע...
אני מכינה עוגות בקלות..
תוך שניה..
מוציאה את השטר ומקבלת עוגה של שמו...
מן המובחר..
נשארת העבודה הסיזיפית האמיתית
ללקק את כל השוקולד מהתבנית!!!
זה בדיוק העניין, אני לא רומזת, אני אומרת out loud
עכשיו מעניין מה יהיה הפוסט הבא :)
האייפוד זה shuffle
קטן כזה שלא רואים, אין לו צילצול
אתה לא תמצא אותי מדברת בפלאפון ברכבת
(לא כל הרכבת צריכה לשמוע את השיחות שלי)
אני???? אני מכין עוגה?
פעם בחתונה של מישהו שמעתי את ה"שושבין" קם ומאחל לחתן
"תדע לך שגבר אמיתי הוא אחד שקם בבוקר בשביל להתחיל לנוח"
(הלך עליי)
מחייך
ואגב, הייתי כאן פעם... ומחקתי את הפוסטים ויצאתי
וחזרתי... סיזיפוס...כבר אמרתי?
יש מצב שזה יקרה שוב...
אין לי בעיה למצוא אותם...העיקר שהם לא ימצאו אותי
:)
את מרמזת משהו?
עכשיו נתת לי את השם של הפוסט הבא שלי
"למה אני בלי פנים...?" וזה לא בגלל שאני נשוי או מכוער.. או עם עין אחת
כי מי שרוצה לחוות עולם שונה ומיוחד
שלא יכניס חוקים מעולמות אחרים אל תוכו
תחליפי את הצילצול באייפוד (זה מה שתמיד בא לומר שם ברכבת אבל זה עולם אחר שם, לא יקבלו זאת ברוח טובה...כאן אפשרי)
טוב שהצטרפת אלינו..
הכתיבה שלך קולחת,
שתה את הקפה בנחת..
ותקרא שוב את הפוסט הזה עוד שנה....
כי כמו שיש המון סוגים של פולי קפה...
כך גם כאן..
ואת העוגה תכין לבד..
היא לא כלולה.
תן לזמן לעשות את שלו
הדה מארקר הוא בועה קטנה של העולם החיצון
תמצא כאן את האנשים שאתה רואה וקורא ברכבת
רק במילים. אני מעדיפה את הסרט הנע
תודה רבה
ניסית פעם לחכות ערומה במיטה
וזו פגישה ראשונה שלך איתו
אבל אף פעם לא ראית אותו קודם מעולם, גם לא בתמונות,
כאשר הוא כן ראה אותך מכל הכיוונים (במצלמה אמנם)?
תארי לעצמך, מישהו בתוכך ועוד לא ראית אותו, גם לא בעין אחת
:)
אבל זו בטח פגישה מעולם הבא...
שעוד לא הגענו אליו
וכהרגלינו אוכל לככב אותך רק בעוד 24, כחלק מחוקי ה"קפה"
לא טעית באבחנה שלך, תיארת את הלך הרוח כאן הכי מדוייק שיכול להיות
אתה מכיר באופן וירטואלי מישהו שאין לו פנים
אבל אתה יודע עליו דברים שכנראה הוא לא סיפר לאף אחד מעולם
מאוד נוח להתחבא מאחורי המסך
ויכול להיות שאפילו נתקלת בו ברכבת - ואתה לא יודע מזה
(זאת אני עם האייפוד
)
תודה
לדה מרקר יש ייחודיות משלו על פני כל השאר...מסן, צט, איסיקיו...
הוא מציק את הנשמה של האדם באותה הבזק כמו לראות תמונה
זה סודו, לדעתי
לא?
ואולי הסוד של דה מרקר הוא רק...בארומה...
(:
כייף להכיר אנשים נפלאים דרך כתיבתם , מחשבתם , וחלומם...וזה נחמד להעביר כך את הזמן...
אבל אתה וודאי יודע שאין להאמין למתק שפתיים
עד...הפגישה ב-4 עיניים
כוס קפה
ולצידה
אחת עם מיים...
שמחה להיות הראשונה להגיב. ולכאורה דיינו.
אבל... מתפתה... לשתף אותך בסוד הדה מרקר שלי :
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1014532